לפני שבועיים הלכה לעולמה הזמרת האירית שייניד אוקונור והיא רק בת 56.

נכון לעכשיו לא התפרסמה הסיבה שבעטיה היא מתה, אך יש כאלו שטוענים שמדובר בסיבה נפשית כמו דיכאון למשל.

כאשר מביטים על הקליפים שלה רואים בעיקר בחורה צעירה ושברירית הנמצאת על סף ייאוש.

דבר זה מוביל לשאלה ששאל בסוף-השבוע האחרון מבקר התרבות שי להב: " האם כישרון, אמנות, ויצירה חייבים לנבוע מייסורים או שהיצירה באה כאשר הנפש מיוסרת?

התשובה היא לא חד-משמעית ואפילו מורכבת: יש אומנים שכתבו את היצירה הגדולה שלהם כאשר היו בדיכאון כמו ג'ניס ג'ופלין, ארנסט המינגוייי, סול בלו, ואחרים.

מצד שני יש אמנים שחוו תקופה קשה ואף הצליחו להתאושש ממנה כמו אריק קלפטון, פול מקרתני, סטינג ,ועוד.

אם נחזור אל שייניד אוקונור נראה שהיא הוציאה 11 אלבומים שאחד מהם הצליח במדינות צפון-אמריקה (עד שאותן מדינות בחרו להחרים אותה) והלהיט הגדול שלה הוא בכלל גרסאת כיסוי לשיר של הזמר המנוח פרינס "שום דבר לא ישווה" שבו היא מפגינה עוצמתיות ורגש אשר תועלו לכדי יצירה מוזיקלית אדירה.

זה מה שהופך אותה לאייקון מוזיקלי עד עצם היום הזה.