מס' צפיות - 388
דירוג ממוצע -
משירות לשירות
לאוריה בר-מאיר יש רעיון (גם אם לא מקורי) איך לעצור את תופעת ההשתמטות. הוא לא בטוח שזה יצליח, אבל שווה לנסות.
מאת: אוריה בר-מאיר 24/01/09 (01:50)

לפני שנתחיל יש צורך להבהיר כמה מושגים:

 

סרבנות - אי גיוס לצה"ל מתוך טעמים אידיאולוגיים.

השתמטות - אי גיוס לצה"ל בגלל חוסר רצון לשרת, או מסיבות אחרות שאינן אידיאולוגיות.

 

פה אני מדבר על איך לצמצם את תופעת ההשתמטות. סרבנות הוא עניין שנוי במחלוקת, ואני באופן אישי חי באמונה שאדם צריך לפעול לפי האידיאולוגיה שלו כל עוד היא לא פוגעת בעקרונות הדמוקרטיה, ואם שני אלה לא עולים בקנה אחד, על האדם להחליט אם לבלוע את הצפרדע או לקבל את העונש המתאים על כך שהוא עובר את החוק. השתמטות לעומת זאת הוא לדעתי עניין פסול שנובע מעצלות וניתוק מהמתרחש סביב.

 

אז הנה העצה שלי: חסל סדר לצאת מהצבא וללכת ללמוד. לא גויסת? מזל טוב - מחכים לך בשירות הלאומי.

 

לדעתי אין היגיון בכך שבזמן שאנשים נותנים את עצמם למדינה במשך שנתיים עד שלוש שנים, יהיו מנותקים שבגלל שלא מתחשק להם להתגייס ובא להם ללכת ללמוד לא יתרמו כלום. לכן אני מציע להפוך את השירות לאומי/אזרחי לחובה על פי חוק לכל מי שהוחלט לא לגייסו לצה"ל בסופו של דבר. בין אם מדובר בסרבנות ובין אם מדובר בהשתמטות. ואין אני מדבר על שירות של שנה. אני מדבר על שירות של בין שנתיים לשנתיים וחצי לפחות. כמובן שגם מפה יהיה אפשר לצאת על קב"ן, אבל מי שייצא גם מהשירות הלאומי על קב"ן, כנראה מספיק לא בריא בנפשו בשביל ללכת לבית חולים פסיכיאטרי לאבחון והמשך טיפול.

 

ישנם שני תסריטים מפה:

  1. מרבית המשתמטים יחליטו שנוח להם יותר בשירות הלאומי מאשר בצה"ל, ולא תיראה ירידה משמעותית בהשתמטות.
  2. מרבית המשתמטים יחליטו שאין טעם להשקיע מאמצים בנסיונות לרמות את הקב"ן, יבלעו את הצפרדע וישרתו בצה"ל.

אם אתם שואלים אותי, התסריט השני והאופטימי (תלוי בעיניי מי. בעיניי הקונצנזוס או בעיניי הסרבנים, הפציפיסטים והמשתמטים) יהיה זה שיתממש. אין טעם להשקיע מאמצים רבים בלצאת מצה"ל, אם אין הדבר מביא לתועלת, ואין לי שום התנגדות לצה"ל, אם בסופו של דבר אגיע לשנתיים עד שנתיים וחצי של שירות לאומי או לבית החולים הפסיכיאטרי הקרוב.

 

אבל גם התסריט הראשון יהיה זה שיתממש, הדבר לא נוראי עד כדי כך: את המטרה של השוויון בנטל השגנו ללא ספק. אם אנשים לא יתרמו בצה"ל, הם יתרמו בשירות הלאומי, שאם אתם שואלים אותי הוא חשוב ומשמעותי לא פחות מהשירות הצבאי, ותפסיק התופעה המעצבנת הזאת של אנשים שלא עושים צבא כי לא מתחשק להם. בינינו, גם לי לא מתחשק לעלות על מדים בדצמבר 2009, ולעוד הרבה אנשים אחרים לא מתחשק, אבל לא את הכל אפשר לעשות בשבילנו ובמקומנו.

 

ועצה ידידותית לסיום: אפשר לנסות להפוך את השירות הלאומי לחובה על פי חוק גם לתלמידי ישיבות ולערביי ישראל. אפשר להבין את העובדה שאין הם מגוייסים לצה"ל, אבל אם הם אזרחי המדינה יש לפעול ולנהוג בהתאם. ייתכן שאצלם יהיה צורך להתחיל בשנה בלבד ולא בשנתיים על מנת לא להפיל את זה בבת אחת, תוך שאיפה להארכת השירות כמו לשאר תושבי המדינה.

 

לא בטוח שזה יצליח, אבל שווה לנסות, לא?

הכותב הוא עורך מגזין במה בדימוס.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 2 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מיצית את רוב רעיון השיתוף בחיי מדינה
zvidoc 24.01.09 (11:49)
2.
רעיון נכון מאוד
י. פטיש 26.01.09 (14:04)