מס' צפיות - 2895
דירוג ממוצע -
אוכלים אצל נדרה - ביקורת מסעדה
לפני מספר חודשים כתבתי על מסעדה עיראקית מפורסמת באור יהודה בשם "פונדק משה". הפעם אספר על מוסד ידוע נוסף בעיר בשם "אוכלים אצל נדרה". ההשוואה בין שתיהן מתבקשת - גם בשל העובדה שנדרה עבדה בעבר כבשלנית אצל משה, עד שפתחה מסעדה משלה.
מאת: טיקטאק יוצא לאכול 30/11/08 (00:07)

בגדד הקטנה.

 

כשמדברים בארץ על אוכל עיראקי, מתכוונים בראש ובראשונה לאור יהודה. רבים מתושבי העיר הם מקרב יוצאי קהילות בבל - והנוכחות שלהם מורגשת בכל מקום. הפן הקולינארי פה מפותח מאוד - ולעיתים נדמה שמכל פינה עולים ניחוחות אוכל. האווירה בעיר עממית, צנועה - ונטולת השיק התל-אביבי, שבמרחק 15 ק"מ בלבד מכאן.

 

לפני מספר חודשים כתבתי על מסעדה עיראקית מפורסמת באור יהודה בשם "פונדק משה". הפעם אספר על מוסד ידוע נוסף בעיר בשם "אוכלים אצל נדרה". ההשוואה בין שתיהן מתבקשת - גם בשל העובדה שנדרה עבדה בעבר כבשלנית אצל משה, עד שפתחה מסעדה משלה. למרות הדמיון הרב בין שני המקומות, האוכלוסייה המקומית מתחלקת לשני מחנות, כשלכל מסעדה קהל מעריצים מושבע משלה.

 

הגענו לאור יהודה ביום שני בצהריים 8 גברים רעבים. חלקם עיראקים אסליים, חלקם סתם מזרחיים - וחלקם פרידמנים לבנבנים (שהמטבח העיראקי רחוק מהם כמרחק נהרות בבל מוורשה). החנינו את הרכב - ובדרך למסעדה גילינו מקום הומה אדם, בו נפגשים רבים מתושבי העיר לשחק שש-בש. לשחק? כל-כולם שקועים בקוביות, כשמסביבם צופים המתבוננים בשקיקה במתרחש. מחזה משעשע וסוריאליסטי למדי לעיניים תל-אביביות.

 

הגענו למסעדה, התיישבנו - ועזרנו לבעל הבית לפרוס נייר לבן על השולחן. הוא הציע לנו "לפתוח שולחן" במחיר 45 ₪ לסועד, כשבתמורה יגיש לנו ממיטב מטעמי המסעדה. על מנת לוודא שאין בכוונתו "לסתום" אותנו בסלטי סרק, וידאתי שיוגשו גם מאכלים עיראקיים אותנטיים (ואף נקבתי בשמותיהם במבטא עיראקי כבד עד כמה שיכולתי, כדי שיחשוב שאני מבין עניין). תוך דקות החל מצעד אוכל אינסופי אל שולחננו.

 

אז מה היה לנו שם? מגזרת הקובה המבושלת הוגשו: קובה סלק (עם מרק נפלא סגלגל ומתקתק), קובה דלעת (שהיתה חריפה מדי) וקובה במיה נהדרת. לא פחות משובחות היו קובות מטוגנות שונות, שלא טבעו בשמן כפי שמקובל בארץ. הטבית (הגרסה העיראקית לחמין) היה עשיר, מלא טעם - ומוצלח לאין ערוך מהגרסא הדייסתית של משה. הסיג`יק (מעיים הממולאים באורז ובבשר טחון, מעין ווריאציה עיראקית לקישקע) היה מוצלח גם כן - אם כי מראהו קצת הרתיע את רכי הלב שבינינו.

 

בכל פעם שביקשנו תוספת מאחת המנות, קיבלנו Refill בחיוך גדול ובמאור פנים. כמו כן הוגשו חומוס, פיתות, סלטי ירקות, חצילים עם בשר, קוסקוס, מפרום, אורז ובקלאווה - אך אלה לא כבשו את הלבבות כמו אותם מאכלים עיראקיים מסורתיים. כמות האוכל על השולחן היתה כה גדולה, שרק מהשאריות ניתן היה להאכיל מדינת עולם שלישי. בתום הארוחה חשנו כבדות רבה, כי מה לעשות - האוכל העיראקי אמנם טעים, אך גם כבד ושומני.

 

אז איך היה? יוצאי עדות המזרח טענו, שהקובה של אמא בבית טובה יותר - אך הסכימו שגם אצל נדרה האוכל לא רע בכלל. יוצאי אשכנז התלהבו מהטעמים, הצבעים והריחות שהיו חדשים עבורם. בקרב כולם שררה תמימות דעים, כי היתה זאת ארוחה מיוחדת במינה - ואמרנו, שנחזור לנדרה שוב לשחזר את החוויה.

 

ציון: 4 כוכבים

 

המקום מבחוץ:

 

השלט בכניסה למסעדה:

 

חבורת הסועדים שהשתתפה בארוחה:

 

טבית:

 

סיג`ק:

 

קובה דלעת:

 

קובה במיה:

 

קובות מטוגנות:

 

 

תבשיל בשר עם חצילים:

 

חומוס וכדורי פלאפל:

 

אורז:

 

חצילים מטוגנים:

 

קוסקוס:

 

בקלאווה:

 

לבלוג של TickTack1 יוצא לאכול

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 3 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
תודה על ההמלצה
דפנה 28.08.09 (17:13)
2.
תודה רבה !!!
קובאית ידועה 23.06.11 (13:49)
3.
היום הגעתי למקום ... המסעדה כבר לא קיימת
שימשונה 22.12.13 (13:02)