מס' צפיות - 286
דירוג ממוצע -
נומרולוגיה בפרשה -דברים
ברכת משה לעם ישראל
מאת: דוד דרומר 20/07/09 (19:01)

משה רבנו פותח את דבריו בשתי ברכות: "ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב. ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם" (דברים א'/י-'יא'). מגמת הדברים כאן היא להעיר על הניסוח המקראי, על הַמִּסְפָּר 1000 ומשמעו.

 

המעיין בשני הפסוקים יגלה כי מדובר בשתי ברכות דומות, אלא שבראשונה מנוסח הרוב במשל "ככוכבי השמים", בעוד שבשנייה מתוארת הברכה באמצעות המִסְפָּר 1000 (בתוספת מילית 'ככם', בדומה ל-כ"ף הדמיון בברכה הקודמת). לשון אחרת, ברכה אחת היא במלים רגילות (ללא מִסְפָּר), בעוד שבברכה השניה יש מִסְפָּר, ועל כן ניתן לכנותה: ברכה נומרולוגית. תופעה זו לפיה שני ניסוחים סמוכים אחד אצל השני, באחד מִסְפָּר, ובשני אין מִסְפָּר היא תופעה מוכרת כמה פעמים בתנ"ך (דברים ל"ד/ז'; אסתר א'/א').

 

הכל מודים שאין 1000 מִסְפָּר מדויק, כי אם לשון ברכה. לדוגמה, בפסוק: "וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה" (בראשית כ"ד/ס'), נעשה שימוש במִסְפָּר 1000 ו- 10,000, והכל מודים אין כאן מִסְפָּר מדויק אלא לשון ברכה, שפע וריבוי. כיוצא בו אומר משה: "שומר הברית והחסד לאוהביו ולשמרי מצוותיו לאלף דוֹר" (דברים ז'/ט'), והכוונה שהקב"ה ישמור את חסדו לא רק לשומרי מצוותיו, כי אם גם לצאצאיהם עד סוף כל הדורות. ברור, אם כן, ש- 1000 משמש ביטוי לשפע ולצורת הפלגה של ריבוי.

 

כאשר ניתנים 1000 כסף לשלמה (שה"ש ח'/יא') או לפול מלך אשור, כקנס (מל"ב ט"ו/יט'), הרי שלא בהכרח היה זה מִסְפָּרָם של כיכרות הכסף, אלא שהַמִּסְפָּר הגדול הביע את הסכום המופלג, שניתן למלכים. שימוש במִסְפָּר 1000 כביטוי של הפרזה ניכר גם בכתוב: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" (תהלים צ'/ד'), ובעברית מודרנית: 1000 פעמים אמרתי לך...

 

בהזדמנות זו יוער כי קהלת דיבר על האדם ההולך בחושך, ומעיר כך: "ְואִלּוּ חָיָה אֶלֶף שָנִים פַּעֲמַיִם" (קהלת ו'/ו'), רוצה לומר: גם אם היה אדם חי 1000 כפול 1000 (הַמִּסְפָּר 1000 מופיע פעמיים ולידו סימן הכפלה כגון x), היינו גם אם היה אדם חי מיליון שנה, עדיין ו"טובה לא ראה". אם כן, 1000 הוא לשון ריבוי ושפע, ומאליו מובן ש-1000 פעמיים הוא ביטוי של גוזמה (כפי שעולה גם מתוכן הדברים).

 

פרופ' מאיר בר-אילן

אוניברסיטת "בר-אילן"

מחבר 'נומרולוגיה בראשיתית' ו'נומרולוגיה מקראית'

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר