Warning: filemtime(): stat failed for verificationImgs/verify_0527041458_6X.png in /home/parshan/domains/parshan.co.il/public_html/common.php on line 933

Warning: unlink(verificationImgs/verify_0527041458_6X.png): No such file or directory in /home/parshan/domains/parshan.co.il/public_html/common.php on line 936
פרשן - Wicked / Broadway - ביקורת

מס' צפיות - 1080
דירוג ממוצע -
Wicked / Broadway - ביקורת
מאת: אלעד נעים 16/01/10 (15:20)

בתחילת המאה העשרים כתב ל. פרנק באום את "הקוסם מארץ עוץ", אשר מעבר להיותו ספר ילדים מצליח שגם זכה לספרי המשך, הפך בסוף שנות השלושים לסרט קולנוע מוסיקלי בכיכובה של ג'ודי גרלנד ולעשרות עיבודים בתיאטרון ובהנפשה. הסיפור על הגעתה של דורותי לארץ עוץ בעקבות סופת הצקלון, חיפושיה אחרי הקוסם מארץ עוץ, וחזרתה הביתה באמצעות המשפט האלמותי "אין מקום כמו הבית", נחקקו בזיכרון הקולקטיבי של כולנו כילדים וכבוגרים. הסיפור עצמו רווי בדימויים ובמטאפורות שונות, ובעל רבדים עמוקים במיוחד ובעל אמירה חברתית ברורה ביחס לחברה האמריקאית, ועל כן הפך להיות רלוונטי הן עבור ילדים והן עבור מבוגרים.

 

יחד עם זאת, קורותיה של ארץ עוץ זכורים לנו החל מנפילת ביתה של דורותי על ביתה של המכשפה המרושעת מן המזרח, ובספרו רב המכר פרי עטו של הסופר האמריקאי גרגורי מגוויר "מרושעת - קורותיה של המכשפה המרושעת מהמערב", מתואר סיפור מקביל לסיפורו של באום, אשר החל טרם הגעתה של דורותי לארץ עוץ בעקבות סופת הצקלון. בשנת 2003 עלה בתיאטרון גרשווין בברודווי המחזמר "מרושעת" ("wicked"), אשר מתבסס על ספר זה בהתאם למחזה, אשר נכתב ע"י וויני הולצמן. הפזמונים והלחנים עבור המחזמר נכתבו ע"י סטיבן שוורץ, אחד היוצרים הבולטים בתעשיית מחזות הזמר האמריקאית, אשר יצר בין השאר את "פיפן" והיה מעורב בכתיבת פזמונים ולחנים לסרטים וביניהם "הגיבן מנוטרדאם", "פוקהונטס", "מכושפת" ועוד. יתר על כן, לוהקו לתפקידים הראשיים במחזמר מספר שמות בולטים בתעשיית המחזמר האמריקאי : אידינה מנזל, קריסטין צ'נוות', ג'ואל גריי, נורברט ליאו בוץ ואחרים, ועוד בטרם עלה נראה היה שמדובר בהצלחה. לאור הצלחתו הרבה המחזמר היה מועמד לזכייה בעשרה פרסי טוני בשנת 2004, וזכה בפרס הטוני עבור עיצוב הבמה הטוב ביותר, עיצוב התלבושות הטובות ביותר והשחקנית הראשית הטובה ביותר. בשנת 2006 הועלה המחזמר גם בווסט אנד בלונדון ועוד קודם לכן הועלה ברחבי ארה"ב, ולמעשה מאז שהועלה בברודווי בשנת 2003 הוא ממשיך להציג מדי ערב בהצלחה רבה.

 

עלילת המחזמר, כאמור, אף היא מתרחשת בארץ עוץ, אולם היא מתחילה שנים רבות לפני הגעתה של דורותי. המחזמר נפתח במותה של המכשפה המרושעת מהמערב כתוצאה משפיכת דלי מים עליה, ותושבי המקום נפגשים עם גלינדה, המכשפה הטובה מהצפון. למרות אהדתם הרבה של תושבי ארץ עוץ כלפי גלינדה, אחד מהם מפנה אליה שאלה בנוגע להיכרותה עם המכשפה המרושעת מהמערב, והיא מציינת שדרכיהן אכן הצטלבו, ומכאן ואילך מתאר המחזמר את סיפור חברותן של אלפאבה, המכשפה המרושעת מהמערב, ושל גלינדה. אלפאבה נולדה כתוצאה מרומן שניהלה אימה עם אדם שאינו מארץ עוץ, ולכן זכתה לכוחות כישוף ייחודיים וצבע עור ירוק, אשר יוחס לליקר הירוק ששתתה אימה בלילה בו התעברה. דרכיהן של גלינדה ושל אלפאבה נפגשו באוניברסיטה, אליה אלפאבה מגיעה עם אחותה הנכה, נסה, ושם אלפאבה מוצאת את עצמה דחויה חברתית בגלל צבע עורה הירוק, ונמצאת בקונפליקט מתמיד עם גלינדה, היפהפייה המפונקת בעלת השיער הבלונדיני הגלי. יחד עם זאת, השתיים הופכות לחברות טובות ואף מגיעות יחד לעיר הברקת על מנת לפגוש את הקוסם מארץ עוץ, ובדומה לסיפורה של דורותי, גם כאן הוא מתברר כתרמית. בעקבות סיפור אהבה בין פיירו יפה התואר לבין אלפאבה ובעקבות ערכיה האידיאליסטיים של אלפאבה, השתיים נפרדות, ועל מנת לא לפגום בהנאה נסתפק בפרטים אלו.

 

אולי בקריאה ראשונית של עלילת המחזמר, נראה על פניו שמדובר בסיפור שטחי למדיי בין שתי חברות, שתיהן מכשפות, אחת טובה ואחת מרושעת, ונשאלת השאלה עד כמה הסיפור מסוגל ליצור עניין. ובכן, בדומה ל"הקוסם מארץ עוץ" גם כאן ישנם רבדים רבים בסיפור, והדבר אינו מתמצה אך ורק בסיפורן של שתי חברות, אלא עוסק בשאלות קיומיות ובסיסיות יותר : האם אדם נולד מרושע או שהמציאות מובילה אותו לכך? האם המראה החיצוני השונה של אלפאבה הוא זה אשר הביא אותה להיות מרושעת? מהי משמעותם של אידיאלים? ע"פ אלו קריטריונים נקבע ההבדל בין טוב ורע? מהי משמעותה של חברות אמת? ועוד. מלבד זאת, הסיפור עצמו חושף הסברים שונים ביחס לסיפור המוכר של "הקוסם מארץ עוץ" כדוגמת : מהיכן הגיעו נעלי הקסם שניתנו לדורותי? מיהו הדחליל שהיא פוגשת? מיהו איש הפח? מדוע האריה פחדן? מהן נסיבות מותה של המכשפה המרושעת מהמזרח (נסה, אחותה של אלפאבה)? בסיכומו של עניין, למרות שהמחזמר עוסק בנושא מוכר על פניו, הוא חושף פרטים רבים בסיפור "הקוסם מארץ עוץ", ויתר על כן בונה סיפור נפרד ומיוחד במינו, אשר עוסק בנושאים מהותיים אשר רלוונטיים לכל מקום ולכל תקופה.

 

אמנם הסיפור עצמו כתוב היטב, מעניין, מרתק ומבריק, המוסיקה של שוורץ מצליחה להפוך את מסריו של הסיפור למחודדים ולמדויקים יותר, ולהעצים את הרגשות שעולים בקרב הצופים / המאזינים. ניכר שבזמן כתיבת המחזמר התבונן שוורץ בסיפור ממספר היבטים, החל מההיבט הבסיסי והפשטני ביותר, דרך ההיבט הבידורי, וכלה בהיבט העמוק והביקורתי. המוסיקה עצמה כוללת מספר סגנונות, וישנם מרכיבים שמטרתם לבדר בקטעים המוסיקליים כדוגמת "popular", "dancing through life" ו- "what is this feeling" מרכיבים שמטרתם לרגש בקטעים המוסיקליים כדוגמת "as long as your mine", "i'm not that girl" ו- "for good". לאורך כל המחזמר שוורץ שזר באופן איכותי מוטיבים, אשר רומזים למה שהתרחש בתמונות הקודמות ומחזקים אותן, וכמו כן ישנן מספר מחוות מוסיקליות לקטעים מוסיקליים מתוך "הקוסם מארץ עוץ". זאת ועוד, התאמת גוון הקול לדמויות השונות נעשתה בצורה מחושבת ומדויקת מאין כמוה, ויש לה חלק משמעותי במוסיקה במחזמר, והיא מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. הדבר בא לידי ביטוי בכל אחת ואחת מהדמויות, והדבר בא לידי ביטוי במיוחד בדמותה של אלפאבה שתפקידה נכתב כמצו-סופרן, וכן בדמותה של גלינדה שתפקידה נכתב כסופרן-קולורטורה, וישנו שילוב מושלם ביניהם.

 

ג'ו מנטלו ביים את המחזמר בצורה מצוינת, והשכיל ליצור בהתאם לקו המוסיקלי תמונות בשני סגנונות שונים - האחד, תמונות מרובות משתתפים שנושאות בעיקר אופי בידורי ומרשים, והשני - תמונות קטנות ואינטימיות שנושאות בעיקר אופי מרגש. יתר על כן, ניכר באופן הבימוי כי הדמויות בכלל ודמויותיהן של אלפאבה ושל גלינדה בפרט הינן מדויקות ומעוצבות עד לפרטים הקטנים ביותר, והרעיון שהנחה את הבמאי היה כי ארץ עוץ נחשבת למקום קסום, והוא היטיב להראות זאת לאורך המחזמר כולו, אשר מבחינה בימתית רווי בהפתעות.

 

ראוי לציין, כי התזמור של וויליאם דייוויד ברון והתזמורת בת 25 הנגנים בניצוחו של דומיניק אמנדאם הביאו לתוצאה מוסיקלית נפלאה ומיוחדת, והביצוע עצמו היה נהדר. בהקשר זה, ראוי לציין, שלמרות שבמחזמר הוחלפו כבר מספר סבבי ליהוק ומספר סבבי ניצוח ותזמורת, הצוות נבחר באופן דקדקני, והביצוע הבימתי אינו נופל מהביצוע המקורי המוקלט, אלא מעצים אותו פי כמה.

 

עיצוב הבמה והתפאורה של יוג'ין לי היה מצוין, וקו המסגרת של הבמה בתיאטרון הותאם כולו לאווירת המחזמר, והיווה חלק בלתי נפרד מהתפאורה. מעבר לכך, התפאורה נשאה גווני זהב וירוק, ונעשה בה שימוש באמצעים בימתיים מרהיבים על מנת ליצור תמונות מלאות בקסם. גם התלבושות שעיצבה סוזן הילפרטי היו נפלאות וססגוניות, והותאמו היטב לכל אחת מהדמויות. בנוסף, ניכר כי הן הותאמו היטב לפזמונים שכתב שוורץ, כך למשל בתמונת עיר הברקת, המעוצבת כולה בירוק, כפי שמופיע בשיר "one short day". התאורה שעיצב קנת' פוזנר הייתה יוצאת מן הכלל, ושימוש במאות פנסים הביא ליצירת אווירה קסומה ומיוחדת.

 

די רושיולי בתפקיד אלפאבה הייתה נפלאה, והגישה משחק מחושב ודקדקני ביותר. ניכר כי היסודות לקווי דמותה של אלפאבה הינם בעיקר דרמטיים, והדמות עצמה הינה מורכבת במיוחד, שכן היא למעשה צעירה אידיאליסטית, בעלת כוחות כישוף, ערכיה יצוקים היטב, והיא רואה שליחות של ממש ביכולת שלה לעשיית טוב. יחד עם זאת, היא מעלה שאלות קשות לגבי העומדים בראש ארץ עוץ, ביניהם מאדאם מוריבל, המורה בביה"ס, וכן הקוסם מארץ עוץ, ומגלה שאין טוב ללא רע. מלבד המשחק המדויק והנחוש, הביצועים הקוליים שלה לשירים היו מרהיבים, במיוחד בשירים : "as long as you're mine", "i'm not that girl" ו- "defying gravity".

 

ארין מקיי בתפקיד גלינדה עשתה עבודה מעולה בעיצוב דמותה של המכשפה הטובה. מצד אחד, היא יפהפייה מפונקת, שופעת מתיקות וקלות דעת, ומאידך מתברר שהיא תככנית ואפילו מרושעת, וכאן עולה ביתר שאת השאלה מיהי המרושעת - אלפאבה או גלינדה, והצופים למעשה מגלים לראשונה שטוב לבה של גלינדה, אשר היה מוכר מ"הקוסם מארץ עוץ", אינו טהור. לעומת היסודות הדרמטיים לקווי דמותה של אלפאבה, היסודות לקווי דמותה של גלינדה הם בעיקר קומיים, והדבר בא לידי ביטוי הן במשחק והן בקטעים המוסיקליים כדוגמת "popular" ו- "what is this feeling", אולם היא מביאה לידי ביטוי ורסטיליות רבה הן מבחינה משחקית והן מבחינה קולית, והביצוע שלה לקטע המוסיקלי "for good" מבליח דמעות.

 

קווין קרן בתפקיד פיירו המחיש את אופיו של פיירו כמי שבד"כ עושה צרות, ואינו מעוניין ללמוד, אלא בעיקר מעוניין לבלות. הוא בתחילה מוצא עניין בגלינדה וניכר כי הם מושלמים זה עבור זה, ולא בכדי הם אומרים זה לזה : "you're perfect, you're perfect, so we perfect together". עם זאת, לא עובר זמן רב עד אשר הוא מגלה עניין באלפאבה הדעתנית ונשבה בקסמה. בקטע המוסיקלי "dancing through life" מוצגת דמותו של פיירו לפרטים, והוא הפגין ביצועים קוליים מרשימים.

 

אלכס ברייטמן בתפקיד בוק המנצ'קן ומישל פדרר בתפקיד נסה, אחותה של אלפאבה, התאפיינו במשחק טוב מאוד ובביצועים מרשימים לשירים, ובנו יחד קונפליקט מרתק. בוק מעוניין בגלינדה, אולם היא משדכת לו בתחמנות את נסה, והוא הופך לשבוי של האחרונה, שכן היא מוצפת באהבה כלפיו.

 

פי ג'יי בנג'מין בתפקיד הקוסם מארץ עוץ ולצדו רונדי ריד בתפקיד מאדאם מוריבל הגישו תפקידים מוצלחים, וחזקו את הקווים לדמותן של אלפאבה ושל גלינדה. כמו כן, הם הביאו לידי ביטוי את המניפולטיביות שלהם ואת רצונם לנצל את כוחותיה של אלפאבה, שהינו עצום ביחס לכוחותיהם. כמו כן, טימות'י בריטן פרקר בתפקיד דוקטור דילאמונד, המורה העז היה מצוין, והפגין משחק עקבי ואמין במיוחד.

 

עוד משתתפים במחזמר מייקל דבריס בתפקיד אביהן של אלפאבה ושל נסה ; קריסטן לי גורסקי בתפקיד אימן של אלפאבה ושל נסה ; קאת'י סנטן בתפקיד המיילדת. כמו כן, משתתפים במחזמר עוד שחקנים ורקדנים רבים, שכל אחד ואחד מהם עושה עבודה מקצועית ונהדרת.

 

 

סיכום : מחזמר מעולה ומרתק בביצוע בימתי מבדר, מרגש, עמוק ומלוטש. אל תחמיצו!

הכותב הוא יועץ תיירות ויועץ עסקי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר