הפסטיבל נפתח בהרצאתה של דר' איילת אבו-עזרא על מסורות עממיות,מעוף לילי ורכיבה של קבוצות נשים וגם גברים בלילות ואיך מלומדים מאז המאה  ה-13 הסבירו את התופעות הללו.

    בקונצרטים המוסיקליים מצאנו  מבט על שירה  בעיקר של  נשים מאז ימי הביניים, מופע  עם כלי  התקופה  שקיבל את 

הכותרת  "בת יפתח" בו יצירותיו של קריסימי ועוד יצירות  ממנו היו המרכז של התוכנית.

   בתוכנית "תנגנה הנערות" הדגש היה כמובן על   יצירותיו של  אנטוניו ויואלדי שהיה מורה וחיבר יצירות למען הנערות שחיו בבית היתומות בוונציה במאה ה-18.

   "בטרקלין העלמה המחוכמת" העלו שירים ויצירות קוליות של  מוסיקאיות אנגליות בהן אליזבת טרנר ואליזבתה דה גמבריני 

שנחשבו ליוצרות ,זמרות ומורות לצעירות מהמעמד הגבוה. בכתבי העת של  התקופה זכו לכינויים כמו "העלמות המחוכמות"  והיו לדמויות פופולריות בסצנת הפנאי הלונדונית של אמצע המאה  ה-18.

   המופע האחרון  אותו ביקרתי קבל את הכותרת "עצמאיות בווינה".שמענו  2 יצירות של   יוזף היידן   ושתי יצירות מתלמידותיו: מריאנה  מרטינז  1744-1812 ומריאנה אונברוגר 1759-1782.

   לפסנתר פטישים בו  פרטה שרון פרושנסקי הצטרפו ליליה סלבני כינור ולוצ'יה  ד'אנה צ'לו. בין סונטה לפסנתר בלה מג'ור של מרטינז לסונטה לפסנתר במי במול מג'ור  של  אונברוגר נוגנו משל היידן  שלישית פסנתר במי מז'ור 28  והשלישיה במי מינור 12.

    קשה היה למאזין שאינו מוסיקלי להבחין מיהו המורה ומי הן התלמידות , כי הסונטות והשלישיות היו  מאוד "היידניות".

שאלתי לאחר  הקונצרט את שרון פרושנסקי איך אפשר  להבדיל בין היצירות של כל  יוצר. "אנחנו שמנגנות ומכירות היטב את המלחינים יכולים  להבחין, כי כמו שכולנו למשל מדברות עברית, בכל זאת  אתה מבחין בין הדמויות  דרך הטמפרמנט שלו,שפת הגוף  ואת  הניואנסים האופיינים" .

   שתיהן למדו אצל יוזף היידן,מריאנה אונברוגר   היתה בת טיפוחיו של  אנטוניו סליירי,  אולם  מתה בדמי ימיה אבל אין פרטים  נוספים  אודותיה ואילו למרטינז היו חיים מלאים   עד למותה בגיל  68,לא היתה נשואה וללא ילדים. 

   אפשר לומר שמרטינז בצעירותה  חיה בבנין המזכיר את  השיר של לאה גולדברג "דירה להשכיר". הבנין היה במיכאלפלאץ רב קומות בו התגוררו : בקומה הראשונה נסיכה אלמנה לבית אסטרהאזי, משפחת מרטינז  חיה בקומה  השניה, בקומת הביניים חי ניקולא פורפורה מלחין איטלקי ומורה לזמרה ובקומה העליונה בעלית גג קר ודולף חי  מלחין צעיר בשם יוזף היידן.

  הדמות הדומיננטית והמשפיעה על מהלך חייה של מרטינז היה המשורר   והליבריתן  פייטרו  טאפאסי שנודע בשם מטסטזיו. שהתגורר עם משפחת מרטינז עד ליומו האחרון.  בהכירו בכשרונותיה של מרטינז מינה עצמו לפקח על חינוכה. כישוריה

הטבעיים כפסנתרנית וזמרת קבלו חיזוק הן מצד היידן,יוהאן האסה ומלחין החצר ג'וזפה בונו. היא הפכה להיות מוסיקאית ידועה ואף   קבלה תואר כבוד מטעם האקדמיה פילהרמוניקה של בולוניה, אשה ראשונה שזכתה לתואר הזה  ולמרות זאת לא קבלה

משרה בתחום המוסיקה כי מאז ומעולם יוצרות נשיות נחשבו  לנשים לא מכובדות המתפרנסות מחוץ לביתן.  בגיל  52  פתחה בית ספר להוראת והכשרת דור צעיר של   זמרות. ובערבים היא ואחותה אירחו  בסלון שלהן  ערביות מוסיקליות  בהם  בקרו מיטב האמנים   של התקופה: היידן , הטנור האירי מייקל קלי, מוצרט שניגן  איתה סונטות לפסנתר ב-4 ידיים ועוד.

   כיום אנחנו שומעים יותר ויותר מוסיקה של יוצרות מהעבר ובזאת יש חלק נכבד ל"קול המוסיקה" שבתוכניותיו משובצות

אמניות כברברה  סטרוצי, פאולין ויאדו-גארסיה, ססיל  שמינאד, איימי מרסי ביץ,ז'רמן טייפר ועכשיו  התווספו לנו  2  המריאנות.

   נוסף לבחירה נכונה   ומאוזנת של  היוצרים  בפסטיבל הזה יש  לציין  שבחירת  המקומות בהם הושמעו  הקונצרטים משלימים את האוירה המסתורית  למוסיקת העבר : בית הנסן בירושלים, הכנסיה האנגליקנית בנצרת, באודיטוריום ימק"א בירושלים,

בחיפה בית הכט ובתל אביב סטודיו  אנט במתחם האמנים בתל אביב.