מס' צפיות - 611
דירוג ממוצע -
קללת מעמד המורעבים / בית צבי - ביקורת
קומדיה שחורה על החלום האמריקאי, ויותר מהיותה כזאת היא דרמה משפחתית קשה ומטלטלת.
מאת: אלעד נעים 17/09/08 (22:21)

קללת מעמד המורעבים מאת סם שפרד, זוכה פרס הפוליצר והמועמד לאוסקר, הוא מחזה שמועלה בימים אלו ע"י תלמידי השנה השלישית בבית צבי באולם אהוד מנור ברמת גן. זוהי קומדיה שחורה על החלום האמריקאי, ויותר מהיותה כזאת היא דרמה משפחתית קשה ומטלטלת.

 
הנוסח העברי והבימוי בוצע ע"י גיל ויינברג, והבימוי בהחלט היה מוצלח מאוד, וניכר כי הבמאי הצליח להפיק מהשחקנים ביצוע טוטאלי שהולך "עד הסוף" עד לניואנסים הקטנים ביותר. כמו כן, הבימוי מצליח לשמר את העניין לאורך כל ההצגה, וניכר שהשחקנים קיבלו הדרכה מצוינת מהבמאי, והדינמיקה ביניהם מוצלחת בזכות זאת.

  
התפאורה שעוצבה ע"י זאב לוי הייתה מושקעת מאוד, ובהחלט תיארה סביבה קשה שבה נמצאת המשפחה - בית מתפורר, מטונף, מקרר ריק, חלונות ודלת פרוצים וכו'. התלבושות אשר עוצבו ע"י אפרת מירב התאימו אף הן לכל אחת ואחת מהדמויות ושיקפו את רוח התקופה.

 
במרכז העלילה עומדת משפחת טייט, משפחה אמריקאית קשת יום אשר כוללת את ווסטון (אבי עדווי), אב חולמני שמטביע את יגונו מדי יום בטיפה המרה ; אלה (מעיין ויסברג), אם שחוקה אשר מעוניינת לברוח מחייה ולפתוח בדף חדש ; ווסלי (איתן צלניק) הבן האידיאליסט אשר עומד על עקרונותיו ; אמה (אור אילן), הבת המרדנית אשר בעלת יצר הרפתקנות והחלום להצליח. כל אחד ואחד מבני המשפחה מעוניינים מחד לפתוח בחיים חדשים ולברוח מהמציאות בה הם חיים תוך חיפוש אחר משמעות החיים, אולם מצד שני אינם מסוגלים להשתחרר מהבעלות על החווה המוזנחת ומסביבתם הטבעית.

 
מעיין וייסברג בתפקיד האם אלה היא שחקנית מצוינת ובעלת נוכחות בימתית חזקה מאוד. למרות גילה הצעיר בהחלט הצליחה לשכנע בגילום דמותה של האם, אשר אינה מסוגלת לחיות את חייה במתכונתם הנוכחית, והיא חפצה בשינוי ובבריחה למקום אחר עם שני ילדיה. מעיין ביצעה את התפקיד באופן טוטאלי תוך הקפדה על הפרטים הקטנים ביותר - הבעות הפנים, בכי, אינטונציה, והמחישה לקהל את הכאב שהיא חווה. אין ספק שבעתיד היא עוד תגיע רחוק. 

 

לצדה, אבי עדווי בתפקיד האב ווסטון גילם היטב את הדמות של האב שמוצא את נחמתו בטיפה המרה, ונע על הקו שבין ייאוש לבין תקווה לו ולבני משפחתו, ואף הוא גילם דמות אמינה במיוחד.

 
איתן צלניק בתפקיד הבן ווסלי היה אף הוא מצוין בגילום התפקיד תוך גילוי מסירות ורגש. הוא היטיב להדגיש את חוסר רצונו של ווסלי לעזוב את הסביבה הטבעית שלו ואת רצונו להגן על בני משפחתו כאשר אביו אינו בסביבה מתוקף היותו הבן הבכור. בנוסף, בתמונה בה הוא לובש את לבושו של אביו ונכנס לנעליו, הבליט מחד את הסלידה שלו מאורח חייו של אביו ומאידך את היותם דומים ולו במעט.

 
אור אילן בתפקיד הבת אמה גילמה היטב את הדמות, הילדה בעלת יצר ההרפתקנות והחלומות הגדולים, אשר רואה בלימודיה חשיבות גדולה, והינה מרדנית ובעלת עולם פנימי שבא כפיצוי על היעדר תשומת הלב מצד הוריה. 

 

דמויות המשנה מחזקות ומבליטות את מאבקה היומיומי של המשפחה. יובל מור בתפקיד טיילור, עוה"ד הנוכל אשר מעוניין לקנות את חוות המשפחה מבצע אף הוא את התפקיד היטב וכמוהו גם יובל מן בתפקיד בעל המועדון האלים, אשר רכש את החווה מהאב כאשר האחרון היה שיכור. עמרי גילאון בתפקיד השוטר מלקולם, אשר מגיע כדי לדווח להורים על מעצר בתם, הדגיש היטב במשחק מצוין המשלב הומור את חוסר האכפתיות ואת האדישות למתרחש בבית, והתעניין רק בתחום הנוגע אליו - מעצר הבת, ובכך ביטא את שלטון החוק הרעוע מיסודו. בנוסף, משחקים בהצגה מוטי סוויסה (תלמיד שנה ב') ויוגב מבורך אשר מגלמים את אנשי העולם התחתון המגיעים לגבות את החוב ובכך מביאים את הדרמה לסיומה.



סיכום : מחזה חזק בביצוע מעולה של כלל השחקנים. מומלץ בחום!

הכותב הוא יועץ תיירות ויועץ עסקי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר