דחפתי עוד קצת בעליה והגעתי ל-120 בנושא כתיבה

הפתגם לא מהכיתה, כי לרוב שהיתי בחדר ההנהלה

אבל עם השנים "קניתי" פתגמים והשתדלתי להדביק

אותם -במקומות הנכונים.

רוב הסיפורים שלי הם מהמציאות המרה/שמחה

שכולנו חווים.

האמירה לא נצבעה . בצהוב

כי זו לא הייתה מעולם הכוונה רק רציתי להדגיש

את המכנים המשותפים כלכלה,משברים ולבבות שבורים.

כבר ציינתי בעבר על אותם אנשים שדרבנו אותי להמשכים

שנתנו  לי דלק בדרכים, ובעיני המסקנה נותרת בעינה

אין כמו על חברים!!!!!!

ובסגירת ה-120 הנוכחיים אני מקווה להמון המשכים

ללמוד את האחרים, להמשיך לחוש אהבה 24 ביממה

ולהתפתח לכיוונים חדשים.

תודה.