מס' צפיות - 354
דירוג ממוצע -
שולחן השבת -פרשת ואתחנן
ארץ ישראל לעם ישראל
מאת: דוד דרומר 28/07/09 (10:24)

מאת

הרב יוסף קרסיק

שליח הרבי ורב אזורי

בת חפר - עמק חפר

 

ימי המאבק על ארצינו הקדושה ושלום הדרים בה

 

ארץ ישראל לעם ישראל

 

על הדיבורים החוזרים ונשנים בימים אלו על האיסור ליהודים לבנות בית בחלקים מארץ אבותינו, וכן הדיבורים על עיקרה וגירוש יהודים מחבלי הארץ ומסירתה לגרועים שבאויבינו - מתוך משנתו של הרבי הפרוסה בשיחותיו הקדושים

 

מורה לדורות

 

 

רש"י על התורה אינו רק פרשן המסביר את פסוקי התורה, הוא גם מורה-דרך לבעיות ומצוקות האדם: גם לשאלות ותהיות בענינים רוחניים, אמונה, בטחון, חינוך ילדים וכו' ואפילו לשאלות בענינים גשמיים!

 

בעשרות ספרי לקוטי-שיחות מלמד הרבי כיצד ללמוד נכון את פירושי רש"י, ולמצוא במילותיו המדודות והקצרות המפרשות את התורה לילד בן-חמש - הדרכה והכוונה להתמודד עם מצוקות ודאגות אישיות במכלול ענינים ולבטים.

 

אפילו לשאלה מה זכות העם היהודי על הארץ, מספק רש"י תשובה חדה וקולעת!

 

למרות שרש"י נפטר לפני כתשע-מאות שנה, בפירושו הוא משיב בצורה חדה וקולעת לטענות אומות העולם היום הזה, המערערות על בעלות העם היהודי בארץ הקודש!

 

כל הארץ של הקב"ה

 

 

דברי רש"י בתחילת פירושו לתורה: "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" - אם יאמרו אומות העולם לישראל: "ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים"! ישראל יענו להם: "כל הארץ של הקב"ה, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה לגויים וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

 

ארץ ובית מגורים - גם של אדם שמאוד אוהב ומחובר לארצו וביתו - אינם חלק ממהות ועצמות האדם, ניתן להפריד בין האדם לביתו, חילופי הבעלים יכולים להעשות במתנה, בקנין כספי או בכיבוש מלחמתי, ואף אם לאחר המכירה או ההפסד במלחמה, הבעלים הקודמים ממשיכים לאהוב את ארצם וביתם - נוצרה התנתקות מוחלטת ביניהם, הארץ נפרדה מבעליה הראשונים;

 

הדבר מוּכר ומקובל גם מבחינה תורנית-יהודית וגם מדרכו ומנהגו של עולם: הקב"ה ברא את כל העולם בצורה שתאפשר העברת בעלות בדרך קנינית או אפילו בכיבוש מלחמתי, בהיסטוריה האנושית ידועות אין-ספור מלחמות שכבשו ארצות ומדינות, ולכיבוש הצבאי יש תוקף מוכר ומקובל בעולם והוא אינו נחשב גזל [ואף בתנ"ך שמצינו בו תיאורי מלחמות רבות, לא כתוב על עונש שהוטל על עם שכבש מדינה, כי פעולת הכיבוש תקפה גם בדיני התורה].

 

הדבר מצביע על העובדה שגם בעת שעם חי ושולט בארצו, בעלותו בארץ מוגבלת באיכותה: היא אינה כמו "גוף" האדם הנשאר לנצח גופו ואינו יכול להחליף ולהיות גוף לאדם אחר, אלא כמו "בגד" היכול להחליף בעלים ולעבור לשימוש אדם אחר; כי הארץ לא משתייכת במהותה ועצמותה לעם השולט בה, היא יכולה להימכר לאחר או להיכבש בידי אחר.

 

"זכות שימוש" בארץ או "קנין עצמותי" בארץ

 

 

במילים אחרות: בפוטנציאל כדור הארץ הוא רכוש האנושות כולה, כל עם יכול באופן תיאורטי לכבוש ולשלוט כחוק בכל מקום ומקום בכדור הארץ, וכל בעלות על קרקע בעולם היא בעלות זמנית על "זכות השימוש", עד שהארץ תעבור לידים אחרות במכירה או בכיבוש;

 

לא כן ארץ הקודש, היא נמסרה בקנין מהותי ונצחי לעם ישראל ו"התחברה" לישראל לצמיתות במהותה ועצמותה והופקעה לנצח נצחים מהשתייכות אפילו בפוטנציאל, לאנושות כולה - לעמים אחרים, היא שייכת לעד ולנצח ב"קנין עצמותי" לעם ישראל;

 

אפילו בזמן הגלות כשישראל סולקו מהארץ ושלטו בה גויים - לא בטלה הבעלות המהותית של ישראל עליה, ישראל נשארים באמת בעלי הארץ. בכל מקום שישראל נמצאים -עדיין הארץ נשארת שלהם; אפילו שאומות אחרות חיות בארץ - היא משתייכת לישראל.

 

כיבוש ארץ כנען בידי עם ישראל פעל שינוי מהותי בארץ בהופכו אותה מ"תועבת ארץ כנען" ל"ארץ הקודש", על ידי כיבוש זה היא נקנתה לעם ישראל ב"קנין עצמותי", ומעתה ואילך שוב היא אינה יכולה להשתייך לאומה אחרת.

 

לכן, אכן לכל עמי העולם יש זכות עקרונית לשלוט בכל פינה בכדור הארץ, חוץ מעל מבמקום אחד ויחיד - ארץ ישראל שפקעה זכותן של אומות העולם מלכבוש אותה היא משתייכת במהותה אך ורק לישראל.

 

[קנין ובעלות הן רק ב"גברא" ולא ב"חפצא" שאינה משתנית עקב הבעלות, לא כן ארץ ישראל שאף ה"חפצא", היינו עצמות הארץ - חברה במהותה לישראל].

 

"הוא .. נתנה לנו"

 

 

סיבת ההבדל בין ארץ ישראל לשאר המדינות בכדור הארץ נעוצה במבצע הקניין:

 

קניין וכיבוש בכל כדור הארץ נעשה בידי בן-אנוש, שהוא מוגבל בכוחו ובאורך-חייו, וגם פעולותיו הינן מוגבלות ואינן יוצרות שינוי בעצם ומהות הקרקע, אלא רק בזכות השימוש בה, וזכותה השימוש יכולה להחליף בעלים;

 

אבל קנין ארץ ישראל לעם ישראל נעשה בידי הקב"ה, שאין כל הגבלה למעשיו, ובקנינו הוא הקנה לעם ישראל את מהותה ועצמותה של הארץ, דבר שבן-אנוש לא מסוגל לבצע, ומעתה כל כיבוש וקנין אחר - לא יכול.

 

אין ארץ ישראל שייכת לעם ישראל רק בשל העובדה שהיא ארץ אבותינו, שאבות העם היהודי חיו בה, מימות עולם, אלא עוד זאת בגלל שבורא העולם קבע בארץ שעם ישראל יהיו בעלי הארץ לנצח נצחים!

 

יהודי צריך לעשות מעשה בארץ

 

 

למרות שהבעלות המהותית של ישראל על הארץ ניתנה מאת ה' בבריאת העולם, כדברי רש"י "הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו", שכבר בעת הבריאה הוא נתן את הארץ "לאשר ישר בעיניו" - שהם כמובן עם ישראל,

 

בכל-זאת הקב"ה רצה שתחילה ידורו בארץ עמים אחרים, כנען ושבעת העמים, ובני ישראל יעשו מעשה לכבוש את הארץ.

 

זה רצונו של הקב"ה בבריאת העולם, שיהודי בעצמו יקיים את התורה והמצוות, ולא שהדבר ייעשה משמים. האדם עצמו יעמול ללמוד תורה ולהבינה וכו' וכו' ולא שתינתן לו השפעת התורה משמים בלי מאמץ [כדי שהשכר שה' נותן יהיה על עמל ולא כמתנת חינם "נהמא דכיסופא"],

 

גם מצוות ארץ ישראל, "השקולה ככל התורה" - היא על-ידי מעשה בני ישראל בכיבוש ומחלמה וכו', אבל התוקף האמיתי לבעלותינו על הארץ אינו בכוח הכיבוש האנושי, אלא בכוח הקניית הבורא את עצמותה לישראל.

 

באמת ובתמים מרגע בריאתה הארץ שייכת במהותה לעם היהודי, והשליטה הנוכרית בארץ היא רק במימד החיצוני שבה, אך במהותה הפנימית לעולם היא שייכת לעם ישראל.

  

לכל יהודי מכל הדורות

 

 

אין הארץ שייכת רק ליהודים הדרים בה עתה, אלא גם לכל יהודי ויהודי שהיה בעולם מיום היותנו העם היהודי לעם לפני יותר מ-3300 שנה עד לנצח נצחים!

 

יש אמנם הבדלים בקדושת הארץ בין הזמנים השונים לפני כניסת העם לארץ, בבית ראשון לאחר החזקה בבית שני, אך ההבדל הוא רק בדרגות קדושת הארץ ולא בבעלות של ישראל עליה.

 

לכן אין לשום יהודי, אף לא ל"רוב יהודי" להעניק לשונאי ישראל את זכות השימוש בארץ, כי צריכים לקבל הסכמה של רוב יהודי מכל היהודים שחיו בעולם מאז ומעולם.

 

"הגיד לעמו"

 

 

רש"י מסביר פותח את הסברו לבעלות היהודית על הארץ במילים "כח מעשיו הגיד לעמו" - ללמדינו שהבעיה היא עמו, "הגיד לעמו", צריכים לומר וללמד את "עמו" על זיקתם לארץ, כאשר היהודים מבינים שהם אדוני הארץ -שוב הגויים לא ידרשוה מאתנו.

 

כפי שרואים בפוליטיקה העולמית עתה, שהגויים מעצמם אינם טוענים כלפי ישראל מדוע הם גרים בארץ, רק כשהם שומעים שיהודים בעצמם מערערים על בעלותם בארץ בטענה שאלו "שטחים כבושים", אז הגויים מעלים על דעתם את הטענה ש"לסטים אתם".

 

ביובל האחרון התרחשו שתי מלחמות כיבוש גדולות: בשנת תש"ח (48) ובשנת תשכ"ז (67), וטענת הגויים היא רק על הכיבוש של שנת תשכ"ז ולא על הכיבוש של תש"ח - מדוע?

 

כי על הכיבוש של שנת תש"ח אין מערער וחולק בין היהודים עצמם שזה שייך לעמנו - לכן אין הגויים מערערים ותובעים זאת; אבל על הכיבוש של שנת תשכ"ז יש יהודים החולקים ומערערים אודות תוקפו, והם מכנים את השטחים שנכבשו במלחמה זו "אחרי הקו הירוק" - לכן הגויים מערערים על בעלותינו עליהם.

 

ברגע שעם ישראל דבק ואיתן באמונה שהארץ של הקב"ה והוא נתנה לנו - העולם כולו יפסיק לערער על בעלותינו בכל חבלי ארצינו הקדושה לנצח נצחים!

 

מקורות - לקוטי שיחות חלק ה, עמוד 1. ועוד.

 

תגובות והערות-הארות יתקבלו בשמחה, למייל: ryk613@gmail.com

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר