כאן במרינה האשקלונית  במעדניה של    2 אחיות    בשם"אלגרה וליאון " ממשיכים  הסבתא והסבא  להשרות מרוחם ומהמאכלים שלהם.

   "ברוכים הבאים"  כך   היו מקבלים את פנינו בימי ילדותנו בשנת 1943  הסבתא  אלגרה והסבא ליאון, במעדניה שלהם  ברח' בלפור בבית-ים. הם הכירו באי הנסיכים  שבטורקיה וכשעלו לארץ  התישבו   שוב בעיר השוכנת  לחוף ים.

אנחנו זוכרות את  השפורפרות המקסימות של ממרחי האנשובי, הזיתים  והאיקרה. סבתא היתה מכינה גבינות, עלי גפן שהיתה מגלגלת במשך שנות ארוכות. האורחים היו חוגגים

על   כוסות האוזו או הויסקי". דמותם  נמצאות בציור שחור לבן בתוך עיגול כציורי הקומיקס  כסמל מסחר על המפיות ועל התפריט.

   הסיפור הזה   כתוב בתפריט המעדניה כשמסביבו מפורט האוכל לפי סקציות :הטוסטים, המאפים והסלטים. וזכורים לטוב הכריכים העשויים  ממחמצת דגנים בתנור וחמאה צרפתית, עם  תכולה  שופעת של  גבינות קממבר בשלות וצלויות בתנור לוהט. 

   ואם נתקלתים במרינה  תור מזדנב תדעו  שהגעתם למקום הדחוס בין   מסעדות בשרים, המכיל כמה שולחנות  המכוסים  במפות משובצות כחול-לבן, צופים מול סירות ויאכטות.

   השפע הקורץ מבין  התפריט יכלול, סלט שוק, סלט יורדי הים, שקשוקת עגבניות וגבינת עיזים (בושר)..ארוחות הבוקר  הן בהחלט לא שבלוניות גם  בכינוייהם : בוקר טורקי עם   בורקס תרד, גבינות וממרח פלפלצ'מה. בוקר דייגים עם פילה מטיאס הולנדי אמיתי (שמאלץ)וחמאת צלפים. לא טעיתם למקרא המילה שמאלץ מקורה באידיש וכאן היא חברה של  הבוקר הטורקי.

   הנישנושים שלהם  לא מצביעים על מעשי מתיקה (שגם אלה  נמצאים מעברו של התפריט) וגם לאלה יש כינויים מדליקים "כריך לא שווה גרוש" או "חיים של כריך".

    ואם שאלתם על מחירים תשכחו ממה ששלמתם במקום אחר, כאו זו ממלכה בפני עצמה, אתם רק תזכרו את   הטעמים שאולי לראשונה  טעמתם, השאר ייהפך  לזכרון  מתוק....