אחד הדברים שמייחדים אותנו בתור ישראלים, למעשה שניים זה שאנחנו חושבים שאנחנו יותר חכמים מכולם, אפשר לומר שזה זורם בדמינו, היות ואנחנו רואים את עצמנו כ"עם הנבחר", ואלה שאמורים לשמש כ"אור לגויים", ועוד שאר סיסמאות ריקות מתוכן. לא שאנחנו לא טובים, אבל לפחות כמו השאר לא פחות ולא יותר.

הדבר השני שמייחד אותנו זו התחושה המוזרה שלי זה לא יקרה, מה שנותן לנו את דרך ההתנהגות שלוחת הרסן, אפשר לראות זאת בהתנהלות שלנו בכבישים , בצבא ובשאר תחומי החיים, הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת ברגע שאנחנו חוצים את גבולות המדינה ומסתובבים בניכר.

אפשר לומר שמספר התיירים הישראלים שמטיילים בעולם בכל רגע נתון, הוא בין הגבוהים בעולם ביחס למספר התושבים, לדוגמא בתקופה שאני טיילתי בדרום אמריקה, כאשר הגענו לצ'ילה לאזור האגמים , בעיתונות המקומית צויין שבאזור מטיילים בסביבות 12, 000 ישראלים וציינו זאת כפלישה, במקרה ההוא נפגשו שני גלי המטיילים הגל הדרומי והגל הצפוני , לקראת הפלישה לברזיל כחודש וחצי לפני הקרנבל.

בזמן שיטוטיי ברחבי העולם פגשתי מאות ישראלים אם לא יותר, אחד הדברים שתמיד הרגיז אות אלו הם סיפורי ה"גבורה" של חלק מהם, בהם התפארו על מעללים כאלה ואחרים, מה שמסבך את החיים לישראלים תמימים וישרים שמגיעים לאותם מקומות בעתיד. מי לא שמע את הסיפורים המפורסמים על עוקץ הטרוולצ'קס בזמנו, ואחרי כן את עוקץ כרטיסי האשראי, או את כרטיסי השיחות הבינלאומיות בניו יורק, הטוקנים ברכבת התחתית הן בגרמניה והן בניו יורק (הידעתם שהמגנט בטוקן של הרכבת התחתית בניו יורק נעשה בגלל מטבע ה10 אגורות שלנו ומטבעות הפזוס מדרום אמריקה?

עכשיו אנחנו שומעים על סיפורם של שני הישראלים שנידונו למוות על סחר בסמים בתאילנד, בכלל כדאי לדעת שגם במזרח הרחוק השם שלנו הוא כבר לא משהו, תנסו להשיג ויזה ליפן, תעברו תחקיר בטחוני שלא היה את השטאזי בימיו הטובים.

תאילנד ארץ החופש הנצחי , שהפכה להיות אחת המדינות המתויירות ביותר ע"י ישראלים, שאפשר למצוא כבר בכל פינה ואי במדינה זו, עסק כזה או אחר של ישראלי או ישראלי לשעבר שהבינו את הפוטנציאל העיסקי בזכות אלפי המטיילים.

במזרח הרחוק היחס לסמים הוא נוקשה עד נוקשה מאד, במרבית מדינות המזרח הרחוק חל עונש מוות על עיסקאות אלה, אמנם לכאורה נראה שאפשר לעשות כסף קל ומהיר והרבה, אבל תאמינו לי ששום הון שבעולם לא שווה את המחיר של יום אחד בכלא.

בכלל כדאי לדעת שהתנאים והיחס במדינות אלה לפושעים מורשעים, הוא בכי רע התנאים והזכויות הם במינימום הדרוש לקיום אדם, ואם רוצים אקסטרות זה יכול להגיע רק בזכות כספים שמוזרמים מן החוץ, אין שם אמנסטי, בג"צ וכו'. אני לא יודע מה יעלה בגורלם של שני החברה הישראלים שנידונו למוות, אני גם לא רוצה לקבוע אם הם אשמים או לא , ומהי מידת אשמתם על דבר אחד אני מוכן להתחייב שאני ממש אבל ממש לא מקנא בהם!!!

בינתיים משרד החוץ נכנס לתמונה ע"מ לשנות את הגזירה, מה שעלה בידו למקרה הקודם בו ישראלים נידונו למוות במדינה זו ועונשם הומתק למאסר עולם בשנת 2000 ע"י הנשיא וויצמן ושר החוץ דוד לוי, כאשר אומרים שגם אם עונשם יומתק הוא יומר ל50 שנה בכלא!!! מה עדיף תשפטו בעצמכם.

אז חברה אולי אנחנו חכמים יותר מכולם ואולי הלב אומר שלי זה לא יקרה אבל תמיד תזכרו שלמרות הפיתוי הגדול והרצון להגשים חלומות ולהפוך לעשירים ברגע (לא משנה שזה עולה בחייהם של אחרים) בדר"כ הסיכון הוא גדול מאד וממש לא שווה, אם נוסיף למשוואה הזו את הפרמטר ששמנו בעולם הוא כבר לא מי יודע מה, וחובת ההוכחה על יושרנו חלה עלינו תבינו  שבסיפור הזה יש רק מפסידים.