מס' צפיות - 400
דירוג ממוצע -
ראיה ומבט מזוית שונה
פרשת בשלח
מאת: דוד דרומר 24/01/10 (18:11)

פרשת "בשלח"

 

 

 

מתוך עלון "חוויית השבוע"

 

 

"...וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים ויראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות י"ד/ל'-לא').

 

בפסוקים אלה מודגש מוטיב הראיה בצורות שונות: ראשית, ראיית המצרים נופלים על שפת הים, שנית ראיית "היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים". שתי ראיית אלה הובילו ליראת ה' והאמונה בו ובמשה עבדו.

ראיית הנסים הביאה לאמונה בה', וכמאמר חז"ל: "שבשכר שהאמינו ישראל בה', שרתה עליהם רוח הקודש ואמרו שירה, שנאמר: 'ויאמינו בה' ובמשה עבדו' ונאמר: 'אז ישיר משה ובני ישראל'..." (מכילתא, בשלח פרשה י').

עם ישראל ראה במוחשיות ואמר: "זה אלי ואנווהו" (ט"ו/ב'), ואומר על כך רש"י: "בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע. ראתה שפחה על הים, מה שלא ראו נביאים". ברור שהנסים הגלויים שראו ישראל, חיזקו את אמונתם של ישראל בה'. אם כן, מה החידוש? אלא, שהנסים הגלויים שראו ישראל הביאו לידיעת ה', שהיא גדולה מן האמונה. נשאלת השאלה: אם כן, מדוע מדגיש הכתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו"? ההסבר לכך הוא, שהחוויה שחוו ישראל הובילה אותם לעבודת ה' מדעת והוו את הבסיס לאמונה בה'.  שואל ר' אלעזר במכילתא: "מנין אתה אומר שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בנבואתו? שנאמר: 'זה אלי ואנווהו'..." ועונה על כך בעל התורה תמימה, שהשפחה ראתה על הים בפועל ממש ואילו הנביאים ראו במחזה הנבואה בלבד.

שאלה נוספת שעולה בקריאת הפסוקים הנ"ל: התורה פותחת בלשון יחיד - "וירא", ומסיימת בלשון רבים - "ויראו...ויאמינו...", מדוע?

לבאור הדברים נתייחס למאמר חז"ל: "הכול הולך אחר החיתום" (ברכות י"ב/ע"א),"אך סופם נעוץ בתחילתם" עם ישראל חווה נס אדיר וראה את מפלת העם המצרי על שפת הים ולכן התעורר בהם הצורך להודות לה' בשירה אך, בשלב זה, נזכרו "ביד הגדולה". הם מקשרים את השלב הסופי בנפילת המצרים לשלב הראשון של הנס, השלב שהחל עם "היד הגדולה" של בת פרעה, שם נאמר: " ותרא את התיבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה" (ב'/ה') מסביר שם רש"י: "ורבותינו דרשו לשון יד" ופירשו חז"ל שנתארכה ידה של בת פרעה ומשתה את תיבת משה מן היאור. עניין זה מתקשר לגמרא במסכת ברכות האומרת שמי שזכה להינצל או לראות נס וחייב להודות לה', עליו להזכיר באותה הזדמנות את הנסים הקודמים שעשה לו ה'.

עם ישראל כולו "רואה" במוחשיות של "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה הנביא יחזקאל בן בוזי הכהן" הראיה היתה כללית ושווה לכולם לכן נאמר "וירא ישראל" בלשון יחיד. ראיה זו הביאה ליראה ואמונה בה'. אך כל מה שקשור ליראת ה' והאמונה בו שונה מאדם לרעהו לכן נאמר "ויראו...ויאמינו" בלשון רבים.

יום יום אנו חווים נסים גלויים ונסתרים בתוך המיצרים שאנו נמצאים בהם. עלינו רק לפקוח את העיניים ו"לראות" ולהכיר תודה כל אחד ואחת על כל הטוב שמעניק לנו הבורא.

 

                                                                                                                דוד דרומר

 

 

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר