אני לא יודע מה "שמו" להם בארוחת הערב במלון, אבל ברור לי שזה לא היה "אומגה-3". שרף כפרשן "עלה מייד" על בעיית ה"... נכון זה גם המאמן" אבל בינינו. כשהם על המגרש והוא בספסלו בוחש את ראשו כאינו מאמין, זאת כבר הקבוצה ולא הוא. ראינו אמש חוויה שכמו אומרת,( שלא כמו בשאר אירופה), לישראל עוד לא מגיעה "תעודת בגרות" בכדורגל, למרות שהיא משחקת כבר 100 שנים כדורגל.

אז 100 שנים כדורגל, אבל לדאבוני אותו כדורגל "לא זזה רוורס", לא כסף, לא זרים, לא מאמנים ולא מממנים, זה כאילו בא מלמעלה, "בישראל לבעוט לא יודעים וכנראה גם לא ידעו". נכון !  כבר היו "מוטציות" גם בכדורגל הישראלי, עם הצלחות בלתי רגילות ואף בלתי משוערות. מכבי חיפה , אולי גם הפועל תל-אביב מעשור לעשור, ואולי איזה מוטלה שפיגלר במכסיקו.

אבל ב"איסטרטגייה" הפוטבוליסטית כאן לא חל ש י ד ר ו ג !!! כבר כמה עשרות שנים. ההתקדמות היא לינארית כמו שאומרים, מקבילה לשאר העולם וקצת מאחור... (קצת הרבה). אבל בכל מה שקשור סביב הכדורגל אנחנו הרבה הרבה לפני הרבה אחרים בעולם - הברברת הרכילות, הכספים, המשקיעים, השוקעים. אין אחד בישראל שלא יודע מה אכל שחקן כדורגל לארוחת הבוקר, עם איזו דוגמנית יצא, עם איזו נכנס האם הזמין נערת לווי לחדר במלון ובאיזו פרסומת ישתתף לפני שיעבור לשחק בצ'לסי (באוירת ספסל). חארטבונות 'מן הוני לראד'.

המשחק אתמול (בהכירי את יכולות בית"ר) היה מטובל במעין אוירה משברית שפקדת קבוצות מעת לעת. גם באנגליה הגדולה ובספרד מפסידות לעיתים קבוצות גדולות במספרים כאלה. בסוף הן חוזרות לעצמן, ובודאי שגם בית"ר תחזור במהרה למיטבה.

ובכל זאת אני חושב שהכדורגל חייב אוורול כללי, שינוי קוספטואלי בבניית קבוצות, והכנסת איסטרטגיה מנצחת, כמו באימון צבא לקרב ובזה אנחנו מצויינים כדי לשים אותנו חזק חזק על המפה. אם הכדורסל יכול, מדוע לא הכדורגל הכל-כך מדובר  ומתורכל (מלשון רכילות). ושם, מתחת לסל, הם מאד מצליחים אבל הרבה הרבה יותר צנועים! וברור לכם למה אני מכוון דברי.