דורית פלד הרפז עושה זאת שוב.כמו בהופעה הקודמות הרצה במקביל "נשים מדברות נשים" היא כובשת את הבמה מיד עם הופעתה על הבמה.  

במופע שראינו אמש "אישה כמוני" היא מעבירה אותנו בחן אישי רב, בצורה קלה ובידורית, בצחוק ורצינות דרך נקודות בחייה, בעיני אישה כמובן, מספרת על הנעשה אצלה בביתה, בחייה וסביבתה כאשר הכל משמש כדוגמה ותיאור של המציאות היום יומית שלנו, החל בגיל ההתבגרות, אהבותיה, נשואיה, הריונה, הלידה. היא מציירת דמויות משעשעות, יחסים עם בן זוגה, התקדמותה בחיים, בני המשפחה, הילדים, הבעל, הסבתא וכו'  

היא נוגעת בדברים הקרובים לקהל מאזיניה שללא כל ספק עבר חלק מהם בעצמו ומרגיש "בבית".הקהל מזהה את עצמו בדמויות המתוארות ונמצא כבתוך ההצגה תוך הזדהות מלאה איתה. התאורים כל כך נכונים, כל כך אמיתיים, כל כך מציאותיים..."שבא לבכות".  

המופע זורם בקצב מהיר ביותר. יש בו הומור המעורב בסארקזם עדין לא פוגע. "הוא שר שירים וזייף אבל באהבה.גם אני זייפתי לו באהבה".אבא בעבודה ומה אני, אני לא עובדת?"  

זהו מופע בידורי מלא צחוק, הומור, כשרון, שנינות ועליצות. הרפז מחקה מרוקאי, רוסי, אמריקאי, פולני, הונגרי, מורה וכו' בכשרון רב וביכולת לרתק קהל ללא כל אביזרי עזר ובבמה ריקה היא ממלאה אותה באישיותה הרב גוונית והכובשת. היא מלאת חיים, מרץ, ואנרגיה ללא גבול. כל הדמויות השונות מוגשות בצורה חכמה, ללא כוונה לפגוע אלא לבדר בלבד.  

זהו מופע מעולה שיהנו ממנו שני המינים למרות היותו שוביניסטי פמיניסטי במקצת.  

לראות או לא לראות: מופע בידורי מלא הומור וענין, המתאר בצורה קלה את המציאות שלנו בעיני אישה רגילה מהישוב. מומלץ.