קודם כלל בנימה אישית, אני חייב לאמר שלמרות שאין לי ציפיות מפוליטיקאים בכלל ומכמה מהם בפרט, אני מודה שאני מאוכזב מההתנהלות של ברק בכל הקשור להרכבת הממשלה וגם בכל הקשור לטיפול במה שקורה עכשיו בדרום.

העובדה שחרף הכשלון הגדול בבחירות, וחרף ההתנגדות העמוקה בתוך המפלגה שלו להכנס לקואליציה הוא ממשיך במאמצים לעשות הכל כדי לשבת על הכסא שם היא יותר ממקוממת, היא על גבול הפתטיות במקרה הטוב.

כראש מפלגה סוציאל דמוקרטית, מה יש למפגלת העבודה לחפש בממשלת ימין קיצונית וקפיטליסטית? ולא רק זה, מה תתרום למפלגה המרוסקת הזאת לשבת עם ממשלה שתתרסק בעצמה בעוד שנה שנה וחצי גג? אני מבין את "דאגתו" של ברק לבטחון המדינה ולכלכלה, אבל לגבי הבטחון נראה שהוא לא בדיוק ממלא את תפקידו בימים האחרונים והקסאמים ממשיכים ליפול בדרום בלי בעייה בכלל. מר ברק הוא עדיין שר הבטחון וככזה הוא צריך למלא את תפקידו עד יומי האחרון בתפקיד ולא להיות עסוק עכשיו באיך לתפוס את הכסא הזה ולהמשיך בתפקיד שכנראה זנח אחרי המלחמה האחרונה.

אני חייב לאמר שבזמן המלחמה הוא תפקד בצורה מרשימה, וכנראה משום כך פיתחתי אי אילו ציפיות לגביו שאין ספק שנגוזו כלא היו מאז הפסיד את הבחירות בגדול.

אל לו לברק להוביל את מפלגתו לעברי פי פחת (הם בעצם כבר שם), אם הוא רוצה מפלגה מתפקדת עם סיכוי כלשהו להיות חלק מהממשלה הבאה (סבלנות, הרי ביבי הולך לחרבש את העסק כמו שהוא תמיד עושה), הוא צריך לשבת באופוזיציה ולהמתין. את זה למשל ציפי לבני כבר הבינה.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=913084