השבוע  נוכחתי לדעת ש"לינדה"  הפכה להיות כשרה. מה קרה?  "כן "אומרת לי אחת המלצריות הנחמדות "אנחנו   רוצים להרחיב את  קהל הלקוחות שלנו". ואני  מתחילה לספור על כף יד אחת מה מכל בתי הקפה והמסעדות נשארו לנו לפליטה, כן, באשקלון  התיירותית  יש  כ-4 מסעדות פעילות, ועד  שהכתבה זו תגיע  לקוראים אולי   עוד אחת תהפוך  את עורה.

    בעוד העיריה מרחיבה את  הצורך בעוד עצי  התמר, הפרחים פורחים בשלל צבעים  בכל מיני  קנקנים, חצאי קליפות קוקוס  ובו בזמן מצרה את  נתיבי התחבורה הפנימיים    לטובת  פס ירק עצום  המפריד בין   הכבישים. יחד עם זאת  בכל פינה צצים מגרשי  משחקים לרווחת הילדים, במרכז אפרידר לאורך   רחוב צפניה  הכל מרוצף ובו ספסלים וכסאות ,השאלה העולה כמה תושבים משתמשים בכל   הפינות האלה.  פסלים עשויים חומר  קר  ומבריק  מוצבים  בלי סוף. הטיילת היפה הנושקת למסלולי  אופניים  רחבים חסרה  מעברים להולכי   רגל מצד לצד. סככות  נגד שמש אולי יפות הן אבל  אין בהן שימוש בגלל המבנה שלהם.   ארבעת בתי  המלון שקיימים  בעיר "התיירותית"  עדיין מושבתים ולהזכירכם רק בית קולנוע אחד בעיר.  

   תערוכה אחת המתקיימת בחג השבועות היא היחידה  הנותנת  פתחון פה לאמני העיר  שכבר שנים מתקיימת  למעשה  רק על הניר ופרסומי העיריה, שהרי  בשבת היא נעולה על   בריח.   והרי אשקלון נחשבת תיירותית וגם   תרבותית.

    מאז  יום העצמאות עדיין דולקים  קישוטי החשמל  מאירים באור יקרות וכמו  המים שמרטיבים את הדשאים והפרחים, אנחנו התושבים נמשיך לקבל הכל באהבה, ונספוג את   המחירים המטפסים    שהרי יש לנו   עיר יפה.

   כך זה בעיר אשקלון  על חופיה  הזהובים  הקורצת  במחירי  הדירות הנוחים, אבל מה יעשו  בה תושביה חוץ מאשר  לשבת  בתוך  הפקקים  ולחפש בסביבה  מסעדות ובתי קפה בשבתות וחגים.