כהצגה ראשונה בשנת הלימודים החדשה של תלמידי השנה השלישית בביה"ס בית צבי הציגו  התלמידים את הטראגדיה היונית "הבקכות" מאת אויריפידס שכתב כ 20 מחזות שאנו יודעים עליהם. ההצגה נמשכה כשעה, נעשו בה קיצורים וכדי להבהיר את הרקע למחזה, שאינו מובן כפי שהוצג, אקדים בכמה הבהרות. למעשה הבהרות אלו בחלקן הן גם תוכן המחזה וההצגה.  

בקכוס הוא שם נוסף לאל היוני דיוניסוס שנקרא ברומה בקכוס. הוא בנו של האל זאוס מבת אדם בשם סמלי(בתו של מלך תבאי). אשתו של זאוס ניסתה למנוע הריון זה, לא הצליחה ולאחר הולדת דיוניסוס, הטיטנים קרעו את גופו לגזרים בשליחותה. הוא מת בחורף וקם לתחיה באביב.  

דיוניסוס בנוסף להיותו אל היין והפריון הוא גם אל התיאטרון כי מפולחני הטבע, האורגיות והריקודים הפרועים שהנהיג התפתח התיאטרון היוני כאשר בקיץ לציון תחייתו הוצגו קומדיות(בחורף טרגדיות) ובהמשכן שתו יין, קיימו אורגיות וקרעו חלקי שור (סמל דיוניסוס) לגזרים.  אופיו של דיוניסוס היה אכזרי והרסני. הוא המית או העניש כל אחד שהתנגד לפולחניו. הבקכות היו נשים מחסידותיו שהתפרעו, השתכרו, השתתפו באורגיות וזרעו הרס.  

בהצגה שראינו מלך תבאי -פנתאוס -ברק חודריאן (לסירוגין עם גיל וייס שלא ראיתי)מתאמת עם דיוניסוס -גיל רשף שנשות תבאי הולכות אחריו על רקע קיום פוחניו. כשפנתאוס אינו מוכן לקבל את תכתיביו של דיוניסוס נשות תבאי בראש אגאואה-אם המלך מקיימות את פולחן דיוניסוס ומבתרות את גופו של המלך.אנו רואים במחזה את המאבק בין השלטון לפולחן.  

קצת מוזר היה לי לראות דוקא טרגדיה יונית כהתחלה של הצגות המוצגות בפני הקהל הרחב. זה נראה לי כקפיצה ישר למים העמוקים... ההצגה בוימה על ידי יגאל זקס שיצא כנראה מתוך הנחה שהסיפור ידוע לצופים אך משיחות שקיימתי איתם התברר לי שנהנו מאוד מההצגה ומהבימוי אך לא הבינו על מה מדובר, מה הרקע ומה המניע וההצגה נראתה להם מבולבלת ולא כל כך מובנת. הסכמתי עם דבריהם.  

המשחק היה ברובו טוב. שלושת התפקידים המרכזיים אגאואה, פנתאוס, ודיוניסוס בוצעו היטב והשחקנים השקיעו מאמץ רב בהם. ברק חודריאן היה תקיף, החלטי, אלים בהתחלה כשליט והפך לשקט, לובש שמלה, נכנע לדיוניסוס .הורגש השוני בביצוע התפקיד הקשה והמורכב. ברצוני לציין לטובה את ההיגוי הברור שלו בכך שאפשר היה להבין ללא מאמץ מיותר כל מילה מפיו וזאת אם אני משוה אותו עם נשות המקהלה ואחד או שניים מהמשתתפים האחרים.  

גיל רשף היה החלטי, פנטי, מתנשא, שאנן לא ויתר עד הסוף המר לפנתאוס שלא נשמע לו וסירב להכיר בפולחניו. הדס ביטון(לסירוגין עם ירדן קליין) היתה טובה מאוד כאם הרוצחת את בנה.היא היתה מלאת שנאה, טראנס, רגש ואהבה. שלמה שיטרית בתפקיד טורסיאס העיור ביצע את תפקידו היטב. קדמוס נראה לי לא טבעי.  

שני שומרי הראש-רשף שדדי ואריאל קוזלובסקי היו טובים עם פוטנציאל טוב ומצפה לראותם בתפקידים משמעותיים וגדולים יותר. מקהלת הנשים היתה סקסית, פרועה ומשתוללת כיאה לבקכות הרוקדות באקסטזה בהתאם לפולחן הדיוניסי אך שירתם לא היתה מובנת אולי בגלל השיכרות שלהן... המוסיקה -תמי ברק היתה טובה מאוד והתאימה למתרחש .  

לראות או לא לראות: אין רגע משעמם. נהניתי.