לפני מספר ימים כתבתי כאן, שאני ממש לא אופטימי לגבי ענינו של גלעד שליט, לצערי הרב לא התבדיתי ומסתבר שכך הם פני הדברים. מעבר לכאבו של גלעד שליט שאיננו יודעים, מה עובר עליו ומהם תחושותיו אחרי כ"כ הרבה זמן בשבי, ובעיקר תחושותיו שהוא הופקר ואולי נשכח, מענין כמה פעמים עלה בראשו השם רון ארד?

אין ספק שכאבה של משפחתו נוגע ללב, מידי פעם שאני צופה בהם אני נמלא ביראת כבוד על ההתנהלות האצילית שלהם, כאשר לא פעם אני יוצא מדעתי מהאיפוק והשקט שהם משדרים, כי אני כפי שקראתם כאן לא פעם נותן דרור ללשוני ולא משאיר מעמסות מיותרות על הלב, בעיקר מטעמי בריאות. אני רואה עצמי לא פעם כזועק ומגדף את ראש הממשלה וממשלתו הכושלת על תפקודה בכל הסאגה הזו. אולי הם לא מרשים לעצמם, הלוא גורל בניהם נתון עדין בידיו, אבל עדין האיפוק שלהם יותר ממעורר כבוד.

היום אין ספק שבדברי ימיה של מדינת ישראל, בשורה שתכתב על אהוד אולמרט ותקופתו כראש ממשלה המילים שיכתבו שם לא יהיו משהו להתגאות בו וזה בלשון המעטה, כאשר לדידי הוא וברק חולקים יחדיו את התואר המפוקפק של ראש הממשלה הכושל ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. אהוד אולמרט הגיע לימיו האחרונים במשרד ראש הממשלה כאשר אותה עננה קודרת בדמותו של גלעד שליט ליוותה את כל תקופת כהונתו, התנהלותו ביום החטיפה ובימים הראשונים לחטיפה, היא היא זו שגרמה לחטיפתם של רגב וגולדוואסר ז"ל והיא גם זו שמשאירה את שליט בידי שוביו רגע לפני פינוי כסא ראש הממשלה.

היום יותר מתמיד מתברר שאילו אולמרט וממשלתו היו מקבלים את ההסכם כפי שהוצע ע"י החמאס, אזי זה אומר שגלעד שליט ישב 1000 ימים בשבי לשווא!!!! הלוא זו לא היתה דרישתם מיד אחרי החטיפה? ואם כן מה השתנה היום ממה שהיה לפני כמעט 3 שנים? במצב הענינים הנוכחי מסתבר שאולמרט וממשלתו סינדלו את עצמם, וירו לעצמם ברגל, ולכן שחרורו של גלעד שליט מתעכב ומתרחק יום יום. תודו שזאת אחת התחושות המתסכלות ביותר בכל הענין הזה.

אני מודה שאני אישית בסיטואציה אחרת הייתי מתנגד לשחרור הסיטוני של הרוצחים הנפשעים האלה בעבור גלעד שליט, מהסיבה שיום אחרי השחרור כולנו הופכים להיות מטרות פוטנציליות לחטיפה, במצב הענינים שבישראל כלואים למעלה מ11000 אסירים פלשתינאים, שמספיק לחטוף בין חמישה לעשרה יהודים ע"מ לשחרר את כולם. במה המצב שונה כאן? בהתנהלותה הכושלת של ממשלת הזדון של אולמרט שעשתה את כל השגיאות האפשריות בניהולה את המשבר הזה, שהוליד את מקרה החטיפה בצפון שהוליד את מלחמת לבנון השנייה הכושלת (באחריותה של הממשלה ולא הצבא), שעלה בחייהם של כמעט 140 הרוגים לשווא והפקרת צפון המדינה,שהוליד את המבצע "עופרת יצוקה" שהיה הוכחה ניצחת לכך שכשלון המבצע הוא ממשלתי ולא צבאי, אותו גמגום בצפון ליווה את הגמגום בדרום, אותה הפקרת חיילים בצפון ליוותה את הפקרת גלעד שליט בדרום, שבשני המקרים דבר לא השתנה עקב אותם מבצעים ומה שהיה הוא שיהיה והחיילים? מי סופר אותם בכלל?

אחרי כל הכשלונות האלה האם גלעד שליט, חייל צעיר בן 22 צריך לשאת על גבו ולשלם את מחיר ההתנהלות הכושלת של אולמרט וחבר מרעיו סביב שולחן הממשלה? ביום החטיפה היה צריך לנתק מגע עם הרשות הפלשתינאית, לסגור את כל המעברים, לנתק את הרצועה מחשמל וממים ומסחורות ושיתפוצצו כל אלה שמתייפיפים על עונש קולקטיבי (למה מי בחר את החמאס שיעמוד בראשותו, אני?) לרכז את צה"ל סביב הרצועה ולצאת למבצע "עופרת יצוקה" שנתיים וחצי קודם עד למיטוט החמאס!!! התנהלות זו היתה מונעת את החטיפה בצפון וכל מה שארע בעקבותיה, והיתה משיבה את גלעד שליט שנתיים וחצי קודם לביתו ,ומכולנו היה נמנע מלחמת לבנון השנייה , מבצע עופרת יצוקה,טילים על עוטף עזה,ושחרור אסירים מתועבים. ואולי אותה הרתעה שאהוד ברק ואולמרט מתגאים בה בעקבות עופרת יצוקה, היתה קוראת שנים קודם וחוסכת מאיתנו את הבושה והבזיון בה אנו מצויים היום. אל לנו לשכוח שכל זה ארע תקופה לא ארוכה אחרי ההתנתקות מעזה ולכאורה ע"פ ההצהרות היתה לנו את כל הלגטימציה לפעול ולבצע מהלך צבאי לשחרור גלעד שליט 990 יום קודם.