אניטל אלבחר הינה שחקנית זמרת, תלמידת השנה השלישית בבית צבי, אשר מסיימת את לימודיה בספטמבר 2008. בערב יחיד זה בחרה אניטל שירים נפלאים ממחזות הזמר של סטיבן זונדהיים, של קול פורטר, של פרנק לסר ועוד, והגישה ערב מהנה במיוחד עם הרבה הומור ורגש. את הערב ביים, ערך ועיצב אילן שטורם, ההדרכה הקולית המצוינת נעשתה ע"י דוקי עצמון, וליווה בפסנתר יובל שפירא.

 
אניטל זכתה לקול אלט צלול ונעים וביכולת ייחודית של הגשה מוסיקלית של שירים תוך שהיא מצליחה לרגש בשירים הנוגים והעצובים, להצחיק ולהעלות חיוך בקרב הקהל בשירים האחרים, ויותר מכל להותיר רושם רב בקרב הצופים וציפייה לפעם הבאה. מכל מקום, מדובר בזמרת נפלאה, שלטעמי מצליחה להיות ייחודית בזכות סגנון המשחק אשר אימצה לעצמה, המשלב רגש עם קריצה ועם הומור משובח. בנוסף, היא מצטיינת בהקפדה על הניואנסים הקטנים - הבעות הפנים, שינויים בטון, תנועות ושפת גוף, וניכר שלכל דבר ישנה תכלית שהיא חלק מאופן ההגשה.

 
במשך כשעה מספרת אניטל סיפור המקשר בין השירים עצמם, וכמובן, היא הדמות המרכזית בסיפור - השחקנית הזמרת המסיימת את לימודיה בבית הספר למשחק, ועומדת בפני האודישנים לתפקידים הגדולים וכמובן משוכנעת בכישרון שלה וביכולותיה. בין לבין היא מדברת על אהבות ועל פרידות...

  
לדעתי, היה ברור לעין ולאוזן כי אניטל הייתה דומיננטית בבחירת הרפורטואר לערב זה, שכן היה נראה שכל אחד ואחד מהשירים נגע בה באופן אישי וריגש גם אותה, ובוודאי הדבר סייע לתוצאה המוצלחת כל כך. אמנם מרבית השירים אינם משירי מחזות הזמר "הקלאסיים" המוכרים לכל, אך אין ספק כי בחירתם הייתה מוקפדת ומדובר בשירים שנחשבים פחות בנאליים, ביניהם "לא תדע שום פגע" מתוך "סוויני טוד", אתה יכול גם לשגע" מתוך "קומפני", "אולי הפעם" מתוך "קברט", "שום כלום" מתוך "שורת המקהלה" ועוד....

 
יצוין, כי בעיניי חלק מהנוסחים העבריים שנבחרו היו מוצלחים יותר וחלקם מוצלחים פחות, אולם הדבר לא פגם באיכות הביצוע.

סיכום : ערב נפלא ומהנה במיוחד עבור חובבי מחזות הזמר הגדולים, והזדמנות לראות כישרון גדול על הבמה.

התמונה מתוך אתר בית צבי.