מאז הבחירות, ואפילו מקודם, ראשי ארבעת המפלגות הגדולות - לבני, נתניהו, ליברמן וברק - מדברים על שינוי שיטת הבחירות. כולם דיברו על "התייעלות" ועוד מיני מושגים מעורפלים.

לעניות דעתי לא ניתן להגיע לתוצאה כשאין מטרה מוחשית. בדיוק כפי שמבצע עופרת יצוקה לא היה מוצלח במיוחד כי לא היו לו מטרות של ממש, כך גם כל שיטת בחירות חדשה שתנוסה פה תיכשל, כי אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים ממנה.

לי אין רעיון לשיטה חדשה. אבל הנה מה שאני מצפה מהשיטה החדשה, ואני ממליץ לנבחרי הציבור לאמץ לפחות חלק מהמטרות הללו:

• למפלגה קטנה לא יהיה כוח של מפלגה גדולה הודות להסכמים קואליציוניים.
• 27 לעולם לא יהיה יותר גדול מ-28.
• השרים ימונו מפני שראש הממשלה יראה בהם את המתאימים ביותר לתפקיד, ולא מפאת שום הסכמים קואליציוניים בנסיונות להקמת ממשלה.
• ראש הממשלה לא יהיה תלוי במפלגות הקואליציה שיאיימו עליו בהצבעת אי אמון.

אלו המטרות העיקריות שהייתי מציב לשיטת בחירות וממשל חדשות. יש להגיד שבשלושת הסעיפים הראשונים הממשלה ה-32 כשלה כבר מזמן, ובאשר לרביעי נראה בהמשך, יש לנו זמן, ונקווה שלפחות זה ייזקף לזכותו של נתניהו.

מובן שגם ניתן לשים את המטרות שהכנסת והממשלה יעבדו בנפרד ועוד, אבל לעניות דעתי בלבד אין צורך לעבור לשיטה הנשיאותית כמו שיש בארה"ב. בבריטניה כבר שנים רבות מונהגת השיטה הפרלמנטרית (כמו כאן) בהצלחה מרובה יש לומר.

ותחשבו על זה.