לפני פחות משנה מונה פרופ' דניאל פרידמן לתפקיד שר המשפטים של ישראל. מאז "השלולית" המשפטית גועשת ורועשת, כל כך הרבה מתנגדים יש לו, לשר המשפטים הזה. שאלתי את עצמי למה, ושוב פעם ועוד פעם. אני חייב להודות לא ממש ברור לי, למה פוחדים ממנו? נכון שמעמד בית המשפט, בעיקר הגבוה, הבג"צ, השופטים המכובדים ואולי האליטה של המשפט בישראל תאבד ומאבדת מעוצמתה ומהשפעתה.

האם זה רע? למי זה רע?

דניאל פרידמן, הוא לא איש מהרחוב. דניאל פרידמן הוא בכל זאת פרופסור למשפטים, הוא הקים פקולטה למשפטים, זכה לפרס ישראל. איך הוא הפך פתאום לאויב המשפט?

אני מנסה לעשות לעצמי סדר בראש ( לא הייתי משפטן ולא מתכוון להיות כזה), ובודק חלק מהנושאים השנויים במחלוקת. אקטיביזם שיפוטי, נשיא בית המשפט העליון הקודם, פרופ' אהרון ברק, היה ממובילי האקטיביזם המשפטי, זאת אומרת כל מה שמגיע לבית המשפט, הכל שפיט. אפשר להתווכח עם הנוסחה הזו, אפילו תמכתי בגישה הזו, כל עוד שתי הרשויות האחרות המחוקקת והמבצעת היו חלשות ועמוסות אינטרסים.

הבג"צ מבחינתי הוא הבד"צ שלי. כאילו הרגשתי בטוח, כאשר השלטון "פעל" נגד המדינה והסדר. הפנייה לבג"צ נועדה לעצור את דורסנות השלטון. אפילו כאשר ניסו לעקוף את הבג"צ, היה לו לבג"צ מספיק תמיכה ומספיק כוח להתנגד. כל עוד הגישה הזו איזנה את רשויות המדינה, זה היה בסדר.

האם לא הגיע הזמן לחזור למקורות, הרי הרשות המחוקקת היא קול  העם. לא ראוי לקיים דיון ציבורי במעמדן של הרשויות? אולי הגיע הזמן להגדיר בבירור את המעמד של כל אחת מהרשויות, ולא להסתפק ב"קריצת עין" והעדפת הרשות השופטת. אם הדיון הציבורי וקולו של העם צריך להישמע, אז הגיע הזמן להניחו על סדר היום הציבורי.

ועדת מינויים - הצעת שר המשפטים לשנות את הרכב ועדת המינוי לשופטי העליון, נועדה לצמצם את השפעתם של השופטים בועדה. למה לא ?  גם לפני פרופ' פרידמן היו ניסיונות לשנות את ההרכב, אבל ללא הצלחה. ההרכב הנוכחי מעניק השפעה גדולה לאנשי משפט בוועדה, אולי גם פה יש מקום לבדוק, מה רע בשינוי? הממשלה הרי משתנה מעת לעת, היום ממשלה א' תמנה שופטים מסוג מסוים, מחר ממשלה ב' תמנה שופטים אחרים בעלי השקפה, אג'נדה או מחשבה שונה. כך בית המשפט העליון יורכב משופטים בעלי מגוון דעות. הרי אחד המאפיינים של משטר דמוקרטי הוא האמון במערכת המשפט. אם תהיינה דעות שונות, אז האמון של קבוצות שונות בחברה הישראלית תגבר, מה רע?

פרידמן הצליח בעבודה קשה להעביר את החוק המחייב את ועדת המינויים לבחור שופט עליון ברוב מיוחס, אולי יכנסו שופטים בעלי השקפות מגוונות לבית המשפט העליון.

במפלגת העבודה יש קולות גוברים למנוע את תוכניתו "השטנית" של פרידמן. עד היום לא ראיתי תגובות המסבירות מדוע לא. גם בתקשורת וגם בקרב משפטנים כועסים ומתנגדים אבל תגובות ענייניות לא מצאתי.

נראה לי שהדוברים השונים בעד ונגד חושבים שהציבור טיפש או לא מבין את הנושא, לכן מסתפקים בדברים כלליים ללא הסבר המתייחס לנזקים העלולים לפגוע במערכת המשפט, חוץ כמובן מפגיעה במעמדו או בכבודו של בית המשפט העליון.

מה הקטע של פרידמן?

זהו זה נגמרו כל צרותינו, הבעיות של מערכת המשפט נפתרו, הסחבת והפגיעה בעשיית הצדק של האזרח הפשוט נגמרו.

כל דיון מגיע מייד ונפתר צ'ייייק  צ'אאאק תוך שלוש עד שבע שנים, ואז מתברר שהתיישנות חלה על המקרה ובא לציון גואל.

מערכת המשפט קורסת, משפטי תעבורה פשוטים נמשכים 4 שנים, משפטים אזרחיים מי בכלל סופר. כולם עסוקים במעמד מערכת המשפט, כבוד שופטי העליון, חוקה וכלימה. איפה הרפורמות הפשוטות, אלו שיחזקו את אמון הציבור?

גם פרידמן, גם מתנגדיו וגם תומכיו עסוקים כולם בבעיות, שבקושי רב מובנות לציבור הרחב. במקום הקשקשת בעד ונגד, אולי יקימו עוד כמה בתי משפט שלום, ימנו יותר שופטי שלום, יקבעו תקופות מקסימום לניהול משפט.

נושאים אלו ורבים, אלו הם הנושאים המהותיים, שיבצרו את מעמד מערכת המשפט בישראל. דמוקרטיזציה של המשפט, מינוי שופטים, השפעה ומעמד אלו נושאים המתאימים מאוד לדיון ציבורי פתוח, לא רק לקומץ "ידענים".

אם כן, הכן יש מה לפחד מהשינויים של שר המשפטים, אם כן הביאו אותם, את הפחדים ונדון בהם, או אולי קיימו דיון בפרלמנט.

מכאן הויכוח בעד ונגד נראה, נובע מחשש והתנגדות לשינוי, מחשש לאבד מעמד וגובה.