"אחים בדם" זאת ההגדרה הנכונה, והיא מלווה את העסק הזה כבר עשרות בשנים. כבר ששים שנה יש "אחים" ויש "אחים". שוב אני יכול רק להצטער שהבינה פסחה לא רק על קודקודי ערביי עזה, אלא גם על כמה וכמה קודקודים כאן בארץ ובטח גם במזה"ת והיום גם בכלל אירופה.

היהודים/ציונים/ישראל, זאת בעצם תרופת הפלא לרפוי כלל החוליים הבין ערביים. כך לדוגמא על משקל "גר זאב עם כבש", נוכל  לומר "ושכנו בבטחה סוני עם שיעי, ובשלום ירבצון זה עם זה".  החמאס, 'בבת-עינו' של החיזבאללה, איזו התגייסות מטעם, איזו אחוות אחים. ורק לחשוב כמה דם "נשפך לריק" בעירק בגלל סונים ושיעים, או איזו מילחמה עקובה מדם ניתשה בין עירק לאירן?בין היתר בנסיבות שבדילעיל.

מזל שיש ישראל! הנה כי כן מחלוקת כה שורשית, מסורתית, עקובה מדם בין השיעה לסונה היתה יכולה להפתר כל אימת שהיתה פורצת. צריך היה רק לעצום עיניים ולחשוב "ישראל..ציונים..ישראל..ציונים", הזעם היה מתועל מיידית לציון(פור גאד סק).

לא אשכח כיצד קטיושות מתפוצצות בישובי ערביי הארץ, מתיהם שוכבים לפניהם, והם מברכים את נסראללה גבורם..."המשך בדרך זאת יא סג'ע אל סג'עייה", היו שרים לו. שובה של הג'הלייה יאמרו מומחים.

היהודים יאמר על כך פרופ' בן-עמי (לשעבר שר חוץ)משמשים "מטרה" להתבריינות כלל העולם כנגדם לא בשל שנאה, כמו בשל מעין שמחה לאיד. הנה אתם, שטענתם לשואה, שמליונים מכם נרצחו בשל תאוות רצח ורצון לג'נוסייד, הנה בעצם אתם לא יותר טובים מאלה נגדם אתם יוצאים. הנה 'גם אתם עושים את זה' אז מי אתם כי תלינו.

וערביי ישראל תראו אחים שלי, כבר ששים שנה אתם "פוסחים על שני הסעיפים" מעולם לא הצלחתם לגבש דעה. מעולם לא היתה לכם הנהגה נחושה והחלטית, ותמיד נגררתם על-ידי אחרים. ב-1947 זאת היתה הליגה הערבית שלא איפשרה לכם לקבל מדינה

והסכמתם לשטות הזאת כמו עדר כבשים פועה. ב-1948 התרוצץ מנהיגכם הפעלתן בגלות חאג' אמין אל חסייני ממקלט למקלט, פסיקותיו נשמעו מגומגמות והועד הערבי העליון  לא ידע אם להשאיר אתכם בכנען או לאפשר לכם לגלות.

אחר כך נתתם לאחים המוסלמים ממצרים ולצבאות הלגיון של עבדללה לכבוש את הגדה אבל אמרתם "בסדר הם אחים, ועבדללה בכלל בא לשמור עלינו מהיהודים אז שישלוט בנו (לפחות מישהו)".רק מעניין אם הייתם אזרחים שווי זכויות אצלו?

בסוף אתם אחים שלי נשארתם בארץ ישראל, קבלתם מתנה שלא תסולא בפז (שמינית ממנה לא הייתם מקבלים אף לא בעשירה שבמדינות ערב), אז למה לירוק לבאר שאתם כה מיטיבים לשתות ממנה.

השריטה שלכם במוח לא נותנת לכם להבין שאם היהודים והמדינה יסבלו מעוקצנותכם, אתם תאכלו אותה פי שתיים? כל כך אופייני  ל"עם הפלסטיני". הנה ראו את אחיכם ב'שטחים' 67-87 תור הזהב של הערבים בעזה ובאיו"ש. עבודה בישראל, רמת חיים מזנקת פלאים (לעומת הגרוש המצרי עם החור שהרוויחו אז), מכונית ליד הבית, הילדים שבעים, לומדים, משכילים, למה להרוס עם איזו פרקעקטע אינתפאד'ה.  השג של שנים  בתוך יומיים.

ישראל נלחמת על ריבונותה בעזה. אחיכם שם לא השכילו לרוץ ל"בסטיליה" ולהשמיד את החמאס, פוחדים כארנבות החורש מפני השועל. סופגים מהם מהרקטום עד עצם הגרון ו"בכל זאת נוע תנוע", כלומר ישראל אשמה וכל החמאס ערבין זה לזה תמימים כגדי בן יומו.

אני יודע שתופעת ההפגנה הערבית בישראל והמחאה מבית מדרשם של עסקני התנועה האיסלמית, אינם נחלתם של הכלל השפוי יותר באזרחינו הערבים פה בארץ, אבל גם הם חייבים לקום ולומר את דברם ביושר ובאומץ (כמו הדרוזים), כי יש לי רושם שאם לא כן יהיה, הם יפסידו בסופו של דבר גם את אחד הדבידנדים היקרים והבודדים שעוד היו להם אי פעם. מדינה דמוקרטית.