1) המשחק אתמול קבע: האלופה תהיה אחת מהמתמודדות במשחק ביום שני בין מכבי חיפה למכבי נתניה.

המשחק בין בית"ר ירושלים להפועל ת"א התחיל טוב. בית"ר לחצה על השער עם זנדברג, בן שושן, יצחקי וברוכיאן ביכולת טובה, כשמנגד הפועל מתבססת על המהירות של יבואה. אחרי הזדמנויות גדולות שמשום מה לא נכנסו של יצחקי והרבה חוסר יציבות ביכולת של בית"ר הקבוצות ירדו למחצית בתיקו 0-0 לא מוצדק - בית"ר הייתה חייבת להוביל. 5 דקות אחרי תחילת המחצית השנייה המגמה השתנתה מעט. הפועל התחילה ללחוץ, המגינים עזרו יותר בהתקפה ואבוטבול יצא קדימה, כשכמה הזדמנויות שלו כמעט הובילו לשער.  

מהר מאוד הקבוצות חזרו ליכולתן הרגילה, כשבית"ר מגיעה למצבים ולוחצת על השער. למרות הוצאתו של בן שושן, שני המחליפים (טל ותמוז) הוסיפו הרבה רעננות למשחק, אבל שחקני החלק הקדמי של בית"ר המשיכו להחטיא, כאילו בכוונה. גם לעטר לא התחשק לנצח אז הוא הוציא את השחקן המצטיין שלו (והשחקן הטוב בקבוצה בכושרו הנוכחי), ברוכיאן, והכניס קשר ימני מדומה, יואב זיו. כשלא כובשים חוטפים, כידוע, ועוד טעות של דנין המאכזב הובילה לפס של קנדה ליבואה אחרי פריצה טובה, של קנדה ו-1-0, יבואה. בית"ר נכנסה להלם, ואף אחד לא סגר את יבואה, שכבש את השער השני שלו במשחק והשני של הפועל. 2-0 בסיום. 

זה היה המשחק הכי טוב של בית"ר העונה. ההגנה הייתה טובה ואחראית מתמיד, והקבוצה הגיעה לאין ספור מצבים נהדרים, למרות הבונקר של הפועל. הבעיה היא שבית"ר הייתה כ"כ לא תכליתית במטרים האחרונים, וכולם פשוט פחדו לבעוט. שחקנים הגיעו למצבים שהם אמורים להגיד תודה עליהם ולחפש את השער, אבל במקום לבעוט כל הזמן חיפשו הזדמנות עוד יותר טובה ובעיטה עוד יותר נוחה, בלי להבין שזה תוקע את המשחק ומצופף אותו יותר. חוץ מברוכיאן, כמעט כולם הגיעו להזדמנות בתוך הרחבה אבל הלכו סחור סחור בחוסר תכלית ויעילות.

איש המשחק הוא ברוכיאן. הקשר, שנתן בעונה שעברה את עונת הפריצה שלו, הוציא את ההתקפות קדימה יחד עם בן שושן, בעט בלי סוף לשער, השתמש מצויין בהטיות הגוף, הראה משחק טכני וקבוצתי וסידר לבן שושן ויצחקי מצבים שבחלומות לא מקבלים. גם בן שושן נתן כמה דריבלים טובים, הגיע למצבים מדהימים, היה דומיננטי מאוד ושיתף פעולה מצויין עם ברוכיאן, אבל התקשה לסיים את המהלכים והחזיק את הכדור יותר מדי זמן בהתקפה, בעיקר בחצי הראשון.

אבל השיפור הגיע בהגנה. אחרי פתיחה מהוססת וחסרת ביטחון אמסלם נכנס לעניינים. הוא שיחק עם המון חוכמה וניסיון. בלם חייב לדעת למה הוא מסוגל ולמה לא, והוא ידע שמהירות אין לו סיכוי מול יבואה ולכן משך אותו פעם אחרי פעם לצדדים ולא נתן לו לעבור אותו. בנאדו חזר להזכיר את הבלם השקט והיציב, אלברז שמר אחד על אחד מצויין וקאלה יצא בזמן ונתן עצירות טובות - אבל ההגנה הייתה טובה בעיקר בגלל העזרה של הקשרים. היה יפה לראות את זנדברג יורד אחורה ולוחץ על האגף הימני של הפועל, את ברוכיאן חוטף כדורים בהגנה וכד'. פתאום ההגנה נראית כמו שלא נראתה הרבה זמן, ואולי דווקא בלי גרשון, ממנו מצפים להרבה יותר מאמסלם, הולך לבית"ר יותר טוב.

השחקן המאכזב הוא יצחקי. ההחטאות שלו היה מביכות. מותר להחטיא, אבל לא ככה. לא בכאלה הזדמנויות, לא כ"כ הרבה פעמים. כבר כמה משחקים העונה שהוא מתקשה לכבוש, שהוא לא מסיים כלום. נראה שההחטאות הורידו לו את הבטחון לגמרי וגרמו לו להיות כבוי מאוד ברוב הדקות, בעיקר בחצי השני, אז הוא אולי הרגיש שזה אבוד. הוא לא עשה תנועה, ולא עזר באגפים, לא ירד אחורה. מה לעשות, הוא לא חלוץ מטרה, ולא אמור להיות האיש שמגיע לרוב המצבים, אלא האיש שנע יותר, חופשי יותר וליד חלוץ מטרה אמיתי לידו, או באגף. מהבחינה הזאת הוא לא האשם - אלא מי שהחליט לוותר על אבראו ולהוריד לטימיון השקעה כלכלית ענקית, שגם פגעה מאוד בהכנות של בית"ר העונה, בגלל שהיה קשה ביותר להביאו ולקח הרבה מתשומת הלב של הצוות המקצועי הקודם.

מותר להחמיץ, אבל לא במשחק כזה. בית"ר שיחקה טוב, אבל במצב הנוכחי של בית"ר היא חייבת קודם כל להוציא 3 נק'. לא יכול להיות שבמשחק כ"כ קריטי שחקנים שמרוויחים כ"כ הרבה ובכירים כ"כ בכדורגל הישראלי לא מסוגלים להיות טיפ-טיפה יותר מדויקים.

מה שבלט במשחק של בית"ר היה צמצום הפערים. שחקני ההתקפה התקרבו אחד לשני וככה השלימו משחק קבוצתי רווי מסירות - אך זה גם גרם לצפיפות במרכז השדה. בית"ר שיחקה דרך האגפים, אבל מול הבונקר המתיש של הפועל כל הזמן הגיעה מולה רגל אדומה מקשה. השחקנים של בית"ר היו חייבים לבעוט מהר יותר לשער, אבל הם תקעו את ההתקפות המהירות.

בחצי הראשון בית"ר שלטה במשחק, כשהבעיה הייתה חוסר היציבות - בית"ר יכלה לתת דקות טובות ואז להוריד את הגז בלי לכבוש, מה שאילץ אותה מאוחר יותר להתחיל הכל מחדש. אם יותר ריכוז היא הייתה מנצלת טוב יותר את אותן דקות טובות, אך בסה"כ היא ייצרה מצבים ושיחקה טוב ומהר, כשאגף ימין מייצר מצבים מעולים ומוביל את המשחק הבית"רי עם ברוכיאן ובן שושן, שכל הזמן התקרב לברוכיאן בימין, אם כי בחצי השני יותר מדי פעמים המצבים הגיעו ממתפרצות ולא משליטה מוחלטת. במצב שנוצר בית"ר הייתה חייבת לשלוט יותר במשחק. בכל אופן, בחצי השני הייתה הרבה פחות תמיכה להתקפה.

עכשיו זה סופי: עטר צריך ללכת הביתה ומהר. אם נתעלם לרגע מהצו עיקול שיש על גאידמק שלא מאפשר לו כרגע לבצע מכירות ורכישות ונתרכז בעניינים מקצועיים - מקומו כרגע בבית. אתמול הוא דווקא ניהל טוב את המשחק, נראה היה שהשחקנים מיישמים את דבריו - וגם החילופים הגיעו כולם בתזמון טוב. רק לא ברור למה הוא הוציא את החוצה את שני השחקנים הכי טובים שלו אתמול, בן שושן וברוכיאן, ולמה הוא ממשיך להתעקש על כדורים ארוכים חסרי סיכוי. ובכל זאת, עטר לא צריך ללכת בגלל אתמול - אלא בגלל שבשבעת משחקי הליגה בהם אימן את הקבוצה הוא לא הצליח לגרום לשחקנים לשחק כמו שהוא רוצה, בגלל רוטציות מיותרות, בגלל ששיחרר את אבראו, בגלל שלא נתן מספיק צ'אנסים לטל בהרכב, בגלל שהקבוצה לא פגעה, בגלל חוסר היציבות ביכולת במהלך המשחק, בגלל שבית"ר לא ידעה לפתוח פער ולהגדיל אותו/לפחות לשמור עליו, בגלל שברוב המשחקים (חוץ מאתמול) ההגנה הייתה רעה ולא מתואמת, בגלל הפחדנות של מתאימה לקבוצה ברמה של בית"ר, בגלל שהוא לא בשלם לקבוצה ברמה הזאת ולהוביל קבוצה כמו בית"ר. הוא קיבל את הצ'אנסים שלו, ימי החסד תמו, ומאחר ובשני המשחקים האחרונים לא ראינו שיפור אמיתי: הניצחון על אשדוד היה בקושי, ביכולת רעה ומול קבוצה חלשה בלי הגנה, שגם הייתה קרובה להוציא לפחות נקודה, ואתמול היה שיפור ביכולת - אבל לא ניצחון. זה לא הספיק, ובטח שלא הצדיק לפטר את שום. אומנם לכתחילה היה נראה שאחרי שנתיים מוצלחות בנתניה, בהן העמיד הגנה חזקה והוציא המון משחקניו הוא מוכן לתפקיד - אבל המספרים מעידים על כך שבית"ר חטפה ב-7 משחקים 9 שערים, ומאחר ובהתקפה לא ראינו משהו טוב בהרבה - זה יותר מדי. ואם זה לא מספיק, סגנון המשחק שלו לא מתאים לקבוצה שרוצה אליפות. עטר יהיה מאמן מצויין ומנוסה יותר בעוד שנתיים-שלוש- כרגע זה כנראה מוקדם מדי בשבילו.

מה הלאה? הכל תלוי בגאידמק. אם הוא ייעשה שינוי מהיר בעמדת המאמן ואז יהיה בשקט (או יעזוב וימצא מחליף במהירות, ועל כך בהמשך), זה ייקל על הקבוצה. אם בית"ר תמצא את האיזון הנכון במהרה היא תוכל לסיים במקום גבוה - כי על הנייר היא הקבוצה הטובה בארץ ואם לא תתברג בשלישייה-רביעייה הראשונה זה עלול לגרום למהפכה ענקית בסגל, מה שהשחקנים לא רוצים. בית"ר צריכה להודות האליפות גמורה, אבל העונה לא - והמטרה לסיים במקום שמוביל לגביע אופ"א ולא יבזה את המועדון. זה יוריד לחץ ויכניס את האנשים לפרופורציות - אליפות לא, אבל צמרת -  למה לא? זה לא שהפועל ומכבי ת"א נראות טוב יותר...

ציונים:

קאלה - משחק שקט ולא רע. 6.

אלברז - שמר מצויין בהגנה, עלה להתקפה בזמן וירד בזמן, לא עשה שום חור וחטף כדורים בצורה טובה. לא יציב העונה, אבל בטח לא הבעיה בהגנה. ציון: 6.5.

בנאדו - משחק שקט ויציב. ציון: 6.

אמסלם -  משחק חכם שלו, הרבה ניסיון, לא הגזים ביציאות קדימה, אך ידע לעיתים לעלות מעט קדימה כשהוא בהגנה, וכך להרחיק את השחקן היריב מהשער של בית"ר. נראה טוב בהרבה מגרשון - הוא לפחות לא לקח לבית"ר נקודות. ציון: 6.5.

 דנין - אחרי שני משחקים לא רעים, הוא נראה. הגנתית לא הייתה לו הרבה עבודה, בעיקר בחצי הראשון, בגלל העזרה המצויינת של זנדברג, אבל כשהיה צריך להגן בעצמו זה נגמר בירידות לא מתוזמנות טוב, חורים, כולל אותה התקפה בה לא סגר את קנדה וגרם לשער ופאסיביות בהגנה. התקפית הוא היה בינוני ומעלה בחצי הראשון, אך נחלש משמעותית בשני.

בואטנג - שיפור. נראה אכפתי יותר, רעב יותר, אגרסיבי יותר, חטף יותר כדורים בהגנה, הניע את הכדור, השתלט על מרכז השדה בחצי הראשון וניסה לשלוח את שחקני ההתקפה, אך לא היה מדויק במסירות שלו. בחצי השני איבד את ההתלהבות ועלה פחות להתקפה, וכך איפשר להפועל בחלק מהדקות לשלוט. כשבית"ר תקפה הוא נשאר מאחור - אבל לפחות היה מעט אחראי יותר מבד"כ. מצד שני, לא יצא בזמן לפריצות של הפועל וזילזל באבוטבול, המסוכן מאוד מרחוק. ציון: חצי ראשון - 6.5, שני - 5.

פרננדס - כרגיל, גליצ'ים בלי פחד בהגנה, חטיפות טובות, יציאות טובות קדימה. נוטה ללכת בראש בקיר - אבל אפשר להבין אותו, הוא שחקן שחי על דריבלים ולכן כל הזמן מחפש אותם. רק חבל שמול השער היסס לבעוט וכך רק תקע את המשחק. ציון: 6.

ברוכיאן - מעולה. ממשיך להיות השחקן הכי יציב, הכי מאיים על השער. אין שחקן שחותך ככה בבית"ר לאמצע מהאגף, הוא מרגיש טוב בקבוצה, והשילוב בינו לבין שחקני ההתקפה האחרים היה טוב. ציון: 7.

זנדברג - קצת נתקע חלק מהדקות, אבל סוף סוף לא נשאר למעלה, אלא לחץ בהגנה, צימצם פערים מדנין, הוסיף למשחק התלהבות ופתח את המשחר בשמאל. ציון: 6.5.

בן שושן - יותר תכליתיות והוא היה קונה את עולמו. ציון: 6.5.

יצחקי - מה יש להגיד. כמה נלחמו להביא אותו - וזה נגמר בהחטאות מול שער חצי ריק 3-4 פעמים לפחות. לזכותו ייאמר שאין אחד שחקן בקבוצה שיודע להגיע למצבים כ"כ טובים, ולכן הוא גם כובש הרבה - אבל במשחק כמו אתמול הוא היה חייב לכבוש לפחות גול אחד. היה לא מרוכז, לא תרם למשחק, נתקע במקום ונראה חסר אחריות מול השער. ציון: 3.5.

הפועל ת"א

אם הפועל חושבת שהיא תסיים את העונה חזק בצמרת - כדאי שתשכח מזה. הכדורגל שהציגה בטדי היה של קבוצת תחתית. בית"ר של העונה היא קבוצת חסרת הרתעה, שקבוצות כמו קריית שמונה ואשדוד משחקות נגדה בלי פחד ולוחצות חזק נגדה. רק גוטמן, כהרגלו, לא מבין שהניצחון אתמול היה מקרי וברוב המקרים לא היה מגיע. הסגנון הפחדני שלו לא מתאים לקבוצה ששואפת למעלה כמו הפועל. הפועל עשתה הגנה חזקה וצפופה, שלא מאפשרת לשחקני בית"ר לדחוף את הרגל המסיימת, אבל תקפה אולי 10 דקות בחלק הראשון של המחצית השנייה ולא יותר. בטדי צריך לבוא כדי לשחק על מתפרצות מהירות בהרבה. נוסף לכך, לקח לה המון זמן לעבור את החצי, ובמחצית הראשונה זה הוביל לחטיפות רבות של בית"ר בחצי של הפועל. רק כשהיא חטפה כדורים בקו החצי ראינו יציאה מהירה יותר של הפועל.  אז שלא יתרגשו שם, כמו שזה נראה כרגע, גם העונה היא לא תסיים מעל המקום השישי בערך. כמו שזה נראה כרגע, יש לפחות 4-5 קבוצות חזקות ממנה. כדי להגיע לצמרת אי אפשר לחשוב כמו אנדרדוג, ואם הפועל רוצה להחזיר לעצמה את כוח ההרתעה היא חייבת להראות יותר התלהבות בהתקפה והרבה יותר מהירות.

הנקודה המשמחת עבורה: ההגנה התייצבה, החורים שנבעו מאיטיות של דה סילבה נעלמו וכל הקבוצה הגנה טוב אתמול.

ציונים:

אניימה - שוער נהדר. אינסטינקטים מעולים, אתלטיות, הדיפות גדולות, ריכוז מושלם מול הבעיטות של בית"ר, הציל שערים בטוחים. בזבוז גדול, בגילו הוא היה חייב להיות בליגה טובה בהרבה. ציון: 7.

קנדה - לא הצטרף הרבה להתקפה, אבל הוביל לשער הראשון. מול דנין החלש הוא יכל לעשות יותר. ציון: 5.

דה סילבה - 5.5.

באדיר - 5.5.

אנטבי - נתן כמה התקפות טובות בחצי השני. ציון: 5.5.

אבוטבול - אחרי מחצית רעה בה לא תרם כלום, הוא השתפר מאוד, וניצל את החור במרכז השדה כדי לצאת קדימה, ללחוץ לעומק ולאיים על השער בבעיטות מעולות. ציון: 6.

ידין - לא רע בחצי הראשון. ציון: 5.5.

נאתכו - פתח טוב, נחלש בהמשך. ציון: 5.

ורמוט - משחק מצויין שלו. דריבלים מרשימים, הוא הפעיל את יבואה, נתן מסירות מרשימות ושלט באגף שלו לאורך המשחק. הוא נראה חד, כשלבית"ר לא הייתה תגובה ליצירתיות המרשימה שלו הקשר המוכשר. ציון: 7.

זהבי - ברח מכדורים, שחקן בתפקידו היה חייב לסכן הרבה יותר את השער. נראה שהוא סמך על יבואה ולא יזם כמעט שום דבר. ציון: 4.

יבואה: שני גולים מכריעים. יבואה הוא כיום השחקן הכי טוב של הפועל. 6 גולים מפתיחת העונה, שילוב מצויין עם קנדה (שמכניס לו כדורים מצויינים לרחבה, ואפשר גם לראות שיבואה כל הזמן מחפש להתקרב אליו) והמון מהירות. גם כשלא כבש העונה הוא הרשים עם הזדמנויות מצויינות. מדובר בשחקן מגוון, אם כוח, מהירות ופריצה טובה באחד על אחד. רכש מצויין שמשקיט את כל המפקפקים. ציון: 7.

2) ארקדי גאידמק שלום,

הצלחת להשיג שתי אליפויות וגביע בשלוש עונות בקבוצה. יפה מאוד. אחרי שקבוצתך נכשלה בגדול בניסיון להצליח באירופה - מיצית את עצמך. האליפות כבר לא עניינה אף אחד, ואפילו הגביע כבר לא מרגש. שלחת משום מה את שום הביתה (וכן, גם אז זאת הייתה נראית החלטה תמוהה) עם פיצויים ענקיים (חשבנו שאין לך כסף, לא?), ירדת על גרשון בלי סיבה (לידיעתך, מדובר באחד הבלמים המסודרים והמנוסים בארץ), הלחצת את המועדון וניצלת אותו לאינטרסים פוליטיים שלך. בו זמנית, עשית מה שאתה רוצה ועשית צחוק מאיתנו.

אוהדי בית"ר מודים לך על הכל, זה בטוח, אבל כיום אתה רק מזיק לבית"ר. אתה גורם לאי וודאות, חוסר ביטחון (כולם מפחדים לחטוף ממך בראש, וכולם פוחדים על עתידך הכלכלי) ובלאגן גדול. אתה הרי כבר לא מכניס שקל למועדון - אז אתה בטח שלא עוזר לו. אם אתה רוצה לסיים את זה יפה ובצורה מכובדת אתה צריך לחפש רוכש פוטנציאלי, לא צריך מיליארדר, אלא מישהו שיכול לנהל את העניינים באפן סביר בתקציב של 30 מיליון שקל לפחות, לכנס מסיבת עיתונאים ולהגיד יפה שלום. וגם אם זה יידחה בשבוע-שבועיים עד ההפסד הוודאי שלך בבחירות - זה בסדר. לטובתך, תמכור את הקבוצה ותוריד מעצמך עוד עול. הרי אנחנו יודעים עכשיו שאתה כבר לא יכול לתת לבית"ר שום דבר, שאתה מסובך - אז אם אכפת לך מהמועדון תגמור עם זה בצורה מכובדת ובלי לברוח בלי למצוא מחליף. תודה רבה.

3) תשכחו מ"מרקו בלבול מאמן, נמני ג'נרל מנג'ר". נמני יחליט הכל, כי זה מה שהוא רוצה וזה מה שהוא עשה גם כשחקן. בלבול ישמש כבובה. הוא יעשה מה שבא לו כי זה המועדון שלו, כשבלבול הוא תירוץ שמונה משתי סיבות:

1) לנמני אין תעודת מאמן.

2) נמני רוצה להסתתר מאחורי תפקיד שיוריד ממנו אחריות אם לא יילך לקבוצה. נמני אולי אישיות חיובית, אבל ממש לא רוצה שייכנסו בו.

מי זה מרקו בלבול, כאילו המאמן החדש של מכבי ת"א? מדובר במאמן כושל שלא הצליח בליגה הלאומית, כשהוביל את ב"ש ל-6 הפסדים ב-11 משחקים, למרות שהיה ברשותו קבוצה חזקה ותקציב גבוה מאוד, אז שבליגת העל הוא יצליח, ועוד במכבי ת"א? אין לו שום ניסיון כמאמן ליגת העל - וקשה להאמין שהוא יקבל איזשהי החלטה. נמני יהיה הכל, אך לא נראה שהוא מוכן לזה. אין לו תעודת מאמן, הוא לא אימן אף פעם ולדעתי רק בעוד 4-5 שנים צריך לחשוב על אימון - כרגע, חודשים ספורים אחרי הפרישה, היחסים בינו לבין האוהדים הם עדיין לא כאלה שמצדיקים את הצבתו כמאמן. האוהדים יפחדו לצאת נגדו ונמני ימשיך להיות הכל יכול שאף אחד לא יכול לפטר. קשה לי להאמין שהוא יידע לעשות מה שלא הצליח לעשות רב"ש - מאמן מוכשר שהביא את קריית שמונה לעונה הטובה בתולדותיה.

לכאורה מדובר בשינוי גדול, אולם בפועל אין שום הבדל. נמני ימשיך להיות כל יכול, רק תחת התפקיד ג'נרל מנג'ר. הרי גם כשחקן וכמנהל טכני, או מה שזה לא יהיה, הוא שלט בכל. שניידר? הוא רק איש עם כסף. נמני צריך אותו רק כדי להעמיד קבוצה עם תקציב גבוה.

יווצר מצב שבו אף אחד לא יעז לפטר את נמני בכל מקרה והכל יהיה מבולבל. תחשבו על מאור בוזגלו - איך הוא יכול להצליח כשמרקו בלבול מעביר אימונים או עומד על הקווים, אבל אבי נמני קובע את ההרכב ואומר לו איך לשחק? זה יגרום לשחקנים בלבול מיותר, וזה הדבר האחרון שהם צריכים.

מכבי לא תגיע לשום מקום עד שיהיה לה ניהול נורמלי. אבי נמני הוא סמל, אבל החסינות שלו מחרב הפיטורים בכל מצב שבעולם גורמת לבלבול. אין למכבי מנהיג בהנהלה, כי אף אחד לא רוצה ללכת נגד אבי נמני, וגם לא ממש יכול כרגע. רק בעוד כמה שנים האוהדים יהיו רגילים לראות את נמני מחוץ לדשא ויזכרו לו פחות את הקריירה המזהירה. כל עוד נמני בעניינים הוא בעל הבית בפועל - ככה שאין איש חזק באמת, אין מי שיקבל החלטות. אם נמני היה הבעלים, האיש החזק עם הכסף, זה היה בסדר - אבל הוא לא אמור לעשות את זה, ובכל זאת אין מי שיגיד לו לזוז הצידה, כי אפילו שניידר יודע שאם יפגע בנמני הוא יחטוף מהקהל.

לא ברור למה מכבי פיטרה את בן שמעון. הוא לא אשם ביכולת הרעה של בוזגלו, ולמרות שלא הרשים - היו צריכים לתת לו לעבור את הסיבוב. הביאו אותו כדי לאמן קבוצה חדשה וצעירה, הימור גדול, וידעו שלא מיד זה ייגמר בהצלחה גדולה. ואם כבר מעיפים אותו היו חייבים להביא מאמן ברמתו של רוני לוי. נמני כרגע לא ראוי, וחייב התחשלות של לפחות שנתיים בקבוצה קטנה יותר, בה יהיה לו יותר קל לעמוד במטרות, או לאמן את הנוער, אבל לא מיד להיות בתפקיד המאמן. זאת בטח לא החתמה מקצועית, אם כי אף אחד לא יכל למנוע את המינוי הזה - הרי נמני שולט בכל.

באופן כללי, אפשר לשים לב שמי מצליח זה מי שיודע להתנהל. יענקל'ה שחר כבר כ-15 שנה בחיפה ולא מתכוון לעזוב ובהחלט יודע לנהל קבוצה. מנגד, נתניה החתימה שני אנשי מקצוע (טומי נילסן ומתיאוס) זרים, כשיאמר לא מפריע. וזה משתלם, כי אצל בית"ר יש בעלים שבנוי על עצבים וממש לא יציב, ואצל מכבי אין בעל בית אמיתי. הטבלה של 2009 מוכיחה: קשה להצליח בלי ניהול טוב. 

4) ברק יצחקי, אבי נמני, בושינסקי, אלירן דנין (שאשם בשער הראשון של הפועל), יבואה,  גוטמן עם הבונקר שלו והרשימה עוד ארוכה עשו הכל כדי להרחיק כל קבוצה שלא קוראים לה מחיפה ונתניה מהאליפות. המשחק ביום שני הבא יפגיש את שתי הקבוצות היחידות שעוד יכולות לקחת אליפות. כמו שזה נראה, אם חיפה תנצח ייתכן שאנחנו בדרך לעוד עונה לא צמודה בפסגה.

5) חיפה ונתניה ייפגשו בשני הבא במשחק שמסתמן כקריטי. כל תוצאה חוץ מתיקו תהיה נקודת ציון מאוד משמעותית בעונה הזאת. אם חיפה תיקח אליפות ותנצח במשחק הזה זה עשוי להיות אחד המשחקים הובילו לכך. היריבה האחרונה שלה לאליפות, נתניה, קבוצה עם סגל לא פחות טוב אבל בלי המרכיבים של אלופה שיש לחיפה, נגדה, בקריית אליעזר:

חיפה:

*צריכה לבוא כדי לתקוף מהרגע הראשון. בביתה, עם אפשרות לברוח לנתניה, ועם המומנטום מהמשחקים הקודמים היא יכולה לכבוש שער מהיר ולהשתלט על המשחק. נוסף לכך, היא כובשת המון שערים בדקות הראשונות - נגד בית"ר, נגד הכח, נגד מכבי ת"א וכד'.

*המגינים של נתניה תוקפים מצויין, להגנה הם לא שמים הרבה לה. חיפה צריכה לתקוף דרך שם, גם כי המשחק שלה מבוסס על משחק מהיר, כשבמבחינה התקפית היא מבוססת על האגפים (הגנתית היא טובה יותר במרכז השדה, עם קולמה וכיאל).

*המפתח: יניב קטן. הוא נראה מצויין, מבשל שער אחרי שער ומנהיג את הקבוצה. הוא מוכיח שהוא כן יכול להנהיג והוא השחקן שמשקיע הכי הרבה על המגרש ועושה הכי הרבה תנועה. קטן המפתח, אם הוא ירוץ בחופשיות בצדדים וייצמד לבוקולי, רפאלוב ומסיללה לנתניה לא תהיה תגובה.

*להיזהר מהמגינים של נתניה. בן דיין וסבן הם שניים מהשחקנים הכי פעילים שלה בהתקפה, והמפתח הוא לנטרל אותם. הם יודעים להגביה כדורים לרחבה, ואם תהיה עזרה של הקשרים התוקפים בהגנה זה יקשה עליהם מאוד.

*את מכבי ת"א היא קרעה עם חטיפות בחצי שלה. חיפה הקבוצה הטובה בארץ במתפרצות, כי יש לה שחקנים שיודעים מהר מאוד לשנות את החשיבה מהגנה להתקפה ולהריץ משחק מהיר תוך כמה שניות. כדי שזה יבלוט היא צריכה ללחוץ חזק על הבלמים והקשרים האחוריים של נתניה, להקשות עליהם להעביר כדור ולרוץ מהר למפרצת מול ההגנה הלא מוכנה.

הרכב נכון: אדרי, חרזי, קרופניק, קינן, מסיללה, קולמה, כיאל (שצריך לעלות למעלה כמה שיותר, עובדה שבשני המשחקים האחרונים הוא או כבש או בישל ותרם המון למשחק ההתקפה, מה גם שזה יוריד לחץ ומשקל מקולמה), בוקולי, רפאלוב, קטן (כשחקן חופשי בהתקפה), פנטאני.

נתניה:

*לשחק על המגינים.

*לקבל יותר מהקשרים ההתקפיים. יותר מדי מתבסס על בן דיין.

*לעבור את 20 הדקות הראשונות בשלום, בהתאם לנאמר למעלה. אם נתניה תצא בשלום מהדקות האלה חיפה תירגע, תאבד את ההתלהבות של תחילת המשחק ואולי תלך אחורה. בסופו של דבר, המשחק תלוי בחיפה, בטח בקריית אליעזר, ולכן נתניה צריכה קודם כל לא לחטוף בראש.

*שמירה כפולה על קטן כל הזמן שהוא מקבל כדור. הוא המנוע של חיפה בהתקפה והוא השחקן הכי מסוכן. רק מרין יכול להתמודד איתו בנתניה, אבל גם לו לא יהיה קל. לצערה של נתניה זה עלול להשאיר את פנטאני פנוי יותר - אבל מה לעשות, זה המחיר של לפגוש את חיפה בימים אלה.

*לשחק על שכטר. הוא נראה טוב מול בני יהודה, ולהגנת חיפה יהיה קשה להסתדר עם היכולת האישית והטכניקה שלו.

*לשחק 4-4-2, כי חלוץ אחד יתקשה להסתדר עם ההגנה המצויינת של חיפה. עם שני חלוצים והמון כניסות של שכטר למרכז מהאגף - ולנתניה תהיה הרבה עוצמה ברחבה של חיפה. אומברטו לא הוכיח את עצמו, לא תרם כלום למשחק ההתקפה ולא קישר בין הקישור להתקפה - ולכן צריך לרדת לספסל.

הרכב נכון: שטראובר, סבן, מרין, חיימוביץ', בן דיין, אלמוג כהן, פרנסמן, מנשה, שכטר, טאזמטה, בה (או: ימפולסקי).