מס' צפיות - 190
דירוג ממוצע -
בוזגלו ברח ממבחן בוזגלו
מאת: עמנואל שלמון 25/03/10 (12:59)

1) תקופה רעה עוברת על מכבי ת"א. 5 משחקי ליגה רצופים ללא ניצחון ואתמול גם הדחה מגביע המדינה. למרות זאת, במבט כולל על העונה הזאת נראה שנמני הפך מהשם "אבי נמני" למאמן כדורגל טוב, שמצדיק את עמידתו על הקווים בלי קשר להיותו הסמל של הצהובים.

 

קל לבקר את נמני, אבל הנתונים מראים על כך שמכבי סופגת העונה פחות, ממוקמת במקום הגבוה שלה בשנים האחרונות ומורכבת משחקנים צעירים ומוכשרים. הרכש בקיץ היה מוצלח, ובנוסף לנמני יש חלק גדול בהפיכתו של ייני מסותם חורים נחמד לשחקן יעיל ובורג מרכזי במערך של מכבי, בהתקדמות של תמיר כחלון ובקפיצת המדרגה של קפילוטו, שנמני מאמין בו והפך אותו לשחקן הרכב קבוע. בסה"כ מכבי נראית השנה כמו קבוצה שפויה יותר, מאורגנת יותר על המגרש ומחוצה לו, וניכרת יותר טביעת אצבע של מאמן.

 

למרות ההדחה, זה בא לידי ביטוי אתמול. נמני ניצח את אמסלם מבחינה טקטית. מכבי באה להפריע לבית"ר, לצופף עם כל שחקני השדה ולמנוע משחקני המפתח של בית"ר - תמוז, ברוכיאן ובעיקר יצחקי - לקבל כדורים. מול כל כדור שהתקרב לחלוצי בית"ר - 3-4 שחקנים קפצו ומנעו מבית"ר להתקרב לשער. ב-120 דקות בית"ר כמעט לא ייצרה הזדמנויות. מכבי הצליחה לכפות קצב משחק איטי, טקטי ומאורגן, כמו שרצתה מראש, כשברוב דקות המחצית השנייה וההארכה הכדור היה ברגליים שלה ובית"ר נסוגה אחורה.

 

אמסלם פישל בנושא המגנים. הכנסתו של איתן טיבי לעמדת המגן הימני במחצית הייתה תמוהה. טיבי הוא בלם שמאחר ולבית"ר חסר מגן ימני הוא מתפקד כמגן. הוא איטי מדי לתפקיד, לא מסוגל למסור כדור אחד מדויק ואינו תורם בכלל להתקפה. כדי לפתוח את ההגנה הכחולה הצפופה בית"ר הייתה צריכה שחקן אגף שיפתח בימין וימשוך את תשומת הלב של ההגנה. טיבי רחוק מלהיות כזה. ולא רק זה - אמסלם מתעקש לתת לדנין לשחק כמגן שמאלי ולא לריקן, שעולה עליו הן בהכנסות כדור ואספקת כדורים לשחקני הקדמי והן בחזרה להגנה.

 

וכך בית"ר נשארה עם בעיות באגפים ושילמה את המחיר מהצד השני בהתקפה, ויותר גרוע -  בהגנה, כשמכבי חגגה על המגנים שלה. למזלה יש לה את הבלמים גרשון ובנאדו, שנמצאים בכושר מצוין ומתאימים באופן מושלם למשחק על הגובה. שניהם גבוהים, מתמקמים מצויין במרכז ההגנה ולמעשה הם חיפו פעם אחרי פעם על החורים של הלא-מגנים של בית"ר.

 

אחד המאכזבים בבית"ר היה עידן טל. הוא לקח אחריות, אבל קיבל החלטות רעות, איבד כדורים ושיחק רק שמאלה. טל אמור לפתוח את המשחק לצדדים, לשמש כמנוע, אך באופן כללי נוטה שמאלה ואתמול זה היה בעוכריה של בית"ר. המשחק שלה הלך כולו לצד אחד והפך לשקוף. ברוכיאן, שכבש והציג יכולת טובה, נותר דקות רבות מיובש בצד ימין וכדי לבוא לידי ביטוי נאלץ לעבור שמאלה ולבטל לחלוטין את אגף ימין.

 

הגיע למכבי לנצח, היא עשתה הכנה יוצאת מן הכלל, הוציאה מהמשחק את הג'וקר של בית"ר (יצחקי) והשתלטה על מרכז השדה בזכות קישור אחורי מעובה וניהול משחק מצוין של ישראלביץ' וייני, ששוב הוכיחו שהם צריכים להיות באנקרים בהרכב של מכבי. ישראלביץ' חילק כדורים טובים והיה הכי קרוב לפתוח את הגנת בית"ר וייני היה היחיד שהמשיך לשחק גם בהארכה, כשיתר השחקנים נראו גמורים.

 

2) כל זה לא עזר למכבי בסופו של דבר. ההארכה הייתה, כמנהג הכדורגל הישראלי, מיותרת. שוב ראינו שהשחקנים בארץ מתקשים להחזיק מעמד מעבר ל-90 דקות. מכבי המשיכה להיראות מסודרת יותר, לעומת זאת בית"ר מהדקה ה-60 חיפשה את הפנדלים, אז קל וחומר שגם בהארכה היא לא חיפשה הכרעה.

 

ואז הגיעו הפנדלים. מאור בוזגלו סירב להיכנס תחת התירוץ העלוב שהוא לא חם. מעבר לכך שהוא סירב להוראת מאמנו וחייב לספוג השעייה, בוזגלו הוכיח לכולם שמדובר באנטי-מנהיג, בחור פחדן שלא מסוגל לתפקד ברגעי האמת.

 

שני השוערים היו בינוניים בבעיטות ההכרעה ורק כדור אחד מ-20 לא נכנס בגלל הצלה של שוער. למכבי לא הייתה ברירה ולאור המתיחה בשריר של גפני היא נאלצה לתת לאחד הכדורגלנים הפחות אחראיים, לירן שטראובר, לבעוט את הפנדל המכריע ולשלוח את בית"ר לשלב הבא.

 

3) עלוב היה לראות 1,500 אוהדים צהובים-כחולים שרים ללא הפסקה, בעוד כ-15,000 בית"ריים שותקים כמעט 120 דקות, במשחק הכי חשוב שלהם העונה. אוהדי בית"ר נכשלים פעם אחר פעם ברגעים שהקבוצה צריכה אותם.

  

4) הדרך של בית"ר לרבע הגמר לא הייתה מרשימה, אך כרגע היא נשפטת רק ע"פ מבחן התוצאה - ומאז שמונה אמסלם הוא מעמיד מאזן מושלם, הבטיח באופן מעשי את התמודדותה של בית"ר בפלייאוף העליון, קפץ שתי מקומות בטבלה והגיע למרחק של 4 נק' אחרי קיצוץ ממכבי השלישית והכי חשוב - העיף את אותה מכבי מהגביע. אם כשמונה במקום שום היה נראה שמדובר במינוי זמני - אמסלם מתחיל לאט לאט להצדיק חוזה לעונה נוספת.

 

למרות זאת, אסור לשכוח שלבנות קבוצה זה כבר סיפור אחר. אמסלם כרגע הוא בגדר "האיש הנכון במקום הנכון". מה שבית"ר הייתה צריכה זאת דמות כריזמטית שתעיר את השחקנים. יש לה כלים מצוינים בחלק הקדמי, וכל מה שהיה צריך זה מישהו שייתן ליצחקי וברוכיאן בעיטה בתחת, ומשם הדרך לנצחונות הייתה קצרה, משום שהם לבדם יודעים להכריע משחקים. המספרים מדברים בעד עצמם - בית"ר כבשה 11 גולים בארבעת משחקי הליגה האחרונים.

 

לעומת זאת, אם אמסלם יישאר כמאמן הראשי גם בעונה הבאה הציפיות יגדלו, הוא ייאלץ להתמודד בלי שחקני מפתח שכרגע הוא נשען עליהם ועשויים לעזוב בקיץ ויימדד לא רק ע"פ התוצאות אלא גם ע"פ הדרך. יש לו עוד הרבה מה להוכיח כדי שנוכל לשפוט אותו כמאמן.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר