מס' צפיות - 497
דירוג ממוצע -
תרומתו של ניר שוחט לחקר השפה העברית - עזרא מורד
מאת: עזרא מורד 21/10/10 (19:18)

תרומתו של ניר שוחט לחקר השפה העברית

  

עזרא מורד

  

ניר שוחט חוקר, מחנֵּך, סופר, מְתרגֵם וּבַלְשׁן, הִינּוֹ אחד הסופרים והחוקרים הפוריים ביותר שמומחיותו ובקיאותו בלשונות העברית והערבית, הביאה ברכה לשתי הלשונות. הוא בן עירי עמארה שבִמְחוז מיסאן שֶׁבּעיראק, יליד שנת תרפ"ח 1928. למרות 82 שנותיו, ניר נראה צעיר, רַענָן, צלוּל ואיתן עד מאה כעשרים. ולמה אני מזכיר זאת, כי:

    

שְׁעוֹן הַחוֹל שֶׁלָּנוּ    תִּיק תָּק אֵינוֹ עוֹצֵר

חֶרְמֵשׁוֹ חַד תַּעַר     חַיֵּינוּ מְקַצֵּר

כֵּן, חוֹל שָׁעוֹנֵנוּ      נוֹטֵף וּמִתְרוֹקֶן

גַּרְגֵּר וְעוֹד גַּרְגֵּר     צָעִיר הוֹפֵךְ זָקֵן.

                                                   מתוך השיר "סרט חלום" -  עזרא מורד

  

 ולעניין זה, אנקדוטה 

על שֵׁיח' הַנָּשׂוּי לִשתי נשים, אחת צעירה, שְׁנִייה מבוּגרת שׁכּל יום היית מְבַלָּה שעות, להִתְיפייף אל מוּל הַמַּראָה. יום אֶחד אמרה הצעירה למבוגרת:

 

ييزي تِصِفّينْ             دور الصبا فاتِج

وبيّنو عيوبْ الكُبر       من بين وجناتِج

 

דַּי דַּי  לְהִתְיָפְיֵף!       תָּם עִדָּן נְעוּרָיִךְ

וְנִגְלוּ פִּגְמֵי זִקְנָתֵּךְ      מִבֵּין קִמְטֵי פָּנָיִךְ.

 

 

ניר, הוא נכדו של הפייטן עזרא אברהם שוחט מבצרה.עזרא אברהם שוחט עָבר לעמארה ושִׁמֵּשׁ שָׁם כְּרב הֵחל מ-  1906 עד יום מותו ב- 1940. ניר ירש ממשפחתו המיוחסת זיק של גאוניות, הוא בעל זיכרון פנומנלי, ידען מופלג , בּור סיד שאינו מאבֵּד טיפה, עָדִין ואציל נפש, בקי בספרות העולמית ושׂוֹחה בחופשיות בְּמִכְמַנֵּי שתי השפות הַשֵּמיוֹת האחיות.

ניר סיים את לימודיו התיכוניים בעיראק ובשנת 1942 בהיותו בן 14 כבר פִּרסם את ביכורי יצירותיו בערבית בשבועון הספרותי הקהירי  ألثقافه - אל תַ'קַאפַה - והמשיך בשנים 1946 לכתוב בעמארה בביטאוני الجيل  والميزان - אֶל גִ'יל ואל מִיזַאן-    בּשנת 1947 ב- الرياضه البدنيه - אֶל רִיַאדַה אֶל בַּדַנִיַּה - קהיר والخبر - אֶל כַ'בַר -בבצרה.

ניר היה פעיל המחתרת הציונית עד לעלייתו בשנת 1951. כאן לָמד באוניברסיטת תל - אביב ספרות ומקרא וכן  באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לימֵד לשון בכמה בתי ספר תיכוניים בתל - אביב. היה וְהִנּוֹ מרצה מעניין מאוד ומבוקש.

ניר כסופר הבקיא בערבית, מילא חלל ריק עקב עקירת האינטליגנציה  הפלסטינאית, הוא טיפח כתיבה ספרותית שהעשירה את הספרות התקנית והמשובחת, מבחינת עושר התכנים וִיפי הסגנונות.

ניר תרם לְהמשך הקשר בין אוכלוסיית דוברי הערבית בארץ לאוכלוסיית הארצות השכנות. נכון הוא שפרופסור ששון סומך, כינה את כותבי הערבית בישראל כסופרים ללא קהל- קוראים בארץ, אך על ניר יש לומר שהתגַּבֵּר על בעיה זו, כי כתיבתו מעניינת ומושכת.

לדוגמא אוכל להפנות אתכם לאחד מִנּי מאות מאמרים שפרסם בערבית. דרך משל מאמרו: جحا  والحقيقة ב- الشرق 1998 - ג'וּחַה וַלְחַקִיקַה- שאישית נהניתי מאוד כְּשׁם שנהניתי מיתר מאמריו.   

ניר, לא רק ערך ביטאונים כמו: لقاء -לִיקַאְ- שהחל להופיע משנת 1961, אלא גם תרגֵּם  מֵערבית לעברית ולהפך.  ממאמריו בחלקם הופיעו כפסידונים כמו: שלום נאמן, ק. נאמן. נ"ש יוסף מטלון. מאמריו כוללים דברי הגות, עניני לשון, ביקורת, ושיחות.  

ניר השתתף בתוכניות שידור בערבית ובעברית: כמו "רֶגע של עברית " היה גם בין עורכי "נהרדעא". הִנּוֹ חבר הנהלת אח"י וחבר ועדת המענקים שלה. הוא  גם חבר בועד יוצאי העיר עמארה בישראל שערך את הספר " עמארה עיר בין הדקלים - חלק א'", בחלק ב' של הספר בעריכתי פִרסם מאמר על דמות אביו בשם "אשרי האיש" וסיפור מימי ילדותו: خِناق لولاد "חונֵק הילדים". 

ניר שוחט הושיט באדיבותו עזרה בעריכה ובייעוץ ל"גולים וגאולים" החל מהכֶּרך הששי. 

 

 מספריו:

 

1-  ניב שפתים -יצא לאור ב- 1968

2-  בין אור לחושך- סיפורים - 1971

3-  עוד לילה - סיפורים - 1972

4-  יציאת עיראק -1977  

5-  מגילת האֵש - של אבא קובנר, תרגום לערבית - בית תפוצות-1978             

6-  סיפורה של גולה - היסטוריה - 1981 - תורגם לאנגלית.

7-  בכל אופן -מיניאטורות ספרותיות, ציורי מחשבות - 1988

8-  נירו לכם ניר -אמרות בכנפי מלים - 1988

9-  אורחות לשון -מדריך לתיקוני לשון ולשיפור הסגנון-1991שגם אודותיו אפרט מאוחר.

10-  פרינקפט של אוגוסט- אוקטוביאנוס - מרצח קיסר ועד לניצחוןבקרב אוקטבינוס.

11-  מְנַצחי החיים -מסע ספרותי במרחב הגיל השלישי.

12-  את האדם - מסות על האדם ועל האנושיות.

 

מתרגומיו לעברית, אציין את הספר "יציאת עיראק" מאת יצחק בר משה - ירושלים תשל"ז. וכן תרגומים מיצירות שלום עליכם ושמואל יוסף עגנון. וכן ערך קובץ תרגומי סיפוריו לערבית שיצא לאור ב-1968.

במשך השנים פרסם מאות מאמרים וכתבות בערבית בעיתונים ובביטאונים: النبأ, الشرق , اليوم ,  صدا التربيه ,  ألوِقايه , المجتمع ,افاق, النور , حقيقة الأمر,  الهدف, لقاء  ועוד.

ניר גם פרסם לאורך השנים בעברית מאות מאמרים, מסות ודברי ספרות ב"מעריב", "ידיעות אחרונות", "דבר", "אומר", "הד החינוך","החינוך", "טורים לחינוך ולהוראה","מעלות", "מסלול","מצפן", "האומה","הפועל הצעיר", "איתנים", "רמזור"  ו"במערכה" .

 

ב- 1980 קיבל פרס מקרן על שם מוריס ופיי קריף שליד הקהילה היהודית בלוס - אנג'ליס על כתיבתו ועל תרומתו להבנה בין הדתות והעמים.

תרומתו רבה מאוד לחקר הלשון העברית שהרי ידוע שהחייאת השפה העברית, הייתה משׂימתה הראשונה של הציונות. ספריו בחקר השפה הם תרומה משמעותית למערכת החינוך בארץ.

ואציין במיוחד מהם:  

 1)  הספר "ניב שפתיים" - (על פי ישעיהו נ"ז 19) ספר שחשיבות רבה. יצא לאור בהוצאת "קריית ספר" בע"מ - ירושלים, בשנת תשכ"ח.  הספר עוסק בניבים ובמטבעות לשון למיניהם. חשיבות ספר זה היא בכך שרוב המקורות לפניו לא הבחינו במדויק, בין ניב לפתגם, אף כי לרוב, פתגמים גם מכילים ניבים. ניר הגדיר בבהירות ובחדות, מה בין סתם ביטוי, אמרת כנף, ניב ופתגם.

הניב במשמעות מוצא פה, הוא שבר פתגם, שמשמעותו הלשונית מצומצמת ואינו אלא צירוף מלים. דרך משל : עץ חיים, נר לרגלי, רחיים בצווארו, שׁכם אחד וכ"ו. 

לעומתו הפתגם הוא ביטוי, מצוחצח, מחכים, בעל תוכן, הוא יליד המחשבה וההיגיון ומעלתו גבוהה משל הניב. דרך משל:  "טמן עצל ידו בצלחת, גם אל פיו לא ישיבנה "-  משלי י"ט - 24 או "כל שהכסף בידו ידו על העליונה".- בבא מציעה מ-ד

ניר מפרט בספרו זה סוגי ניבים ואמצעי הבעה לקישוט הסגנון ומונה:  

 

הַגְזָמָה -                       מסוֹף  העולם ועד סופו,  אֵימת היתוּש על הפיל

הַאנָשָה -                      אוזניים לכותל,  לֵב העיר

הַגְשָׁמָה -                     צלם אלוהים,  עלָה עשָׁן בְּאַפּוֹ

 

הַשְׁאלָה -                     (מטפוֹרה )- נקי כפים,  דַּמּוֹ בראשו

הַפְלָגָה -                      קודש הקודשים,  חדרי חדרים

הַכְפָלָה -                      אברהם אברהם,  נחמו מחמו

 

כֶּפל מַשְׁמָעוּיוֹת-            חן וחסד,  חיש מהר

לָשׁוֹן נופל על לשון -        גד גדוד יגודנו,  שוד ושבר

אלִיטְרָצְיָה -                 (חזרה על אותיות בראשי המילים) שבעהבועות, פתע פתאום

  

אוֹקְסִימוֹרוֹן-               (תאור עצם בתכונות סותרות מנוגדות - מְעט המחזיק את המרובה,  יָשֵן וְלִבּוֹ עֵר

קַקוֹפוֹנְיָה -                 (צלילים צורמים) - אץ קוצץ בן קוצץ

אוֹנוֹמָטוֹפוֹיָה-             (חיקוי צלילי הטבע )- שריק שרק, בק בוק

 

 מֵטוֹנימָיה -                 (חילוף השם , סוג מסוגי הכינוי) -  נשבר מטה לחמו (פרנסתו),  טיפה מרה (יין)

לִיטוֹטס-                     (חיווי בדרך השלילה)- לא רע,  אין שחר לדבר

קַטקְריזָה-                   (תיאור עצם בתואר שמתאים לעצם שונה)-חלומות ורודים, ילד מתוק

 

 סינקְדוֹכָה -                 (תיאור רבים בלשון יחיד) - סוס ורוכבו רמה בים,וַתּעל הַשְׂלָוְ

לשׁון סגי נהור-              ברך אלוהים, בית החיים  

משְׁמעוּת סמויה -          (תרתי משמע)- אינו מעלה גרה (קמצן)

                              המן הסלע הזה תוציאו מים (קמצן)

 קַלַמְבּוּר-                  (לשון חליפין, מין שעשוע לשוני בו מְשַׁנִּים את הניב בלבד, ולרוב השינוי חיובי ולא פוגם בפתגם.                              לא כמו בַּפרוֹדְיָה  בהּ  משנים קטע שלם .

  דוגמא לקלמבור:

                             אשר פִרְיוֹ ייתן בּעִתּוֹ - תהלים א'

                             אשר פריו ייתן בְּעֵטוֹ

  

ולהלן מספר דוגמאות לסבר את האוזן:

המקור:                                                         הקלמבור:

  

דור דור ודורשיו                                          דור דור ודורסָיו- יחס הפוף

אוזנים לכותל - ויקרא רבא ל"ב  ב'                  עיניים לכותל- ביאליק

לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו                        לא תחרוז  בשור ובחמור יחדיו -ר' אברהם אבן עזרא  

בימי שפוט השופטים - רות א1                       בימי שבות השובתים  - יוסי גמזו

הסתיידות עורקים                                      הסתיידות עורכים     -  יוסי גמזו

  

מִיתָה חטופה                                             מִטָּה חטופה      - שלונסקי

פרח                                                      פה רך   - שלונסקי

אליָה וקוֹץ בהּ                                           עלִיּה וקוץ בה

 

 מַעלה חֶרֶס                                              מַעלה כֶּרֶס 

כבודו במקומו מונח                                     כְּבוֹדו במקומו מושפל

 

היתוּל (אירוניה) ושׁנִינָה (סרקסם)-                דִּבֵּר אל העצים ואל האבנים, טָחַן קמח טחון,

לא מצא את ידיו ורגליו,                              צֵל הרים רואה כהרים.

 

הפכים - (פָּרדוֹכְּסִים)                               אחד בַּפה ואחד בלב ,

אחַי הרחוקים הקרובים,                             יצא שְׂכָרו בהפסדו, לא מדָּבְשֵׁך ולא מעוקצך.

 

 

מָשׁל-                                                זרע אל קוצים, היהפוך כושי עורו? הקש ששבר את גב הגמל.

 

שְׁאֵלה רטורית -                                    השומר אחי אנוכי?  הרצחתָ וגם ירשת?

דִּימּוי (אנלוגיה )-                                  כּחומֵר בְּיד היוצר, כחוט הַשָּׁנִי.

 

כינוי-                                                היושב במרומים (אלוהים)                                                         

צירוף מקרי -                                       יצא לתרבות רעה,  ברחל בתך הקטנה.

קֶשֶׁר אסוֹצִיאָטִיבִי-                                 בָּאו לעֶמק השוה -  סיפור אברהם ומלך סדום ברא' יד -17

                                                      כִּבְשַׂת הָרש - משל נתן הנביא יב שמואב' 1-6

                                                      לא דובים ולא יער

                                                      גם זו לטובה - סנהדרין ק"ח -קט

 

 ועוד מְפָרִט ניר בספרו את כוחו של הַנִּיב, יִחוּדוֹ ואת הצורך בו.

 ויש ניבים מתחומים שונים למשל:

 

          א-  מִתחום הקדושה-              בין קודש לחול,  אותיות קידוש לבנה.

          ב- מִתחום בעלי חיים -            נַחש ארסי,  חמור גרם,   חלק הארי.

          ג-  מִתחום גוף האדם-            כְּיד המלך, לשון הרע , ראש העדה.

          ד- מִתחום הדקדוק -              שׂם דגש, יוצא מן הכלל,  סוף פסוק.

 

 ניר גם מיין את הניבים לפי נושאים לפי המקורות למשל מן הארמית והאידיש, מלשון הדיבור וממקורות זרים למשל:" עקב אכילס", "מַלְטָה יוֹק",  כן מחידושי סופרים ושינויי סופרים.

   

ספר אחר של ניר שוחט הוא  " אורחות לשון" - מדריך לתיקוני לשון ולשיפור הסגנון שיצא לאור ב- 1991  בהוצאת אוצר המורה של הסתדרות המורים. הספר יצא לאור בשנת המאה לייסוד "ועד הלשון" - האקדמיה ללשון העברית תר"ן- תש"ן. ספר זה ליווה את מורי ישראל ואת כל שוחרי השפה בארץ. הספר מיועד לשמור את לשוננו משיבושים.

  

ומי היום, לצערנו, לא טועה. אך לא הרי טעותו של ילד כטעות מבוגר, ולא של עולה חדש כשל ותיק , ולא של דובר שפה לועזית כשל יליד הארץ , גם לא טעות משכיל כטעות מחוסר השכלה.

אך עיקר העיקרים, תרומתו של ניר היא למורים, מחנכי הדור שאם הם יתבטאו נכון וינהגו נכון בלשונם, בשפה תקנית, נקייה וברורה, כן יוכלו להנחיל לתלמידים, הן בדיבור, בכתב ובמבטא, שפה תקנית נקייה מטעויות.

 

ומה רבות הטעויות בדקדוק, בתחביר, בסגנון, בדלות הלשון ובמבטא לא תקין. תרומתו של ניר היא לא רק לתלמידי ישראל אלא, גם לאמצעי התקשורת, הרדיו, העיתונות,

אף כי לא הוא ולא אנחנו מתיימרים לומר שנחלנו הצלחה. אך המאמצים לשיפור שפתנו נמשכים.

שהרי כשם שאזרח מהוגן חייב להקפיד על הופעה נאה, כן חייב להקפיד על שפה תקנית, נקייה משגיאות ומטעויות, והרי על פי דיבורו של האיש ננחש מי הוא ומה רמתו?

לא לחינם ניר בן העדה הבבלית הטיף לניקיון שפתנו המתחדשת, הרי יהודי בבל מאז ומתמיד, הקפידו בקריאת התורה ובלשון הקודש בל יטעו ולפיכך חזר ניר והטיף,  שאין לאפשר לשפה להתפתח בתהליך סטיכי מאליה, אלא יש לעמוד על המשמר לטפחה, לייפותה, לישרה ולחזקה.

    

מִשְׁנה תוקף יש למשנתו של ניר לשיפור השפה, מפני שחברתנו הינה חברה קולטת עלייה, מנסה למתוח גשרים וקשרים, של מכנה משותף, רחב ביותר לְהִתְמַזגותה לעם אחד. ומי כשפה העברית מאחדת ומלכדת.

   

הספר דן בטעויות נפוצות, ביחיד וברבים, במין: בזכר ובנקבה, בשימוש תקין בפעלים, בתואר, ובתואר הפועל, בסמיכות, באותיות השימוש, במילות יחס ובחיבור, בבעיות ניקוד, בכתב ובכתיב ובפיסוק. בספר גם פרק רחב על מבטא תקין.

   

ראוי ספר זה "אורחות לשון"  כמו הספר "ניב שפתים" ויתר ספריו עליהם לא דיברתי, להיות לא רק בכל בית, אלא בידי כל העוסק בכתיבה ובשידור.

    

לא לחינם הוכרז ניר כחתן הלשון העברית למחוז תל אביב בל"ג בעומר תש"ן, ראוי הוא גם ראוי לערב זה, במקום המכובד הזה.

  

ולעניין המבטא שגם בו ניר עסק, אביא ציטטה ממסכת עירובין שהבאתי לשירי "על האות חת שחטאנו לפניה" בספרי "נופי ילדות מבית אבא"- עמוד 251: "רבי יהודה אומר: בני יהודה שהקפידו על לְשׁוֹנם נתקיימה תורתם בְּיָדם,  בני הגליל שלא הקפידו על לְשׁוֹנם לא נתקיימה תורתם בידם" ולהלן שירי:

                                                 

" עַל חֵת שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיהָ" -  עזרא מורד

 

שִׁמְעוּ הַמּוֹרִים (תרתי משמע) הַאזִינוּ!

הלוֹא יְדַעְתֵּם, רַבִּים מִבֵּינֵינוּ וּמִבָּנֵינוּ

בּוּרִים בִּלְשוֹנָם, בִּכְתָבָם, וּבִכְתִיבָם!

 

לְבָשְׁתֵּנוּ זָנַחְנוּ מוֹרַשְׁתֵּנוּ

אָלֶף בֵּית כִּפְשׁוּטָן לא בִּטֵאנוּ

 

הנַּכֶּה עַל חָזֶה עַל חֵטְא שֶׁכָּזֶה?

חֵטְא בִּלְבּוּל לְלא גְּבוּל

וְטִשְטוּשׁ חֵת וְכַף  וָו וּבֵית, טֵת וְתַו

חֵטְא אְָבְדַן הַחֵת  חֵטְא אָבְדַן הַטֵּת

 

לא כִּלְכָּלְנּו מַעשֵׂנוּ בְּמַחשָׁבָה תְּחִלּה

קִלְקַלְנוּ!

 

הָלַכְנוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין בָּהּ תְּהִלָּה.

לְשׁוֹנֵנוּ עִלֶּגֶת שְׁסוּעָה וּמְפֻלֶּגֶת.

וְאָנוּ שָׁאנַנּוּ שָׁלְוָתֵנוּ מֻּפְלֶגֶת

 

הָבָה אִם כֵּן, נִתְבַּטֵּא בְּחֵן

נַדְגִּישׁ רֵישׁ וְתַו וּלְמַעַן הַטַּף

נְבַטֵּא אֶת הַחֵת

וּנְכַפֵּר עַל הַחֵטְא.

 

 ניר כְּבלשָׁן, סופר, חוקר, עורך ומחנך הכין תרופות ואמצעי מניעה גם למחלה שציינתי.

תודה לך, ניר שוחט, איש יקר, גאוותנו עליך! שֶׁהַשֵֹם ישמור אותך לנו בריא, רענן וצלוּל כתמיד, לתרום מחוכמתך ומתבונתך לדור. הרבה בריאות ואיתנוּת , לך ולרעייתך היקרה רינה המלווה אותך בהישגיך

הרבים.

 

אשריךָ! נְטיעותיך דוֹמים לך והולכים בִּנְתיבוֹתיך.

 

היה חזק וברוך!                                                               

 

הזכויות שמורות לעזרא מורד

י' תמוז תש"ע 22 ביוני 2010

 

 

                        

                                                                                                                                                                                            

הכותב הוא איש חינוך, משורר, סופר ועורך ספרות. למידע נוסף: "עזרא מורד" בוויקיפדיה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר