מס' צפיות - 390
דירוג ממוצע -
מרי אזרחי
מאת: אברי שחם 13/08/09 (18:41)

אנו הישראלים אוהבים למתוח ביקורת על פעולות הממשלה ובמיוחד על העומד בראשה בנוסח "אילו אני הייתי ראש הממשלה". מעת לעת נזרקת לחלל האוויר גם השאלה "מה בכוחו של האזרח הקטן לעשות?" והתשובה היא, כי אחת לארבע שנים ניתנת לו הזכות להכריע על הכיוון בו הוא רוצה שממשלתו תתנהל וגם על האיש שיעמוד בראשה.

 

אולם מה עושים כאשר כלו כל הקיצין, הגיעו מים עד נפש, הממשלה נוקטת בצעדים מקוממים שאינם בגדר הקונצנזוס לאומי ולנו, האזרחים הקטנים, אין סבלנות לחכות לבחירות הבאות?

 

אחת הדרכים המקובלות, פחות נוחה מאשר טיול נינוח ביום החופש שלך לקלפי בקרבת ביתך, היא ארגון הפגנות. נכון, כמעט יום-יום נערכות הפגנות באיזשהו מקום בארץ. אלו הפגנות קטנות שאינן מזיזות לאף אחד בקומות העליונות של השלטון, הנערכות בעקבות סגירת מפעל ופיטורי עובדיו, זעקתם של ניצולי השואה שכספם נגזל על-ידי הבנקים, או מחאתם של המתנחלים החוששים שינשלום מווילות הפאר ויצטרכו לחיות ככל האזרחים, אבל לעתים, כשמשקלם הסגולי של המשתתפים עובר מסה קריטית מסוימת, מסוגלת הפגנה כזאת לחולל שינוי של ממש.

 

אחת הדוגמאות הבולטות הייתה 'מהפיכת הקטיפה' בצ'כוסלובקיה ב-1989, בה הופל השלטון הקומוניסטי בשורה של הפגנות עממיות (באחדות, הוגשו פרחים לשוטרים) שהגיעו לשיאן בשביתה כללית. בארצנו, זכורה לטובה "הפגנת הארבע מאות אלף", שאורגנה ב-1982 על-ידי 'שלום עכשיו' בכיכר מלכי ישראל בת"א, בעקבות הטבח במחנות סברה ושתילה בלבנון. הסערה הציבורית שקמה בארץ הביאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית שמתחה ביקורת נוקבת על פעילות הממשלה וגרמה גם להדחת אריק שרון מתפקיד שר הביטחון (הוא חזר אלינו כעבור 19 שנים כראש ממשלה, אבל זה היה כבר אריק אחר).

 

ישנה גם דרך נוספת, פחות שגרתית, שניתן לקרא לה בשם הכולל המרי האזרחי. גורמים שונים מגדירים מרי אזרחי כפעולה ציבורית מצפונית בלתי אלימה, הנעשית, כדי לחולל שינוי בחוק, או במדיניות הממשלה. זהו אקט פוליטי שמטרתו היא שכנוע הרוב בצדקת המאבק. המרי פונה לחוש הצדק של הציבור והדוגלים בדרך הזאת מקפידים על אי-ציות לחוק בגבולות הנאמנות לו, הבאה לידי ביטוי בפעולות שקטות יחסית, אך מאורגנות היטב של סרבנות ובנויה בעיקר על הימנעות מביצוע פעולות שהשלטון דורש, כגון אי-תשלום מיסים, אי-מילוי טפסים, חסימת כבישים, הבערת צמיגים, סירוב להתגייס לצבא וכיו"ב.

 

מקרים ידועים מהעולם של מרי אזרחי: מאבקם של מהטמה גנדי בשלטון הבריטי בהודו וזה של מרטין לותר קינג למען שוויון זכויות למיעוט השחור המופלה לרעה בארצות הברית ומאוחר יותר, ההתנגדות למעורבות במלחמת וייטנאם.

האינתיפאדה לא הייתה מרי אזרחי, באשר המשתתפים בה השתמשו באלימות רבה. לעומת זאת, פעילותם של סרבני השירות בשטחים, המוכנים לשבת בבית הכלא למען האידיאלים שלהם, היא מרי אזרחי לשמו. כזה היה גם פעילותו של הארגון הימני הקיצוני 'זו ארצנו', שלא הצליח בפעולותיו ליצור אהדה ציבורית וחבריו זנחו את המרי האזרחי והצטרפו לליכוד, כדי לפעול לשינוי מתוך הממסד הפוליטי.

 

אינני יודע אם חשבתם על כך, אך חיינו בחברה מודרנית מבוססים במידה רבה על נתונים סטטיסטיים. רוחבם של כבישים, קיבולתם של אולמות, גובהם של מפתנים, מספר הפריטים המיוצר ממוצר מסוים, נקבעים על-ידי מדדים. רישום יתר הוא תופעה נפוצה בקרב כל חברות התעופה - הנוהגות לרשום מספר גבוה יותר של נוסעים מהיצע המושבים במטוס - ומבוססת על סטטיסטיקות של שיעור הנוסעים הממוצע שלא מופיע לטיסה (no show). סופר לי, כי בימי 'הכלכלה המתוכננת' שהייתה אחת מסממני המשטר הקומוניסטי, פוטר מנהל כל-בו גדול בשנה שחונה במיוחד, משום שהימר על שנה גשומה והזמין מלאי גדול של מעילי-גשם אופנתיים.

 

אנחנו חיים בכלכלת שוק חופשי, אבל נסו לדמות בנפשכם מה היה קורה לו קבוצה גדולה של אזרחים הייתה מחליטה לנסוע ביום מסוים ליישוב קטן בעל צרכנייה בודדת ורוכשת בה את כל הלחמים, או כל תוצרת החלב. תושביו המסכנים של אותו יישוב, היו נשארים באותו יום ללא מצרכים בסיסיים אלה, אלא אם כן היה ביכולתם להגיע לאחד הישובים הסמוכים. מנהל הצרכנייה המבולבל היה עומד בפני דילמה: האם להגדיל את הזמנתו לאותם המצרכים למחרת? הוא לא יכול היה לדעת, כי נפל קורבן לתעלול קטן ואף אם היה חושד בכך, לא היה יכול לדעת אם קבוצת האזרחים תרכוש מוצרים אלה בצרכניתו גם למחרת היום, תחליט לחזור על התרגיל ביישוב אחר, או תעבור לסוג אחר של מרי אזרחי.

 

תשאלו, איך עלה בדעתי לעסוק בנושא זה הפעם? האם אני מטיף למרי אזרחי? לא ולא. אנו חיים בדמוקרטיה פרלמנטארית המתפקדת היטב, בארץ קיימת הפרדת רשויות ואם אתה מתגורר בשטחה הריבוני של מדינת ישראל ולא בשטחים המוחזקים - שם שולטים חוקי המערב הפרוע - ובמקרים של קיפוח חמור, התעמרות השלטונות, ניצול יתר של סמכויות ותלונות אחרות, פתוחה בפניה הדרך לפנות לבתי המשפט. אתה גם רשאי לארגן את חבריך לצרה, או להשקפה ולהקים תנועה פוליטית, לפרסם מודעות על עמוד שלם בעיתונות, לארגן הפגנות, שביתות-שבת וכל סוג אחר של מחאה חוקית העולה על דעתך.

 

למזלנו איננו במצבה של אירן, בה סולפו הבחירות ונגזלו קולותיהם של מיליוני אזרחים. על נושא רשימתי החלטתי אחר שקראתי באיזה אמצעים נאלצים מתנגדי המשטר לנקוט, אחר שכוחות הביטחון דיכאו כל ניסיון למחאה לגיטימית. חלק ממארגני ההתנגדות נאסרו, אחרים הוכו באכזריות ואף נרצחו. עתה עברה המהפכה לשלב ב', מרי אזרחי. 

 

חלק מהאמצעים כפי שהתפרסמו במגזין 'טיים': הפעלת כל מכשירי החשמל בבית זמן קצר לפני שידור יומן החדשות בטלוויזיה, כדי לגרום לקריסת מערכת החשמל של הבירה, ארגון הפגנות בזק, ארוכות מספיק כדי לקרוא "מוות לרודן!" מספר פעמים, אבל מספיק קצרות, כדי להתחמק מכוחות הביטחון, צביעת סימנים ירוקים (צבע האופוזיציה), או הדבקת צילומי קורבנות ההתנגדות על בתיהם, או בקרבתם של חברים ביחידות הצבאיות-למחצה האכזריות הבסיג'. אמצעים פשוטים עוד יותר: שרבוט סיסמאות נגד המשטר על שטרות כסף, ענידת צעיפים ירוקים, צפירות חוזרות, הבהוב בפנסי המכוניות והנפת היד בצורת האות v, כנגד כוחות הביטחון. 

 

ההתנגדות חסרה מנהיגים בולטים ושמען של שיטות אלה מופץ באמצעות האי-מייל, אתרי אינטרנט ובעל פה, אבל מימדיה מקיפים שכבות רחבות. אחת הסיסמאות הפופולאריות היא אמרתו של גנדי "אפילו בעל העוצמה הרבה ביותר אינו יכול לשלוט ללא שיתוף הפעולה של הנשלטים".

 

קשה לאמוד את השפעתם של אמצעים אלה, אבל לכתב המגזין נודע, כי בגלל חרם על סחורות המפורסמות בטלוויזיה הממלכתית, חלק מהחברות צמצמו את פרסומותיהן ובתי מסחר אחדים הפסיקו למכור את המוצרים שפורסמו. חרם חדש שהוכרז על מסרי טקסט, עלול לגרום נזק של מיליון דולר ליום לחברת התקשורת הממשלתית.

 

אני מתנגד חריף למדיניותה של הממשלה הנוכחית, אבל אם אני וחבריי לדעה נמצאים במיעוט, האשמה היא בנו. לא היינו משכנעים בצורה מספקת, או שלא פעלנו בנחישות הדרושה, כדי להטות את דעת הציבור לדעתנו. עם זאת, כפי שכבר הצהרתי בעבר, אני שמח לחיות במדינה דמוקראטית, בה ניתן לי להשמיע את דעתי באופן חופשי, לארגן ולהשתתף בהפגנות, מבלי להיות חשוף לרדיפה פוליטית ומבלי לסכן את שלום משפחתי. אני מקווה, כי לעולם לא תנקוט ממשלה כשלהי בישראל בפעילות בלתי-חוקית ולא נזדקק לאמצעים של מרי אזרחי, כפי שאזרחי אירן ומדינות אחרות נזקקים להם. 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר