יותר מ- 40 שנה אחרי הצלחתו הגדולה של המופע "שוק המציאות" בכיכובם של אילי גורליצקי ושל יונה עטרי, מועלה המופע בשנית במסגרת בית צבי ותיאטרון הספרייה, בכיכובם של אלון אופיר ושל אדווה עדני, שניהם בוגרים של בית צבי אשר לא מכבר צברו ניסיון על במות התיאטראות בארץ.

לאחר ההצלחה המסחררת של המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" נולד המופע "שוק המציאות", שם המשיכו יונה עטרי ואילי גורליצקי בשיתוף הפעולה ביניהם. המופע היה מבוסס על "שירי תיאטרון" אותם כתב נתן אלתרמן והולחנו ע"י סשה ארגוב, ע"י משה וילנסקי וע"י דובי זלצר.

הפעם בוים המופע ע"י שוקי וגנר, אשר עשה עבודה טובה מאוד, והחליט כי השירים יבוצעו בזה אחר זה, ללא קטעי קישור ביניהם. חרף היעדר קטעי הקישור הייתה תחושה כי קיימת מסגרת מובנית להצגה אשר מתחילה ומסתיימת בשיר "שוק המציאות", וביניהם שירים אשר בהם חבויים סיפורים קצרים.

כמו כן, ערן עצמון עיצב את הבמה כשוק מציאות קטן תרם לאווירה הנוסטלגית. התלבושות שעיצבה דידי גולן היו יפות מאוד, צבעוניות וססגוניות, ובהחלט התאימו לשירים. הכוריאוגרפיה של אנטון לפידוס הייתה יפה מאוד ותפורה למידותיהם של השחקנים. את ההצגה ליווה הרכב מצוין בן 4 נגנים בראשותו של לירן אלעל.

אלון אופיר נפלא כמו תמיד, ומעבר לשירה הטובה הוא מוכיח שוב ושוב עד כמה הוא שחקן נפלא שיודע לגלם מגוון רב של תפקידים מהרציני דרך ההומור ועד השטות. בשנים האחרונות התמקד אופיר בעיקר בבימוי הצגות, וללא ספק נוכחותו כשחקן על הבמה הייתה חסרה.

אדווה עדני אף היא הייתה נפלאה, והגישה ביצועים נהדרים לכל השירים. הייחודויות שלה התבטאה בהגשת השירים בצורה אישית, הומוריסטית ונוגעת ללב. יתרה מזאת, בין השניים ניכרת כימיה מצוינת על הבמה, והם השלימו זה את זה בנוכחותם על הבמה, ובכך טמונה הצלחתו של המופע. צירוף זה של השירים הנפלאים רלוונטי גם לימינו, ושני השחקנים המצוינים מבצעים אותם היטב בשירה, במשחק ובריקוד.

לצערי, לא זכיתי לצפות בהצגה בכיכובם של יונה עטרי ואילי גורליצקי, אולם את השירים אני מכיר היטב, וחלק מהקטעים ראיתי כחלק מהמופע "שירת הקאמרי", אשר הצדיע לשירים הבולטים בתיאטרון הישראלי. יחד עם זאת, אין סיבה לחשוב שרק אוהבי הנוסטלגיה יצליחו להנות מערב נפלא זה, שכן השירים נעימים לאוזן, משעשעים ועודם רלוונטיים. בנוסף, ההשוואה כמובן בין הביצועים דיי מתבקשת, אולם בשני המקרים מדובר בשחקנים מצוינים, וגם מי בצפה בגלגולה הראשון של ההצגה נהנה לא פחות גם מהגלגול הנוכחי.

לסיכום - ערב מהנה ביותר, במיוחד לאוהבי הנוסטלגיה, וגם לאלו שלא. לכו לראות!