שיר השואה-פנחס דוד פרידר

המקרה שהיה פעם סיפור בדים,מי חלם שאדמת אירופה תאדים.

בשנת תרח"ץ הופיעו לובשי המדים,ברשימות שחורות ומחוצפות הם מצוידים.

ופתאום נשאה אותם רוח קדים,ובמשימות ברורות אותנו הם צדים.

ובלב נשחץ נכנסו ושברו הכדים, וכבהמות צרורות גופינו הרועם צדים.

איך קיבלו בני אנוש מוח של שדים, שתוך מהומות וצרורות יירונו ציידים.

ולבתים פרצו והרסו הפרחחים השודדים,"ראוס" "ראוס" צורחים בקולות צרודים.

את בתי הפאר הפכו למשרדים,ותילי הדירות של המסכנים הופכים למגרדים.

מחפשים ברחובות מהר ובחצרות ובצדדים,תוך בכיות של האין אונים המוכים הניצודים.

הרשעים הגרמנים ששערם וראשם האדים,הסתובבו סביבנו סחור סחור, כמו המאדים.

והשכנים שהיו פעם נחמדים,רצו לעברינו עם מקל שחור,ובנו הם רודים.

את התינוקות המתוקים היפים והחמודים, הם אוספים לתוך המשאיות ומאבדים.

את הספרים והמטלטלים הנם חומדים,ואוכלים לעינינו את האוכל והמגדים.

וכך נמשכו התלאות והצרות של היהודים,משפחות שלמות באכזריות הם מפרידים.

אל האחיות והאחים הדודות והדודים, מנפנפים באלות,בחרבות בכידונים מחודדים.

ואל המורות והמורים,תלמידות ותלמידים,הם אצים עם רובים מצודדים.

אל הסבתות והסבים הילדות והילדים,שלעיני יקיריהם רואות סכינים מצמידים.

חלק ב'

הם כורעים וקורעים מהם בגדים,וקוראים המופרעים וכמו שכם מטרידים.

אל הבנים והגברים נצמדים,ורואים הרועים ולא ירחם ה' על בוגדים.

ליד נערים וזקנים מסכנים נעמדים,ומושכים ומורטים זקנים של ליטאים וחסידים.

ומעשיהם המגונים של המדנים מתועדים,ובסבון מסתבנים מעפר האשכנזים והספרדים.

ברותחים ובקרים דנים הברלינים את הז'ידים, שמושחים בשמן שחים ושכים הרוצחים וז'ידים.

חותכים ודוקרים הבריונים בדוקרנים חדים,וטובחים בשרם שנעשה חידודים חידודים.

ד"ה מנגלה וחבריו אוטוטו מודדים,והיטלר ושאר עוזריו אותו מעודדים.

ומה הפלא שהמסכנים אינם מתמודדים, מפחד הימלר והתמנונים שלידם מתגודדים.

בתכנון הם מופנים אל הכבשנים והדודים, ויהודונים המעושנים והמעונים הפכו ללפידים.

הבלטים והאסטונים  והאוקראינים הפרנואידים,מסתכלים עליהם במבטים צפעונים יוקדים.

איך מוליכים הטלואים והבלואים הנעקדים,בליווי צלילים ותזמורת אל המוקדים.

והחוטאים פורעי אייכמן הדואים והעוקדים,יוצאים ברינה ובשירה,בזמרה ובריקודים.

והיידריך וכל השטימרים הנאצים ושאר המפקדים,שוטרים ושומרים צוררים הם מפקידים.

ואת החלשים החולים העריקים והנפקדים, הם בצרורות יורים ותולים על עמודים.

ולא עזרו התחנונים של הלא מתפקדים,משפדים הבריונים את בשרם בשיפודים.

ואפילו את האנוסים הגויודונים המושמדים,גם הם הפכו לכבשים מושמדים.

חלק ג'

בפקודת גרינג עברו גדודים, וגרשו למחנות ריכוז והשמדה את הנודדים.

צעירים וזקנים הפרידו למקומות נפרדים,והנוצרים הישועים משקיפים להם ונדים.

החקלאים המדוכאים בשמע ישראל מתוודים, לעומתם הס והאס-אס מתייעצים ומתוודים.

וגוברמן והקלגסים לוקחים הבריאים לעבדים, ואותם בהשפלה ובוז ולעג משעבדים.

כך פעלו גבלס והצוות המרדים,באכזריות שאין לה בכלל תקדים.

פגעים ונגעים ועונשים הם מלמדים,את שרירי העברים המסכנים המדדים.

לפתע קיבלו ואזרו אומץ,והחלו הם מורדים,את זאת עשו קומץ,למחליפם של הכשדים.

כל עוד רוחם בנפשם החליטו מתאגדים,הם למדו המרשם,כי ידעו שהם אבודים.

כי נמאס כבר למעטים והבודדים,שלשאול ולשחת העיטים אותם מורידים.

ונפחו את שריריהם הדחלילים והשלדים, ויצאו להילחם בהם ונשארו שרידים.

איך יכלו הצללים שנראו כמו כמונגולואידים,שבמשך שנים היו עקודים.

לערוך מלחמה עם הנימרודים בעמק השדים, להחליט ולהשחית את העמלקים ברפידים.

מאז עברו שנים ועוד ימים אחדים,ובשמים ובארץ גמרו להגדיל החסדים.

ולנרדפים קמו ובאו ועלו רבנים ונגידים, ומאשור וממצרים ומאירופה הגיעו האובדים.

הקב"ה תן לישראל עמך חופה,שלא נהיה עוד ר"ל לחרפה באשפה.

השמד מהר כל כורע לצלב ובכיפה,ואת אירופה תמחק כמעט מהמפה.