מס' צפיות - 236
דירוג ממוצע -
כביש המחלוקת והמריבה
כביש 443 הינו כביש המשרת את הישראלים והפלסטינים. כאשר כל צד תובע בעלות עליו ומפחד שהצד השני יפקיע אותו לטובתו. בואו נכיר את סיפור הכביש
מאת: רועי אורן 16/01/10 (22:59)

כביש 443 הינו כביש ראשי בישראל המחבר בין הערים ירושלים,לוד , מכבים-רעות, ומודיעין.

אורך הכביש העובר בחלקו ביהודה שומרון הינו 28 ק"מ , מצומת גינתון במערב, ושכונת פסגת זאב ממזרח.

הכביש מתחבר לכביש 45 ממזרח ולדרך בגין בירושלים ממערב.

                                      היסטוריית הקמת הכביש

הכביש הינו עתיק מאוד והיה קיים עוד לפני קום המדינה.

ראשיתו במעלה בית-חורון הנזכר בספר יהושע ובקרבות יהודה המכבי נגד היוונים.

בשל מבנה הכביש הכולל אזור הררי ,המסלולים שלו היו צרים וצפופים.

באמצע המאה ה-19 התנועה עברה בערים הפלשתיניות :יריחו ורמאללה, מה שהקל את התנועה בכביש.

עם התפתחו היישוב היהודי באזור הועדף כביש מספר 1 על פני כביש 443 ,אשר שימש כתנועה למוסלמים שעברו מאשקלון ולוד אל עבר ירושלים.

בתקופת המנדט הבריטי נסלל כביש אשר הוביל מהעיר אשקלון לעיר רמאללה שעבר דרך צומת לטרון ומעלה בית-חורון.

לאחר כיבוש האזור בידי הירדנים הורחב הכביש עד לאזור יריחו.

בשנת 1988 תוואי הכביש הוסט אל מחוץ לכפרים הערבים וכתוצאה מכך הופקע שטח באורך 150 ק"מ ואורך של 10 ק"מ.

לאחר שמחלף בן-שמן עבר דרך מודיעין בשנת 1992 שופר הכביש באמצעות הרחבת השוליים והכביש הפך לכביש דו-מסלולי .

וכן הוא חוצה את גדר ההפרדה.

                                       תנועת הכביש ע"י פלסטיניים

לאחר הפקעת אזור כפרים עם כינונה של האינתיפאדה השנייה עתרו הכפריים לבג"ץ בטענה שבכך שמדינת ישראל הפקיעה שטחים הדבר מנוגד לזכויות יסוד בסיסיות של קיום אזרחי.

המדינה טענה שמערכת הכבישים מיושנת ואינה יכולה לשאת כלי-רכב רבים וכן מטרת התוכנית הינה לשרת את כל אזרחי ישראל ללא הבדל דת גזע ומין.

בג"ץ קיבל את עמדת המדינה בנושא.

במהלך אינתיפאדת אל-אקצה נערכו מספר פיגועים מעל כביש זה כאשר צלף עמד על הגבעות וירה בכל כלי הרכב הישראלים שנעו במקום.

כתוצאה מכך הורה צה"ל לסגור את השימוש בכביש בשעה 16:00 והעברת התנועה לכביש מספר 1 .

צה"ל הציב מספר עמדות תצפית על הכביש, וחסם את הגישה מהכביש לכפרים הערביים ע"י הצבת בטונדות ומחסומים.

בשנת 2002 נאסרה תנועת פלסטיניים בכביש 443.

כתוצאה מכך עתרו הכפריים לבג"ץ בטענה שחסימת הכביש אינה חוקית ומהווה הפרת זכויות אזרת.

המדינה כתגובה טענה שהפלסטיניים משתמשים בכביש כבסיס ליצירת פעולות טרור.

במרץ 2008 החליט בג"ץ לאפשר במשך חצי שנה בדיקה של צירים חלופיים לתנועת פלסטיניים.

בדצמבר 2008 נפתח ציר "מרקם חיים" המקשר בין העיר הפלשתינית רמאללה לעיר הישראלית מודיעין.

בדצמבר 2009 הורה בג"ץ לאפשר לפלסטיניים להשתמש בכביש 443 וכן לבדוק את הנושא בכלל היבטיו במשך חמישה חודשים.

פסיקה זו מעוררת ויכוח ציבורי רב אשר מחד המתנגדים חוששים משימוש הכביש כזירת טרור, והתומכים טוענים שהפלסטינים זוכים לשיוויון זכויות מלא.

מי צודק ? ימים יגידו בעתיד הקרוב.

 

 

 

הכותב הוא אני כרגע סטודנט לתקשורת אשר כותב בנושאים שונים מספורט ועד רווחה ואקטואליה . כרגע אני לומד באוניברסיטה הפתוחה (אולי זה ישתנה בעתיד)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר