מס' צפיות - 289
דירוג ממוצע -
צדק וצדקה ערובה לחיים
משלי שלמה
מאת: דוד דרומר 26/08/10 (12:09)

משלי שלמה:

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה, וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת. צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע. צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת, בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ. בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָה, וְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָדָה. צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו. בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ, וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ. בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעלֹץ קִרְיָה, וּבַאבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים, תֵּהָרֵס".  (משלי י"א/ד'-יא')

לפנינו תקבולות המתארות את יתרון הצדקה והצדק, את עליונות הצדיק והישר לעומת הרשע שאיננו הגון.

"לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות" - לא תהיה תועלת וערך להון - סכום עתק של כסף שהושג באמצעות שוד וחמס (גזל), ביום עברה - ביום זעם של פורענות. כסף גזול זה שהושג בדרכים לא ישרות לא יועיל לרשע ביום צרתו כדי להצילו. בעוד "צדקה תציל ממוות" - הצדיק שמעשיו מעשי צדק וצדקה ועזרה לזולת, תציל אותו בעת צרתו. הצדקה מכפרת על הנותן אותה ומסייעת לנזקקים. דהיינו, מצדיקה את דינו בבית דין של מעלה.

"צדקת תמים תיישר דרכו, וברשעתו יפול רשע" - יושרו של הצדיק, שפעולותיו בתום לב, במחשבה הגונה וחיובית, היא זו שתגרום לדרכו להיות תמיד ישרה - שיצליח בכל עת ללא מכשול כלשהו. אבל הרשע יכשל בגלל רשעותו, שהיא סטייה מדרך הישר שאמורה להיות נורמה חברתית.

"צדקת צדיקים תצילם ובהוות בוגדים ילכדו" - צדק ההולכים בדרך הישר, תצילם מצרות קיומיות ואילו האנשים הבוגדים ביושר והולכים בדרך רמייה, ילכדו בהוות שלהם - במזימותיהם ובמחשבותיהם הרעות.

"במות אדם רשע תאבד תקווה, ותוחלת אונים אבדה" - כאשר מת אדם רשע, אובדת התקווה לשובו מדרכו הרעה. התקווה שהיתה לאנשי האוון והרשע לשוב מדרכם הרעה - אבדה מן העולם. בעלי המידות הטובות, שעשייתם היא לשם קירוב הרחוקים, קיוו וציפו לשוב האחרים מדרכם הרעה לדרך הישר והטוב. דבר שנגוז וחלף במותם.

"צדיק מצרה נחלץ, ויבוא רשע תחתיו" - כך הם פני הדברים לפי דרך החיוב: יש לו לצדיק, האדם האמיתי והישר, את הזכות והיכולת להינצל מן הצרה, והרשע יכנס כביכול לצרתו של הצדיק במקומו.

"בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו" - הרשע, שהוא אדם לא ישר ולא הגון, יזיק לזולת בדברי חנופה ושקר מרושעים. לעומת זאת, הצדיקים יינצלו בעזרת הדעת, החכמה והתבונה, מדברים רעים.

"בטוב צדיקים תעלוץ קריה, ובאבוד רשעים רינה" - כאשר טוב לצדיקים, שהם אנשים חכמים ובעלי מידות טובות, תשמח כל העיר, מפני שהם מטיבים גם ליושביה. לעומת זאת: "ובאבוד רשעים רינה" - כאשר יאבדו וימותו הרשעים הפוגעים בזולת, תישמע אנחת רווחה בעיר כי חדל רוגז ורשע מתוכם.

"בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס" - בזכות תושבי העיר הישרים, שהימצאותם מהווה ברכה לעיר "תרום קרת" - תתכבד עירם. לעומת זאת, על ידי פקודות שתצאנה מפי השלטון המרושע, חסר היושר, תחרב העיר - כי היא נעזבת מיושביה הסובלים מהשלטון המתנכר והבלתי אנושי.

מסקנה: צדקה וצדק הם ערובה לחיים טובים, של ברכה והצלחה. שהרי, ליושר יש קיום ואחיזה שורשית במציאות. יש תקווה רבה לצדק בחיינו ועלינו לדבוק בו מתוך אמינות ויושר. עלינו לשאוף לפעול בצדק וביושר, בטוב טעם ודעת, להתברך ולברך.

                                                                                           ד"ר אברהם גוטליב                                                                                                                                                                                        

                                                                                    המרכז ללימודי יסוד ביהדות

                                                                                       אוניברסיטת "בר-אילן"

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
ישר כוח, תודה.
אלמוג 21.07.11 (01:40)