מס' צפיות - 313
דירוג ממוצע -
לב שמח משתה תמיד
(משלי טו,טו) "וטוב לב משתה תמיד".
מאת: דוד דרומר 10/03/09 (11:30)

בפורים יש, כידוע, מצווה להרבות במשתה ובשמחה. האם חובה זו חלה גם בפורים קטן? בשאלה זו דן הרמ"א בשולחן-ערוך. הוא מביא שתי דעות, ומכריע שיש להרבות קצת בסעודה, כדי לצאת ידי חובת המחמירים. את דבריו בעניין זה מסיים הרמ"א בפסוק (משלי טו,טו) "וטוב לב משתה תמיד".

 
מלשונו של הרמ"א משמע, שהצורך בשמחה אינו בפורים קטן בלבד, אלא בכל זמן ומצב שיש סברא להיות בשמחה. כל אימת שיש מקום להרבות בשמחה, צריך יהודי לנהוג כן, בבחינת "משתה תמיד".

 

דעה רחבה

 

על פסוק זה, "וטוב לב משתה תמיד", אומרת הגמרא: "זה שדעתו רחבה". רש"י (במשלי) מפרש: "וטוב לב - שמח בחלקו". שני הפירושים הללו קשורים זה בזה - מי שדעתו רחבה גם שמח בחלקו.

 
לכאורה, השמחה תלויה במצבו של האדם. מי שזוכה שמתנהגים עמו מלמעלה במידת החסד ונותנים לו את כל הדרוש לו - הוא שמח. לעומת זאת, מי שאינו זוכה לקבל את צרכיו וחסרים לו דברים חיוניים, אמור להיות מודאג וחסר שמחה בשל מצבו.

 

רדיפת המותרות

 

אולם האמת היא, שהעדר השמחה אינו נובע מתמונת המציאות עצמה, אלא מהעדר "דעת רחבה". מי שדעתו רחבה, שמח תמיד, בכל מצב. אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש פירש את הפיוט "מרובים צורכי עמך ודעתם קצרה" כך - מדוע "מרובים צורכי עמך"? משום ש"דעתם קצרה". לו הייתה להם 'דעה רחבה', לא היו סבורים שצורכיהם מרובים.
מלמעלה נותנים לאדם את כל צרכיו, אולם האדם, בקוצר דעתו, אינו מסתפק בסיפוק צרכיו האמיתיים, אלא מתחיל לרדוף אחר המותרות. מרדף זה הוא הגורם לו לחוש מחסור, ויתרה מזו - הרדיפה אחר המותרות עלולה לגרום שיאבד גם את השפע האלוקי בעבור הדברים הנחוצים לו באמת.

 

עיקר החיים

 

ממה נובעת רדיפה זו? מ'דעתם קצרה', מהערכה בלתי-נכונה של מצבו הרוחני. הוא סבור שהכול מגיע לו, שהוא זקוק לכל דבר. לעומת זאת, מי שיש לו 'דעה רחבה' מעריך אל-נכון את מהותו הרוחנית, ועל-כן הוא מרגיש שכל מה שניתן לו מלמעלה הוא בעצם חסד של הקב"ה. ממילא הוא שמח בחלקו ומודה לקב"ה תמיד.

 
זאת ועוד: מי שיש לו דעה רחבה מבין שהגשמיות אינה העיקר בחיים, וממילא אין הוא מניח למצבו הגשמי לטרוד את שלוות-נפשו. הוא משקיע את כוחותיו בתורה ובמצוות, שהן הדברים האמיתיים. התורה והמצוות אינן מוגבלות במגבלות העולם הזה. הן המרחב האמיתי, הדבר היחיד שהוא בעל ערך. ממילא הוא תמיד שמח ואינו דואג על חסרונם של דברים גשמיים, שאין להם כל ערך לעומת חייו האמיתיים של יהודי.

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר