[מאת עו"ד אירית רייכמן]

בפס"ד עא 1966/07 - עמליה אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ - מתאריך 9.8.10 דחה בימ"ש העליון את פסיקתו של בימ"ש המחוזי בחיפה וקבע כי ידועה בציבור תקבל את כל קצבת השארים של בן זוגה שנפטר.

העובדות

מרדכי קרצמן (להלן: "המנוח") נישא לעמליה אריאל (להלן: "אשתו החוקית") בשנת 1950. השניים נפרדו כעבור 30 שנה אולם המשיכו להיות רשומים כנשואים וזאת לאור העובדה כי עמליה סירבה לתת גט למרדכי. עם חלוף הימים, הכיר מרדכי את רחל יזרעאלי (להלן: "ידועה בציבור") ובין השניים נוצרה מערכת יחסים שבמסגרתה עבר המנוח להתגורר בדירתה של רחל. השניים ניהלו משק בית משותף על אף שבפועל נותר נשוי לעמליה.
בעת פטירתו של המנוח הייתה רחל ידועתו בציבור של מרדכי מזה כ-15 שנה, אך עמליה הייתה רשומה עדיין כאשתו החוקית.

הסוגיה המשפטית

המנוח עבר באגד עד לשנת 1976 ולאחר מכן היה חבר בקרן הפנסיוני של חברי אגד. בתאריך 13.11.2002, כשנה וחצי לערך לפני פטירתו, פנה המנוח לאגד בבקשה להכיר ברחל כידועתו בציבור לצורך זכאות לגמלת שארים כשם שנדרש בתקנון של קרן הגמלאות של חברי אגד. אולם, בתקנון אף נדרש כי בקשת החלפת מוטבים נדרשת לקבל אישור כשלוש שנים לפחות לפני פטירת חבר הקרן, ובמקרה דנן טרם חלפו שלוש שנים מעת ההודעה ועד מועד פטירתו של המנוח.
לאור זאת, עלתה השאלה האם במקרה זה יחול סעיף 42 ג' לתקנון אשר קובע כי במידה והשאיר חבר הקרן שנפטר יותר מאלמנה אחת, תחולק הגמלה באופן שווה בין האלמנות.

החלטת בימ"ש מחוזי

טענת הקרן הייתה כי המנוח אינו קיים אחר התנאים הקבועים בתקנון אגד לצורך הכרה בזכאותה של הידועה בציבור לקבל את קצבת השארים משום שטרם חלפו שלוש שנים, ולכן רחל אינה זכאית לקבל את קצבת השארים.
בימ"ש מחוזי קבע כי רחל הינה ידועתו בציבור של המנוח ולכן זכאית לקבל את קצבת השארים. אולם, לאור ס'42 ג' לתקנון יש לחלק את הגמלה לשני חלקים שווים בין השתיים הואיל וכאשר נפטר המנוח הייתה עמליה אשתו החוקית ולא רחל.

החלטת בימ"ש העליון

השתיים ערערו על פסיקתו של בימ"ש המחוזי. עמליה ערערה על הקביעה כי רחל הינה ידועתו בציבור של המנוח ורחל ערערה על הקביעה כי נדרשת לחלוק את קצבת השארים בחלקים שווים עם עמליה.

בימ"ש העליון מפי השופט דנציגר ובהסכמת השופטים גרוניס וג'ובראן קבע כי לאור העובדה שהמנוח פנה לקרן וביקש להחליף את בת זוגתו הידועה בציבור, כמוטבת במקום אשתו החוקית, סעיף 42 ג' לתקנון של קרן הגמלאות של אגד אינו חל. בימ"ש ביסס ונימק את החלטתו כי יש להכיר ברחל כידועתו בציבור של המנוח, מכוח עקרון תו"ל ועקרון תקנת הציבור. אשר על כן, רחל, ידועתו בציבור של המנוח זכאית לקבל את מלוא גמלת השארים ולאשתו החוקית אין כל זכות בכספים אלו. בימ"ש העליון עוד הוסיף כי תשלום הגמלה במלואה לרחל לא יפגע בשום אופן באינטרסים של קרן הגמלאות של אגד. בנוסף לכך תשלום בלעדי לרחל יגשים את תכלית התקנון לקיים את שאריו של המנוח.

באשר לערעורה של עמליה, פסק בימ"ש כי מדובר בשאלה עובדתית ואין זו דרכו של בימ"ש העליון להתערב בקביעות של עובדה ושל מהימנות שנעשו על ידי בימ"ש המחוזי.  בימ"ש הוסיף ופירט כי קביעתו של בימ"ש המחוזי לפיה רחל היא ידועתו בציבור של המנוח, הושתתה בעיקר על הצהרת המנוח לקרן, אשר מדגישה את האופן שבו ראו את עצמם בני הזוג בעיני עצמם.

לפוסטים נוספים בנושא מאת עו"ד אירית רייכמן

הכותבת עו"ד אירית רייכמן מומחית לענייני משפחה וגישור