במהלך עשרות השנים האחרונות, ובעיקר מאז קריסת הגוש המזרחי, הפכה המילה "קפיטליסט" למקבילה ל"חזיר" או דבר מלוכלך אחר שיש להימנע ממנו. אבל המילה היא מילה ניטרלית שבאה לייצג דעה לגיטימית לחלוטין של ראיה כלכלית-חברתית אנושית והיא: על כל אדם להרוויח כמה שהוא מסוגל ורוצה להרוויח.

המרחק שהמילה עשתה מהמקור הראשון למה שהיא היום, כנראה נובע מדבר בסיסי ביותר- חוסר הבנה כללי של המושג ומהותו. הדבר דומה למה שקרה עם העולם הדתי והיהודי המסורתי, עקב ההתרחקות של הקבוצה החרדית- היא הקבוצה הדתית יהודית השמרנית ובדלנית ביותר, משאר האוכלוסייה הישראלית ואף העולמית. לפני שאני אמשיך עם ניתוח הקפיטליזם, אני אתחיל בניתוח תופעת הסלידה מהחרדיות.

לאזרח הפשוט, קל להרגיש לא שייך לעולם החרדי. הם לובשים שחור, לא מתגלחים, מתכסים בשמלות ובגדים צנועים, מתגודדים באזורים נבחרים, והכי גרוע, אין אדם שלא שמע פעם אחת מישהו אומר על הציבור החרדי משהו רע מכיוון שהם מקבלים קצבאות. תמיד, אבל תמיד יהיה מישהו שיגיד ש"החרדים האלה" הם ככה וככה בגלל שהם "גונבים" את כספי משלם המיסים (למרות שמי שיגיד את זה לעיתים קרובות יעלים מס). ההבדלה שהתרחשה בקרב הציבור החרדי שלפיו הציבור מקבל קצבאות, לרוב לא עובד ולא משרת בצה"ל, מבדיל את עצמו מן הציבור הכללי ומצביע למפלגות מרוכזות ובדלניות, יצר תחושה של "אנחנו" ו"הם" בקרב הציבור הכללי.

דבר דומה התרחש עם הקפיטליזם. הקפיטליסטים המעטים במדינת ישראל דגלו ברעיון של השגת הרווח המירבי לאדם, ולכן הרוויחו בממוצע הרבה יותר משאר הציבור. הקפיטליסטים הקימו פורומים (אמיתיים, לא באינטרנט) פרטיים, עברו לגור באזורים מבודדים, התלבשו שונה משאר הציבור ונהגו בכלי רכב אחרים. התפתחה האשליה שהציבור ה"קפיטליסט" הוא ציבור רודף בצע, שקרן ומניפולטיבי, וגם לו לא היה חסר מישהו שיגיד שה"חזיר המיליונר" הזה עשה ככה וככה ועכשיו הוא מרוויח הרבה כסף בזמן שדובר בקושי מסיים את החודש.

עכשיו לנושא קצת אחר- שאלו אותי לא מזמן אם אני קפיטליסט או סוציאליסט, ועניתי שאני הרבה דברים שנוגדים אחד את השני- קפיטליסט וקומוניסט, אנרכיסט מהפכן וקונפורמיסט שמרן, חילוני אתאיסט ויהודי מאמין, מדען ואיש הנפש והרוחניות, אגרסיבי ופאסיבי ועוד הרבה הרבה סתירות. אבל הדבר היפה ביותר, הוא שהסתירות האלה נוטות להתיישב זו עם זו אם רק ניתן להן.

אני קומוניסט כי אני מאמין שכל בני האדם נולדו שווים וצריכים להיות שווים בכל, אך אני קפיטליסט כי אני לא מאמין שהדבר יתקיים במציאות בזמן הקרוב. אני אנרכיסט כי מאמין שהאדם יכול להסתדר לבד, בלי ממשל שישמור על כל דבר שהוא עושה, אבל אני שמרני מכיוון שאני חושב שהאדם כאוטי מכדי להשאיר אותו ללא שמירה. אני חילוני אתאיסט מכיוון שאני לא מאמין שאותו האל שברא אותנו עם העיניים לראות והשכל להבין, דורש מאיתנו להשאר עיוורים לעולם וסתומים לידע הסובב אותנו, ואני יהודי מאמין מכיוון שאני רואה סדר גדול יותר ומורכב יותר מזה שמישהו ספקן ועיוור יכול לראות.

כל הדברים האלה, אני מאמין, הן חולשות של המין האנושי. אבל אם מצרפים את כל החולשות האלה ביחד מקבלים משהו הרבה יותר חזק, מכיוון שיש לו את נקודת המבט של הקפיטליסט מול הקומוניסט, הוא מבין את שניהם ורואה את רצונותיהם, ולכן גם בהכרח מתעלה עליהם ועל סכומם.

ואיך זה מתקשר לקטע הקודם? פשוט מאוד, קל מאוד להתרחק ממשהו שנראה לנו דבילי, מיותר או רע, אבל לעיתים רגע נוסף של מחשבה טהורה יכול להביא להבנה של נקודת מבט שלא ראינו קודם לכן. במקום לראות את ההישגים של העשיר או את החיים של החרדי ולחשוב כמה הוא גנב, תנסו לראות את נקודת מבטו ולהבין כמה הוא תרם. אם תצליחו, תעבירו את נקודת מבטכם הלאה, ואם לא, תבקשו ממשהו אחר שיראה לכם את מה שאתם לא יכולים לראות, באמת, זה יכול לפתוח לכם את העיניים והמחשבה.