הקדמה

מפול מקרטני יש ציפיות הרי הוא היה אחד מעמודי התווך החשובים של הביטלס,מקרטני מחזיק מכחול בקשת צבעים. מצד אחד הוא יודע להיות רוקיסט ולבעוט לנו את בעיטת המחץ של הרוק בביצים ובצד השני של קשת הצבעים נמצא מלחין הבלדות המרטיטות והמלודיות שברובם מצוינות אלא שלפעמים פול מחליק לו במורד הקיטש כמו ב-long and winding road,good night.שבוחנים את ram רואים שפול החליק לו במדרון החלקלק וזה קורה בעיקר בצד השני של האלבום.

מיד עם ההודעה הרשמית מצד פול באפריל  1970 על פרוק הביטלס הוא הוציא אלבום סולו שנקרא מקרטני, אלבום זה לא היה מושקע מההיבט של עיבודים מוזיקליים אך היה אחיד ברמתו ודי מהנה .

גופו של עניין

האלבום ram יצא יותר משנה אחריו במאי 1971 והיה מושקע מבחינת עיבודים והפקה אך למרות זאת ram הוא אלבום מאכזב, הוא אינו אחיד ברמתו ויש בו אפילו קטעים שאתה מוצא עצמך נע בחוסר נוחות בעיקר בצד השני של התקליט. אני מתאר לעצמי שהרבה מאלה שהחזיקו את תקליט הויניל שמעו את הצד הראשון אך לא טרחו להפוך את התקליט לצד השני.

בצד הראשון אציין את שיר הפתיחה too many people בהחלט פתיחה טובה אחד השירים הטובים שבאלבום פזמון קליט אנרגטי המתח נשמר טוב לאורך כל השיר. ישנה פרשנות שהמלל מופנה כלפי גון לנון, פול למעשה מאשים אותו בפירוק הביטלס.

הקטע הבא שאהבתי בעל עבוד מוזיקלי מבריק שהוא למעשה חיבור של שני שירים uncle albert/admiral halsy שיר הומוריסטי מזכיר לי את צוללת צהובה.  

ולבסוף לטעמי הקטע הכי חזק באלבום  smile away שמסיים את הצד הראשון ,פול מוכיח שהוא מסוגל לתפוס את שור הרוק בקרניו ולבעוט את אותה בעיטה מקפיצה שמצפים מרוק טוב.פול שר כמו אלביס פרסלי עם קולות רקע  הגיטרה מצוינת קטע אדיר.

חוץ מזה בצד הראשון ישנם קטעים נחמדים כמו  ram on ,dear boy המלודי  ו-3 legs הבלוזי.

ההתייחסות לצד השני שונה לגמרי הוא נפתח בקטע סביר  על חיי הכפר heart of the country ומשם עובר לקטע זוועתי וצווחני monkberry moon delight ישנה אתנחתא עם עוד שיר בסגנון קאונטרי משפחתי eat at home ושם עוברים לשירי השממה ומדבר long haired lady  ו-the back seat of my car כאשר ביניהם ישנה עוד גרסה  של ram on שמונעת מרצף של שני שירים כושלים ונמרחים כמו מסטיק להפיל אותנו לתרדמת עמוקה.