מס' צפיות - 327
דירוג ממוצע -
הישרדות איי הפנינה- פרק 17- סחרחורת
לראשונה בעונה זו מביאים את המסית אל החזית: נטע-לי בודקת את דברי אופיר עם עידן. הסיבה היא כי יש לה אמון בעידן. כשאין אמון לא בודקים, לכן המסיתים עד עתה הצליחו.
מאת: עדית- יועצת ארגונית 26/02/09 (01:53)

הפרידה מנועם: עידן קיבל את נועם בחיבה והערכה, והוא מזכיר בכך את קבלת נועם על ידי מושיק ליפץ, בעונה הראשונה, כשעבר שבט לפרק אחד. באותו פרק, הגברים האחרים של סבאנה חשו מאויימים, אך המנהיג (מושיק) לא חש כך. גם כאן הגברים האחרים, למעט עידן, חשו מאויימים. בכלל, המנהיגות של עידן מזכירה את המנהיגות הדמוקרטית וההוגנת של ליפץ בסבאנה, שגם הוא היה החזק ביותר, פיזית, בשבטו.

 

עידן גם מפרגן לאיתי בסוף משימת הפרס, ולוקח אותה ברוח ספורטיבית. איגור, לעומתו, מגיב ברוח אחרת ("זה ביזיון"). אגב, איתי, שבלט במשימה זו, הוא שמחזיק את דגל השבט בסופה.

 

לאיגור מאד חשוב להראות את כוחו וגבריותו -"שלא יבלבלו לנו את המח עם נועם הדיג. אנחנו ארבעה גברים ששולטים בדברים", מה גם שהוא איש של ים.

 

לראשונה בעונה זו מביאים את המסית אל החזית: נטע-לי בודקת את דברי אופיר עם עידן. הסיבה היא כי יש לה אמון בעידן. כשאין אמון לא בודקים, לכן המסיתים עד עתה הצליחו. אם אופיר היה מתמקד רק באיגור, ואומר שאיגור הוא זה שמסית נגדה, ולא איגור+עידן, יכול להיות שאופיר היה מצליח. חשוב לציין שאנשים מעריכים את זה שבאים לבדוק איתם. זו עוד סיבה נוספת לכדאיות של הבדיקה. עידן ממחיש זאת כשהוא אומר לה: "גדולה את. גדולה שבאת".

 

אופיר מצטער על הדחתה של מיכל. נראה, שהיא היחידה שהוא נקשר אליה בכלל במשחק. לכל השאר לא נקשר כלל. דווקא למיכל, שהיתה דחויה. למרות שהאחרים בבארו לא קיבלו אותה, הוא דווקא חשב שהיא אשת שיחה מעניינת, ושאפשר לתת בה אמון. מה שמראה שאין צורך לקבוע את הדימוי העצמי שלך על פי מיצובך הספציפי בקבוצה מסויימת. בקבוצה אחרת, שיש בה יותר מסוג אופיר ופחות מסוג איגור, היה יכול להיות למיכל מיצוב אחר לחלוטין. יכול להיות שהבעיה היא בקבוצה עצמה. במקרה הזה, קבוצה כוחנית, ש"מורידה את הראש" למי שלא מתכופף לבד.

 

בסוף הפרק הקודם אריק אומר שרצונו להראות שמשחק כזה לא מנצחים על ידי כח פיזי. בכך הוא חושף בפנינו את המוטיבציה שלו לדרך התככים שנקט עד עתה.

 

במצב של תחרות והישרדות הסובלנות מתמעטת. באופן יחסי, למרות המצב, אנו לא רואים פה קטילות ו"ירידות" ישירות בפרצוף. גיא ואיתי אנשים מאופקים ולא מראים את הכעס שלהם. הכעס נובע מתפיסה שונה של הדברים- הפחד של אריק מהמשימה היה גדול יותר מהפחד להפסיד את החסינות. הסיבה לכך יכולה להיות שהסיכוי שהוא יסבול במשימה הוא 100%, והסיכוי שיפסידו את המשימה או שיפסידו והוא יודח, הם פחות מ- 100%. כמו כן, יכול להיות שהם פחות רגישים לסחרחורות מאשר הוא, ולכן לא יכולים להבינו. בטח לא במצב ההישרדותי שהם נמצאים.

 

בברכה,

עָדית ג'אנה- יועצת ארגונית

ייעוץ אישי להתמודדות עם פוליטיקה ארגונית

ועם אנשים שמקשים עלינו

jane38@nana10.co.il

 

הכותבת היא עדית ג'אנה- יועצת ארגונית בעלת 2 M.A. בתחומי מדעי ההתנהגות. מייעצת למתמודדים עם בריונות נפשית בעבודה ובבית הספר, וכן תומכת במתמודדים עם בן/בת זוג מתעתעים רגשית. 050-7220126.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר