קצת על הפרק הקודם

על הפרק השלישי לא ממש היה לי זמן לכתוב. היה פרק עמוס אירועים אבל דל בעניין. נראה שגם יוצרי הסדרה עסוקים קצת בלראות את המונדיאל. בכל מקרה שוב נאלצנו לראות את דר שלא עשה כלום עד כה, מתרברב על יכולות השבט שלו וטוען ששבט המעריצים האמיתי פה זה השבט השני, כי הם מעריצים את עצמם. רעיון נחמד ככל שהוא יהיה אני ממליץ לדר לגבות את הדיבורים שלו במעשים כי הוא מתחיל להישמע לי קצת כמו שפקס, חי בסרטים.

קפון שוב יצא גיבור הפרק כשלקח אחריות על המשימה בה הוא בעיניים פקוחות וכל השאר בעיניים מכוסות, כשגיא גולד לוקח אחריות בשבט השני ושבט מאיון, מנצח נצחון מפואר בהנהגתו של קפון, שמצליח אפילו להתגבר על גובהו שמנע ממנו לראות את המבוך בסיום.

אי אפשר לדבר על פרק בלי להזכיר את דן מנו, לפחות עבור העורכים שמתאמצים לשכנע אותנו שכל הסדרה הזו עליו. בפרק הזה סוף סוף יצא מדן המנו, והוא התחיל לחשוב שהכול מגיע לו ולהיכנס בכל מי שלא מסכים איתו. הוא התחיל ריב גדול נגד נשות הפרק בטענה שהן לא תורמות וגרם לנו להבין, שאנשים לא משתנים. שום תוחלת לא היה לריב הזה מלבד לסמן שוב מטרה אדירה על גבו של דן. בזה אין ספק שדן מנו טוב.

מי שגנב את ההצגה בפרק הקודם היה פיליפיני קטן, אשף הישרדות בחוטיני אדום שגרם למרינה לקנא בתחת המוצק שלו ולבשבקין לגמור כשהצליח להדליק אש עם במבוק בלבד.

ולסיום ההתייחסות לפרק הקודם, אני חייב להתייחס למשולש האהבים שנוצר באי השורדים. קפון-קפטן אנגלנדר-סקיפר מנו. אי אפשר היה להתעלם מהאהדה של קפון לקפטן אנגלנדר, אבל בפרק הזה, בסיום המשימה קפון התוודה בפומבי על אהבתו למנו, עד כדי כך שמנו היה לגמרי מובך, משהו לא אופייני לו משום שכולם בעצם אמורים לאהוב את מנו לפי סט החוקים שלו. בכל מקרה, יהיה מעניין לראות כיצד המשולש הזה מתפתח, מי תהיה האישה החוקית ומי הפילגש?
ומה בתכניתנו הפעם?

בעיקר מבוכה ושעמום. פרק הדחה שנמרח על שעה וחצי כשרובו מוקדש למריבות מטופשות של דן עם הנשים בשבט שלו, של שבט השורדים סביב השאלה מי השניים שילכו לשבט האוהדים (למטרה לא ידועה באותו רגע) ובשבט השורדים סביב גיא גולד והפסלון שלו, הוא פשוט פרק שלא מחזיק מים. גם מועצת השבט המשיכה את אותה מגמה כשכולם רבים בלי להסתיר עם גיא גולד והוא ממשיך לזרות שקרים לכל עבר ומסבך את עצמו.

אם כבר הגענו לדבר על גיא גולד, אותו גיא שאמר שדן לא ממש מבין במשחק והוא מתכוון להראות לנו אסטרטגיה מהי, אי אפשר להימנע מאכזה קשה מגולד שנראה עסוק בלהשיג שליטה על השבט שלו שלא רוצה להישלט על ידו ומעדיף את איתי, מאשר בלתכנן היטב את המשחק. גיא הצליח תוך ארבעה פרקים להפוך את עצמו לשקרן שכל השבט נלחם בו במועצת השבט, הצליח לעשות המון טעויות בדרך כמו הסגרת הימצאות הפסלון אלו ובכלל חשיפת כל אסטרטגיה שאולי יש לו, בפני החברים כאשר ברור שהכלל הראשון בהישרדות הוא שהמהלכים שלך חייבים להיות בלתי נראים. איפה הגיא גולד שמכיר את המשחק כל-כך טוב? לא ברור. אם הוא לא היה מתוודה בפני אריאלה על מציאת הפסלון ומבטיח לה אותו, הוא לא היה מאפשר לה לסבך אותו עם שאר השבט, אם הוא לא היה מגלה לאושר על קיום הפסלון, הוא היה גורם לשבט שלו להתלבט לגבי קיומו ואולי לוותר על נסיון הוצאתו מהמשחק. גיא בחר באיום על השבט שלו ומגדיל לעשות ואומר שאם הם ינסו להדיחו הם ייצאו מגוחכים, מה שלא רק העביר לידיהם את כל הקלפים, אלא גם הפך אותם לאוייבים שלו. לזלזל בעמיתייך על האי לא יכול להיות רעיון טוב אף פעם.
אבל גם בשבט השני, שבט השורדים לא היה חסר בלאגן. דן המשיך לריב עם הבנות על חוסר המעש שלהן וסביב בחירת מי שיילך לשבט השני כשסירב לערוך הגרלה בגלל התחושה שמי שהולך לא חוזר. מירית פתחה איתו חזית אבל הוכיחה שמירית החדשה אולי עומדת על שלה והיא לא רק מאמי, אבל מירית החדשה מבינה באסטרטגיה בערך כמו מירית הישנה, שזה לא מבינה כלום בעצם.

בכעסה על דן, היא הלכה לשב השני ופתחה את כל המריבה שלהם מול השבט השני כשהיא מזהירה אותם מדן. מה היא השיגה מלבד לנטוע בהם תקווה לנצח בגלל סדקים בשורות השורדים? כלום. חוסר הבנה בסיסי כזה מזמן לא ראיתי, אבל נראה שמירית לא הסתפקה בבישול ורצתה לעשות קצת כביסה ולכן בחרה בלהוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, עקרת בית למופת.
ואושר, היא קיבלה תפקיד מרכזי בעל כורחה כששבשבקין הוריד לה שק ברגל ובדרך למטה היא קיבלה וואחאד בומבה בפנים. היא לא נראתה לי מאושרת במיוחד מזה.  אחרי זה במועצת השבט היא שילמה את המחיר של הרצון של השבט שלה להוציא את הפסלון מהמשחק והודחה. בקיצור, אין הרבה שמחה או אושר על האי. האמת, אין גם הרה סיבות לשמחה אצל הצופים, השעמום שולט.
ראוי לציין

• שהרעיון של דן שאם עושים הגרלה על מי הולך לשבט השני, עושים הגרלה על כל דבר, כולל מי מכין אורז ומדליק את האש, היה אחד המהלכים המבריקים שנראו במשחק, אבל לא באמת
• ששפקס ממשיך לספר לעצמו ולנו, בגוף שלישי כמובן, כמה הוא מנהיג, כמה נסיון יש לו. מצד שני, מזל שהוא מספר לנו, כי עדיין לא ראינו את זה. מלבד לקבל בומבה בפנים מבשבקין, הוא לא עשה כלום.
• שהקטע היחיד שהיה אמת ראוי לציון בפרק הזה, היה השתתפותו של בשבקין באתגר החסינות האישית של השבט השני. אני בטוח שהם התעוררו מסיוטים על שקי חול שטסו לעברם במהירות 200 קמ"ש, גיא גולד בטח קם מסיוטים עם קול צפצפני, אחרי שחטף שק בביצים.
• שלידר זכתה בחסינות האישית וגרמה לנו לתהות, "מי זאת?"
• שהעורכים התעקשו להראות לנו קטע של אריאלה באי המתים, אבל זה לא עניין לנו אפילו ת'תחת

פניני האי

• "כשאת אומרת הגרלה, את מנדבת אותי". דן מנו, לוגיקה להמונים
• "אני כבר הייתי בסרט הזה, אני כבר הייתי פעם אחת. 54 ימים ביליתי עם ערסית שלא עשתה כלום".דן מנו פותח חזית עם נעמה, שבתגובה אומרת קנאה עושה קמטים. לגמרי קרב חתולות ערסיות.
• "מירית קצת מפתיעה אותי. עשו ממנה המאמי של המדינה, אני לא רואה את זה. אני לא יודע, אולי אני עיוור, אני פשוט לא רואה את זה". דן, יורה לכל החזיתות.
• "האתגר הזכיר לי את הצבא, שם זרקו עלי אבנים ופה אני זורק אבנים, שזה קצת נוגד את עקרונותי. אבל נו, לא כל יום יש חג, לזרוק על בנאדם ולסקול אותו בשקים, אז לקחתי את זה בשתי ידיים". 
• בשבקין חוזר מהשבט השני ומירית מסתתרת בסירה. דן מגיב בקול רם - "אני לא יודע איך להתמודד עם זה". דן בעדות - "האמת שלא היה כל כך איכפת לי, תישאר, תלך, זה לא כל כך משנה, בסוף היא תצטרך ללכת". קלאסיקה !

בפרק הבא, דן וקפון בשיתוף פעולה מפתיעה, דן ומירית ממשיכים לריב, דן מתעסק עם שרון מהשבט השני. דן, דן, דן. נואש משהו.