מס' צפיות - 481
דירוג ממוצע -
האם אשקלון היא עיר תירותית כפי שמצהירים בראש חוצות העיריה ומשרד התיירות
רבותי לא להאמין אשקלון שמכפילה את מספר תושביה בימים אלה, מתהדרת במרינה שבשבת פועלים בה 2 מסעדות ובית קפה אחד.
מאת: מובי דיק 19/11/22 (21:19)

     הייתכן כי  הדתיים כבר השליטו את עולם על ענף  המסעדנות  שתיירות   בלעדיהם  אינה  תיירות ? תהיה הסיבה מה שתהיה, אשקלון כיום   בשבתות  נמצאת תחת מצור מסיבי של   מאות אלפי תושבים  חילוניים הרוצים   לשבת מול   הנוף  במרינה  ולהרגיש כאילו הם   בחו"ל. אבל   המצב הוא כזה, 2 מסעדות  ובית קפה אחד, במצב של פיצוץ אנושי המנסים  להשיג שולחן וכסאות. עיר תיירותית  מציעה  לתושביה מוסדות תרבות כמו מוזיאון, ותערוכות . התערוכה היחידה  שמחלקת התרבות מצליחה  לארגן    מתקיימת פעם בשנה, בשבת  כמובן היא סגורה,  אבל מה? ......היא  גן פורח אחד, ברחובות המרכזיים  של אפריד וברנע, אין גבול   לככרות  בהם   מונומנטים  מנירוסטה הבוהקים ומסנוורים את  הנהגים.  פסי הירק הרחבים בין  נתיבי הנסיעה משמאל ומימין  נעשים  מצופפים  ודוחקים את  הכבישים  העמוסים לעייפה. 

     בפסי הירק צצים   מבנים דמויי  בארות עליהם עציצים ענקיים  המושקים בשפע, בעצם   סוגים שונים של עציצים מגיעים  ועוטפים את  העיר הזו, מעין  חביות  צבעוניות, או   חצאי קליפות קוקוס  המחוברים   לעמודי החשמל.  ויש גם  פסלי  בעלי חיים העטופים   במעטפת של   ירק   ובתווך, איך לא, דקלים לאין סוף , אשקלון הפכה כנראה אחות תאומה   ליריחו  עיר הדקלים.. ולא די בזאת אלא  שבלילה   הרחובות מוארים   באור צבעוני שכל  פנס כזה מחובר לגזע דקל,   והדקל המרכזי   אף מחליף  אור צבעוני אחר. ממש קרקס או שדרות שאנז אליזה.

   בחוף הים של  רחוב בר כוכבא, התחילו עבודות : חפירה  והקמת  טרסות, מילת קסם  חדשה  בלקסיקון האשקלוני, טרסות. וכי מה  היה רע  באבנים  טבעיות  המדרגות את   השפוע הגולש... לא, אשקלון צריכה  להיות יפה בכל מחיר, וכך צצים להם בשפע   במקומות שונים   ספסלים, סככות,  לאורך  קילומטרים   כאילו   מישהו בכלל  מנצל  את השפע הזה..

    במקום לדאוג באמת לרווחת התושבים, להוריד את מחירי המים ואת   מחיר החשמל,  תקציבים אלה  מתבזבזים על "שקר החן והבל היופי".   טוב יעשה משרד התיירות שיגיע  לבדוק על מה   באמת  הולכים התקציבים  האין סופיים.

  אשקלון היתה עיר ואם בישראל עם חול זהב, ים  שקט וכחול, ונוף טבעי    היכול להתחרות בכל מעשי  אדם הרוצה לשנות או לאנוס בכוח  את השינויים המלאכותיים    שכל כך  מיותרים.

   וזאת היא דעתי הפרטית הנסמכת  על מראה עיני הרואות את השינויים המתחוללים  מדי יום ביומו.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר