מס' צפיות - 378
דירוג ממוצע -
כסף קל / בית צבי - ביקורת
מאת: אלעד נעים 13/06/09 (02:03)

ריי קוני נחשב בעיני רבים כמחזאי מבריק בזכות הקומדיות והפארסות שכתב במשך השנים, אשר זכו לפופולריות רבה בזכות התחכום הרב שבהן ובזכות מצבים בלתי אפשריים אשר מובילים לשרשרת של הסתבכויות, ומלבד מחזאי הוא גם במאי, מפיק ושחקן. יצוין, כי התיאטרון המלכותי האנגלי הכתיר את קוני לא מכבר כאחד המחזאים החשובים ביותר במאה העשרים, והוא נחשב כממשיך דרכם של המחזאים הצרפתיים אז'אן לאביש ("כובע הקש האיטלקי") ושל ז'ורז' פדו ("יתוש בראש"), אשר הקומדיות שכתבו הפכו לפני שנים לנחלת הכלל. יתרה מזאת, קוני ייסד בבריטניה את "תיאטרון הקומדיה", אשר להקת השחקנים שלו מתמחה בהעלאת קומדיות.

 

"כסף קל" היא אחת הקומדיות המוכרות ביותר של קוני לצד "טובים השניים" (עלתה לפני מספר שנים בתיאטרון הקאמרי) ו"פרפר ברשת" (עלתה לפני מספר שנים בתיאטרון בית ליסין), ובימים אלו היא מועלית בבית צבי בהשתתפותם של תלמידי השנה השלישית, ובקרוב התיאטרון הקאמרי צפוי להעלותה, מה גם שהופקה בעבר כסרט קולנוע תחת השם "כסף מצחיק". אחד ממבקרי התיאטרון המחמירים ביותר בבריטניה כתב בעקבות הצפייה בקומדיה זו, שריי קוני הוא אוצר לאומי, ולא בכדי מחזותיו הפכו לפופולריים במיוחד ברחבי העולם כולו.

 

עלילת המחזה מתמקדת בהנרי פרקינס, אשר נמצא בדרכו לביתו לארוחת ערב לרגל יום הולדתו, אולם הוא מחליף את תיקו בתיק אחר אשר מכיל 735,000 ליש"ט, ומוצא בכך מענה לכל תקוותיו. הנרי הנרגש נכנס לשירותים בפאב לספור שוב ושוב את הכסף, וסמל המשטרה שנכח במקום מבחין בהתנהגותו המוזרה של הנרי ועוקב אחריו לביתו. בזמן שהנרי מתכנן לעצמו ולאישתו חיים חדשים, מתחילה שרשרת של הסתבכויות ושל טעויות...

 

יודגש, כי העלאת קומדיה המשתייכת לז'אנר הפארסה אינה עניין של מה בכך, שכן זוהי אינה הצגת בידור להמונים, אלא הצגה מתוחכמת אשר מתבססת על טעויות בזיהוי, על מצבים בלתי אפשריים, על כניסות ויציאות מתוזמנות היטב, על משחקי מילים ועל עלילה קצבית במיוחד. הקצב משמעותי במיוחד, שכן הוא ממחיש ביתר שאת את האבסורד בכל אחד ואחד מהמצבים המתרחשים במסגרת העלילה.

 

הבמאי הצעיר גילי אמיתי (בוגר בית צבי) מוכיח באופן הבימוי של הצגה זו, שהוא מבין היטב את יסודותיו של הז'אנר, ויחד עם השחקנים הביא לתוצאה מרשימה במיוחד, מלאה בהומור מתוחכם ובמשחק מצוין של כל אחד ואחד מהשחקנים, אשר עבדו היטב יחד כקבוצה. כמו כן, התזמון חשוב מאוד, וניתן להבחין כי ניתן לעיקרון זה משנה תוקף, כך שזוהי הצגה המבוצעת במקצועיות רבה. יחד עם זאת, בעיניי היה צורך ברצף של ההצגה במשך כשעה וחצי, מבלי לקטוע אותה באמצעות הפסקה, שכן ההצגה ממשיכה בדיוק מאותה התמונה, ובמידה מסוימת יש בכך מעין נפילת מתח. עוד יצוין, כי הנוסח העברי המצוין של אבי קורן בליווי הדרכת טקסט מוצלחת של זיו מאיר, היוו חלק חשוב מההצגה, תוך שהטקסט מתובל במשחקי המילים המתוחכמים המאפיינים את כתיבתו של קוני.

 

התפאורה שעיצב סלבה מלצב הייתה יפה מאוד, ותיארה היטב את חדר המגורים האנגלי הטיפוסי - הטפטים בגווני החום והלבן על גבי הקירות, רהיטי העץ ועוד, ובטרם ההצגה התחילה ניתן לראות כי הדלתות, 3 במספר, תיפתחנה ותיסגרנה לא מעט פעמים במהלכה. יתר על כן, התלבושות שבחרה קארין דוד התאימו לכל אחת ואחת מהדמויות, ויצקו ערך מוסף לאופיין. זאת ועוד, התאורה שעיצבה הדס לוז הייתה אחידה לאורך כל ההצגה וסיפקה את הנדרש, ולמעשה כבתה רק בין המערכות. בנוסף, אפי שושני בחר בשיר "love and marriage" על מנת ללוות את ההצגה מספר פעמים לאורכה.

 

כלל השחקנים אשר משתתפים בהצגה עושים עבודה מצוינת, וקיבלו הדרכה מוצלחת מהבמאי, ונראה כי כל אחד מהם מגלם את הדמות באופן מלוטש ומקצועי, תוך שימוש בהומור רב לצד הרצינות המתבקשת. בעיניי מדובר בהצגה הטובה ביותר אשר הועלתה בבית צבי במהלך השנה ע"י תלמידי השנה השלישית, וניכר כי השילוב בין המחזה המוצלח לבין הבמאי, הצוות הטכני והשחקנים שעשו עבודה מצוינת, מביא לתוצאה נהדרת שבהחלט ניתן להתגאות בה.

 

יובל טננבאום בתפקיד הנרי פרקינס היה מעולה, והוא נכנס היטב לנעליה של הדמות, החל מחיתוך הדיבור וכלה בשפת הגוף ובהבעות הפנים. הוא הביא לידי ביטוי באופן בולט את השינוי אשר עבר בעקבות מציאת המזוודה - מ"מרובע" לאחד אשר מפזר שקרים בקצב מסחרר למען יגשים את כל חלומותיו. כמו כן, הוא הפגין את התרגשותו הרבה של הנרי ממציאת המזוודה, וכן את פחדיו שמא יימצא ע"י בעליה המקוריים. בתפקיד זה השחקן הוכיח שוב כי הוא בעל כישרון רב, ויכול לשאת על כתפיו מגוון רחב של תפקידים - דרמטיים וקומיים כאחד.

 

אסתר גרינברג בתפקיד ג'ין פרקינס, אישתו, הייתה מצוינת, ועיצבה היטב את דמות האישה הבריטית הטיפוסית, אשר מעוניינת לחיות חיים שקטים ושגרתיים מבלי להיכנס להרפתקאות מיותרות. באופן המשחק שלה הורגש בצורה יפה מאוד השינוי שעברה מאחת שהתנגדה בכל תוקף לתוכניותיו של הנרי, לאחת שמשתפת פעולה עמן.

 

גיל רשף בתפקיד הסמל דוונפורט היה טוב מאוד, והוא היחיד שאינו מגלם דמות קומית, אלא הוא מגלם את דמות השוטר המושחת, אשר מוכן לטייח עבירה פלילית, לכאורה, תמורת תשלום מזומנים. הוא גילם את התפקיד ברצינות רבה, ובכך ניתן לראות גם ביקורת מסוימת אשר רצה המחזאי להעביר כנגד המוסד המשטרתי.

 

אפי ביבי בתפקיד ויק, חברו של הנרי, היה מעולה, והפגין יכולת מרשימה במיוחד למשחק קומי, דבר אשר בא לידי ביטוי בשימוש מצוין ועקבי בהבעות פנים, באינטונציה ובשפת גוף. הוא עיצב בצורה מעניינת את דמותו של החבר הטוב, אשר מתקשה להבין את ההתרחשויות הקצביות, ומוצא את עצמו מסתבך שלא מרצונו, אולם הכסף עד מהרה גורם לו לשתף פעולה.

 

אפרת ליפשיץ בתפקיד בטי, אישתו של ויק, הייתה מצוינת, והיא גילמה את הדמות באופן אמין ומשכנע, דבר אשר בא לידי ביטוי ברצונה לעזוב את בעלה ואת ביתה ולנסוע יחד עם הנרי, אשר התעשר באופן פתאומי. גם דמות זו מביאה לידי ביטוי לא מעט ביקורת מצד המחזאי לגבי התנהלות האדם במרדף אחר הכסף.

 

לירן אש בתפקיד ביל, נהג המונית, היה מצוין, והפגין כישרון משחק מרשים ומלא הומור, תוך שהוא מצטייר כטיפש גמור, אולם בסופו של דבר מתברר כי הוא החכם מכולם. כמו כן, דניאל מושס בתפקיד הסמל סלייטר היה טוב מאוד, והתאים מאוד לתפקיד הסמל החשדן, אשר מגיח תמיד ברגע הבעייתי ביותר. בנוסף, תומר זאב בתפקיד הזר ההולנדי, מגלם תפקיד קטן למדיי ובתמונה אחת בלבד, אולם הוא מפגין משחק משובח, מקצועי ומעל לכל אמין.

 

עוד יצוין, כי העובדה שמיזוג האוויר באולם אהוד מנור לא עבד כהלכה, גרמה לשחקנים להזיע לא מעט, דבר אשר בהחלט הוסיף אמינות רבה לכל אחת ואחת מהדמויות לנוכח העלילה.

 

סיכום : הצגה מצוינת, מלאת הומור מתוחכם, עשויה היטב ובהשתתפותם של שחקנים נפלאים. מומלץ בחום!

 

התמונה מתוך אתר בית צבי.

הכותב הוא יועץ תיירות ויועץ עסקי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר