תחום התעבורה במדינת ישראל הינו חלק מתחום של משפט פלילי. הנהיגה על הכבישים והשהייה על הכביש בכלל, הפכו לפעולה מסוכנת ומסכנת חיים, ולכן, המוטו אשר צריך להנחותינו בכל אשר ניסע ונלך הינו – זהירות בדרכים קודמת לכל.

לאחר ביקורת ציבורית נוקבת על קלות הענישה לעברייני תנועה חוזרים, התערב המחוקק ותיקן את פקודת התעבורה.

כעורכת דין פלילית, אני מודעת לכך שבמערכת המשפט יש ויכוח האם החמרת הענישה משיגה את מטרתה. יש הטוענים כי החמרת הענישה היא צורך השעה, ויש הרואים בכך שגיאה גדולה.

נגד החמרת הענישה לעברייני תנועה 1. חובת הפרדה בין סוגי פרופילים של הנהגים הפוגעים - נהגים שיש להם עשרות הרשעות קודמות, נהגים שנהגו בשכרות או תחת פסילה, או שביצעו עבירה חמורה במיוחד - קשה למצוא אנשים שיתווכחו על הצורך בהחמרה. ואולם החולקים על החמרת הענישה נגד עברייני תנועה, גורסים כי אין היגיון בהענשה חמורה של נהגים נורמטיביים, שגרמו לתאונה בשל טעות בשיקול דעת או בשל חוסר תשומת לב רגעית. 2. פגיעה בזכויות אדם - יש הטוענים, כי החמרת הענישה נגד עברייני תנועה באופן משמעותי פוגעת בזכויות האדם של הנהגים. 3. חינוך והסברה במקום ענישה מחמירה - המתנגדים להחמרת הענישה נגד עברייני תנועה מאמינים כי עדיף להשקיע מרץ ומאמץ בחינוך נהגים, בתקציב לתשתיות דרכים ותקציב אכיפה למשטרת ישראל, מאשר בענישה כבדה, שכן ברור שכאשר העבריין מגיע כבר לבית המשפט הרי זה מאוחר מדי למנוע את התאונה שגרם. 4. עבודות שירות עדיפות על ענישה מחמירה - עונש עבודות שירות הוא המתאים ביותר עבור רוב עברייני התנועה. זאת מאחר שרבים מעברייני התנועה הם אנשים נורמטיביים, שאינם בעלי אופי עברייני. עבודות שירות תורמות לקהילה בניגוד לישיבה של אדם בכלא. הבעיה היא שבגלל שלמשרד הרווחה אין די קציני מבחן - בתי המשפט אינם יכולים להטיל על עבריינים עונשים של עבודות שירות, ובמקום זאת הם נאלצים לשלוח אותם לכלא.

בעד החמרת הענישה לעברייני תנועה 1. ההסברה לא "עושה את העבודה" - אלה המצדדים בהחמרת הענישה נגד עברייני תנועה טוענים כי בשל היקפה וחומרתה של מכת תאונות הדרכים במדינת ישראל, ובשל העובדה שהמאמצים הרבים שהושקעו בהסברה בשנים האחרונות לא צמצמו באופן מספק את הבעיה - לא ניתן להימנע מהכבדת הענישה, גם במחיר של פגיעה בחירותם ובזכויותיהם של הפוגעים. 2. הרתעה – התומכים בהחמרת הענישה מאמינים כי הטלת עונשים חמורים על עברייני תנועה ישמשו ככלי הרתעה בפני רוב הנהגים, ויצמצמו את היקף התופעה. 3. הצדק ייעשה – התחושה היא שאדם שנטל חיים של אחר או אפילו רק פצע אותו, חייב לקבל עונש כבד. הצדק חייב להיעשות. בין אם מדובר בעבריין סדרתי ובין אם מדובר באדם נורמטיבי שמעד באופן חד פעמי – התוצאה זהה והקורבן הוא קורבן. על כן הצדק צריך להיעשות ללא כל הקלות.