מס' צפיות - 273
דירוג ממוצע -
להתחשב בזולת ולשמור על כבודו
משלי שלמה
מאת: דוד דרומר 28/09/10 (21:10)

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

 

"בָּז לְרֵעֵהוּ חסַר לֵב, וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחרִישׁ. הוֹלֵךְ רָכִיל, מְגַלֶּה סּוֹד, וְנֶאֱמַן רוּחַ מְכַסֶּה דָבָר. בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. אֵשֶׁת חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶׁר. גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד, וְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִי".  (משלי י"א/יב'-יז')

לפנינו פסוקים העוסקים בהתנהגותו המוסרית- ערכית של האדם המבין ומתחשב בזולת, נחיצות שיקול דעת מעמיק בהתנהגות הציבור ויתרון כוח העשייה החיובית.

"בז לרעהו חסר לב, ואיש תבונות יחריש" - מי שמזלזל בזולת, הוא אדם לא חכם, נטול כל רגש ומצפון מינימליים. לעומתו, האדם הנבון, לא מזלזל בזולת ולא מגיב - הוא יעשה עצמו כאדם חרש שאינו שומע ולא יתייחס כלל לדברי הבוז.

"הולך רכיל מגלה סוד, ונאמן רוח מכסה דבר" - מי שמעביר דברי רכילות מאחד לשני, מגלה וחושף בציבור סודות של אחרים ופוגע בפרטיות שלהם. לעומתו, מי שנאמן לשני ברוחו ובנפשו, נאמנות שהיא לא רק בפה אלא גם במעשה, הוא "מכסה דבר" - שומר אצלו את הדבר ולא מפיץ סוד הידוע לו. האדם הנבון הוא אדם אמיתי המתחשב בזולת. בכך נמדדת אמינות האדם החיובי בעל הרגש שלא פוגע בזולת בכל עניין של הבנה ורגש.

"באין תחבולות יפול עם, ותשועה ברוב יועץ" - כאשר בהנהגת הציבור אין תחבולות- אין מחשבות מעמיקות בשיקול דעת מעמיק, יכשל הציבור. אולם מאין תבוא הישועה? התשועה לעם תבוא בעזרת עצה מרובה של יועצים נאמנים המתכננים בקפידה את פעולותיו מתוך חשיבה נכונה ויעילה.

"אשת חן תתמוך כבוד, ועריצים יתמכו עושר" - אשת איש בעלת חן וחסד ומידות טובות, שמעשיה נאים, תביא לעצמה כבוד שיסייע גם בחיזוק כבוד בעלה בתמיכה רוחנית חיובית. לעומת כוח העשייה החיובית של אשת החן התומכת בבעלה, נמצאים עריצים שפועלים בכוח הזרוע הנובע מכוח ממונם.  הם "יתמכו עושר" - יחזקו את עושרם שבטעות הם חושבים שהוא כבודם. לכן העריצים אינם מעוניינים באשת חן וכבוד מנומסת, אלא באשה בעלת נכסים רבים.

"גומל נפשו איש חסד, ועוכר שארו אכזרי" - מי שמשכיל לגמול לעצמו טובה, הוא איש חסד שראוי לסמוך עליו לכשנדרש בעת צרה. אולם מי שמשחית את בשרו - גופו, ומונע בעצמו דברים שהוא זקוק להם, הוא אכזרי כלפי עצמו ובוודאי שגם כלפי אחרים. אדם אכזר לא ירחם ולא ינצל בגלל קשיחותו או קמצנותו.

מסקנה: עלינו להתחשב בזולת ולשמור על כבודו. חשיבה ותכנון מסודר ומאורגן הם ערובה לברכה והצלחה. במקום להפעיל את הכוח, הכוח הפיזי, יש להפעיל את המוח, הכוח הרוחני, החושב והמבין מתוך שיקול דעת. אדם שטוב ומיטיב לעצמו, ייטיב גם לאחרים.   

 

 ד"ר אברהם גוטליב

הכותב הוא מנהל "אורי עוז הפקות"- מיזמים חינוכיים,קשרי קהילה ומשימות לאומיות. חבר בעמותות "רוח טובה" ו"החוויה היהודית",מנהל אתר אינטרנט בשם "תורה" כתובת האתר:www.torah.in/he1

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר