קודם כל טיפ קטן: היזכרו בעלילת "קזינו רויאל" לפני הצפייה ב"קואנטום של נחמה". ההמשכיות בין שני הסרטים מגיעה לידי ביטוי בכמה פרטים קטנים, שייתכן כי פרחו מהזיכרון בשנתיים שחלפו בין שני הסרטים ( למשל: דמויות משנה שחוזרות לבקר בסרט החדש, שרשרת בעלת משמעות רגשית והמשקה החדש החביב על בונד ). טיפ שני: ביציאה מ"קואנטום של נחמה" תרגישו מן תחושה חמצמצה, אולי אפילו קצת אכזבה. בשביל זה סחבק כאן. הביקורת להלן אמורה להסביר ( לפי עניות דעתי ) למה התכוון המשורר בסרט החדש. בואו נתחיל:

REBOOT - "התנעה מחדש". זהו המושג החביב על מבקרי הקולנוע וגם על מפיקי סדרת בונד בבואם לתאר את השינויים שעבר סוכן 007 עם גיוסו של דניאל קרייג לתפקיד. חובבי הסדרה כבר יודעים: קרייג איננו שון קונרי וגם לא פירס ברוסנן, וכל המעטפת שמסביבו שונה בתכלית השינוי מהרוח העליזה שאפיינה את עשרים הסרטים הראשונים בסדרה.

בונד-קרייג הוא סוכן חשאי שזה עתה הרוויח את הרשיון להרוג, ובעצת מפעילתו M מנסה "לכבות" את רגשותיו ולפעול כמו מכונת הרג משוכללת חסרת כל מעצורים רגשיים. ב"קזינו רויאל" M אף מגדירה את בונד  BLUNT INSTRUMENT  - ציטוט ישיר מכתבי איאן פלמינג.

למכריי הסברתי כבר לפני שנתיים, שהבונד החדש דומה הרבה יותר ליצירה הספרותית של פלמינג מאשר אלה שקדמו לו. זאת גם אם הוא נעדר חוש הומור, נפרד מ-Q ולא מסתבך עם יותר משתי נשים בסרט.

התהליך החל כאמור בקזינו רויאל- כשבונד הזמין לשתות מרטיני שאל אותו הברמן "מנוער או מעורבב?". התשובה הייתה חדה ומהירה: DO I LOOK LIKE I GIVE A DAMN? ב"קוואנטום של נחמה" התהליך מתעצם. בונד, שיוצא למסע נקמה בעקבות מותה של וספר לינד, מחפש אחרי ארגון הצללים שעמד מאחורי אירועי הסרט הקודם. אחרי ה"תקלה" שקרתה לו עם ההתאהבות בלינד, הוא מכבה את רגשותיו לגמרי. זה לא קורה בקלות- בונד מתקשה להירדם בלילות וממשיך לייסר את עצמו על ההתאהבות בוספר ובגידתה. אבל כלפי חוץ הוא קר רוח ואכזרי מתמיד.   

הבמאי האוסטרי מרק פורסטר מגיש לצופים סרט קר רוח ואכזרי, הרבה יותר "לא בונדי" מהסרט הקודם, ונדמה שדניאל קרייג נהנה. במאה וחמש הדקות שנמשך הסרט ( כפי שכתבתי בעבר, הסרט הקצר ביותר בסדרה ) בונד-קרייג מחסל את יריביו בשיטתיות, לעיתים גם כשעדיף היה להותירם בחיים למטרות תחקור. בשלב מסוים 007 עובר לפעול כ"פרילאנס", אחרי שמעסיקיו מנסים להסביר לו שהעולם אינו מחולק לשחור-לבן והוא מסרב להכיר בזאת.    

כמו ב"קזינו רויאל" העלילה מציאותית הרבה יותר מהמקובל בעולם הקולנועי של בונד, גם אם מורכבת וקשה לעיכול (בייחוד אם לא זוכרים את הנקודות המרכזיות של עלילת "קזינו רויאל") .קרייג מגיש סוכן 007 רציני להחריד ( בסרט הקודם נחשפנו לחוש ההומור שלו בכמה הזדמנויות, הפעם אנו נהנים ממנו בסצינה וחצי בערך ), ממוקד מטרה  ובעיקר מהיר ועצבני. התוצאה קצבית ומהירה, ובעיניי מוצלחת , גם אם אינה מעפילה לגבהים הרגשיים של הסרט הקודם. אבל אני בטוח שרבים הצופים שיחלקו עליי.

 עוד כמה הערות והארות על "קואנטום של נחמה":

 עד כמה הסרט לא בונדי בעליל?

1. בונד אינו זוכה אפילו לשכב עם הכוכבת הנשית הראשית בסרט, אולגה קירילנקו. איזו מין נערת בונד היא נערה שאינה זוכה ליהנות מביצועי הבריטי במיטה?

2. מכונית ה"אסטון מרטין" שהוחזרה בקול תרועה רמה בסרט הקודם נהרסת לחלוטין בסצינת הפתיחה של הסרט ולא שבה להיראות על המסך.

3. המשפט "בונד, ג'יימס בונד" אינו נשמע מפיהו של קרייג אפילו לא פעם אחת.

4. אפילו הפונטים הקבועים של הכתוביות בפתיחת הסרט הוחלפו!

מה כן קושר את הסרט לסדרת בונד?

1. סצינה אחת מציגה מחווה אדירה ל"גולדפינגר" האגדי. בלי לגלות יותר מדי פרטים, הסצינה קשורה לבחורה, ובמקום זהב, מדובר בנפט. כשתראו, תבינו.

2. קואנטום, ארגון הצללים שבו נלחם בונד ( וכנראה יוסיף להילחם בו לפחות בסרט הבא ) הוא כמובן הגירסה המודרנית של "ספקטר" - הארגון שהגג פלמינג בשנות החמישים של המאה הקודמת, ושבראשו עמד ארנסט סטאברו בלופלד עם החתול הלבן.

מה אהבתי במיוחד בסרט הנוכחי?

1. הסצינה שבה נחשפים כמה מחברי הארגון במהלך האופרה "טוסקה" היא הסצינה היפה ביותר בסרט בעיניי- קולנועית, רעיונית וויזואלית.

2. את סלידתי מהבחירה בדניאל קרייג מכירים חבריי הקרובים, שזכו לשמוע ממני על כך באוקטובר 2005. אבל, מה לעשות, גם הפעם אני מודה , שקרייג מגלם את התפקיד בתנופה דרמטית מרשימה.

3. פול האגיס, התסריטאי זוכה האוסקר על "התרסקות", שוב מוביל את צוות התסריטאים בסרט הנוכחי וזו נקודה חשובה וחיובית מאוד. אין לי ספק שהאגיס הוא אחד האחראים העיקריים לגלגול הקולנוע הנוכחי של בונד, שהוא ללא ספק רציונאלי הרבה יותר מהגלגולים הקודמים. אני אישית כבר לא יכול לחכות להמשך מלחמותיו של בונד בארגון קואנטום.

4. לא במקרה קטעי המרדף והאווירה הקודרת הכללית השורה על הסרט יזכירו לכם את סדרת סרטי ג'ייסון בורן ( ובייחוד את האחרון THE BOURNE ULTIMATUM ). כמה מהמפיקים בפועל בסרט הנוכחי עבדו בסרטים הנ"ל.

5. למען הסר ספק אחת ולתמיד- בונד של איאן פלמינג הוא שחור שיער. קרייג הוא בלונדיני. נו, מה לעשות. לא כל אחד מושלם.

6. אחרי האזנות אינספור לשיר הנושא הלא שגרתי של הסרט החדש אני כבר מוכן להכריז שאני מאוד אוהב אותו. וגם האנימציה המלווה את השמעת השיר בפתיחת הסרט מרהיבה.

תבלו והביעו את דעתכם.

לבלוג של אפי טריגר