מס' צפיות - 711
דירוג ממוצע -
אמונות טפלות ותפלות
מאת: אברי שחם 09/11/10 (07:34)

היחס אל האמונות הטפלות הוא בד"כ כאל דבר לא מזיק, מצחיק במקרה הטוב ביותר, אך מסתבר, כי לעתים הן יכולות להפוך לקטלניות. באחד הימים קראתי בעיתון על מלחמתה של ממשלת הודו באמונות טפלות. בידיעה נאמר, כי "ינשופים רבים משלמים בחייהם, או מאבדים את חירותם לטובת מרפאים ועוסקים בקסם שחור". ישנם שבטים בהודו המשתמשים בציפורים האלה, בעלות המראה המיוחד והמרהיב, כדי לגרש רוחות רעות.

בידיעה אחרת סופר, כי בשנה שעבר דיווח "ארגון הצלב האדום, כי רבבות לבקנים במזרח אפריקה חיים במחתרת, מחשש כי יצודו אותם בשל האמונה, כי לאיברי גופם יש סגולות מסתוריות. מאז שנת 2007 נרצחו 44 חסרי פיגמנטים בטנזניה". הידיעה על הדו"ח מסתיימת בשאלה המצמררת: "כמה שווים ידיים ורגליים לבנבנות?" התשובה: "לפחות 75 אלף דולר".

אלה הן אמונות תפלות, בצורתן ההרסנית ביותר. למזלנו, במקומותינו האמונות רק טפלות, הרבה יותר תמימות ופחות מזיקות.

לפני מלחמת העולם, היה מראהו של מנקה הארובות, על מדיו - בגד פלנל שחור, בעל שרוולים הדוקים במפרק כף היד, מצנפת, מגן בד לבן עבור הפה, מטאטא ליבנה, או מברשת, חוט לקירצוף, סולם על כתפם - מראה נפוץ ברחובות מזרח אירופה. בילדותי האמנתי, כי אם אאחוז חזק בכפתור מעילי, כשהאיש חולף על פניי, יאיר מזלי. היו גם אמיצים, שהצמידו נשיקה ללחיו המפוייח ואחדים ביקשוהו לתלוש שערה ממברשתו, אותה החזיקו אחר-כך בארנקם. קשה לדעת מה מקורה של האמונה הזאת, אבל אחת הסברות היא, שכייוון שבאותם הבתים בהם מנקה הארובות ביצע את עבודתו, לא פרצו שריפות, הוא נושא עמו את המזל.

זאת הייתה רק אחת מהאמונות שרווחו באותה התקופה. היו אנשים שכאשר בצאתם מביתם נתקלו בחתול שחור, שבו הביתה. עם זאת, אחרים האמינו, כי גם עצם ההחזרה (כדי ליטול חפץ נשכח), עלולה לגרום להיווצרותו של מזל רע. אמונות נוספות:

אסור לעבור תחת סולם שנשען לקיר.

פרסת סוס, תלתן בעל ארבעה עלים, או רגלו של ארנב, מביאים מזל למוצאיו ,או לאלה הנושאים אותו עמם.

בילדותי, אימי לא הרשתה לי להסתובב בגרביים בבית, כי רק בבית בו יושבים שבעה, מתהלכים בגרביים. דברים נוספים מנעוריי: אחר גזיזת צפורניים, יש לאספם ולזרוק אותם (הצפורניים הן חלקי גוף מתים ואין להשליכן במקום שאנשים עלולים לדרוך עליהן). עצם הבריח של התרנגולת נקראה wishbone. שני אנשים משכו בעצם, עד שנשברה וזה שבידיו נותר החלק הגדול יותר, איחולו התגשם.

גם בימינו נוהגים רבים להקיש בעץ, כדי שמזלם לא ישתנה לרעה ובל נשכח כמובן לומר טפו, טפו ולפזר מלח! רבים נוהגים להביע משאלה כאשר רואים כוכב נופל, מאמינים בכך, כי אין לדלג מעל ילד שוכב, פן תיעצר גדילתו וגבר היושב בפינת שולחן, לא יתחתן בשבע השנים הבאות. לפני מבחן, אם התלמיד שם את ספר הלימוד מתחת לכריתו, החומר ייקלט יותר טוב בראשו.  

ביהדות רווחת אמונה, כי שבירת מראה מביאה מזל רע (לעומת זאת על-פי פתגם גרמני ידוע, שברי זכוכית דווקא מביאים מזל. גם בחתונות יהודיות שובר החתן כוס וכולם קוראים בקול "מזל טוב!"). לפי אמונה אחרת הקשורה במראה, אדם המסתכל במראה בביתו של מת, עלול גם הוא למות. בבית כזה חייבים לכסות את כל המראות, כדי למנוע מהנפטר להיכלא בהן וגם, כי רוחו של הנפטר עלולה לאסוף ולקחת עמו את נשמותיהם של המשתקפים במראה. אותה אמונה טפלה גורסת גם, כי השטן המציא מראות במיוחד למטרה זו.

בארה"ב, ברוב הבתים, קוראים לקומה ה-13 קומה 14, בבתי חולים ובתי מלון, אין חדר 13, באיטליה מספר זה לא מופיע בלוטו, בפירנצה, הבית שבין המספר 12 ו-14, נושא את המספר 12 וחצי, בצרפת היו פעם אנשים (quatorziens, ה-14), שהיו זמינים כדי להשלים את ה`מניין`, אם היו לך רק 13 אורחים. אנשים המאמינים במזל הרע הנגרם על-ידי ספרה זאת, מצביעים על החללית אפולו 13, בישת המזל. היום האפשרי הגרוע ביותר הוא ה-13 לחודש החל ביום שישי. אז בוודאות ירדוף אותך מזל ביש! ראו הוזהרתם.

יש אנשים הנמנעים מלדרוך על החריצים בין אבני המדרכה, יללת כלב מסמלת מוות שהתרחש, או עומד לקרות, אם האף מגרד לך, אורח עומד להגיע. המרק מלוח, הטבחית מאוהבת וכל התיירים מטילים מטבע לכל בריכה ובאר מזדמנים. יביא מזל? קשה לדעת, אבל להזיק לא יכול.

אני אישית מתייחס גם לדת, כל דת, כאל אמונה טפלה, אם כי אני גורס, כי כל אחד באמונתו יחיה, כל עוד אמונה זאת גורמת לאנשים רק להתנהג בצורה הנראית לנו מוזרה, אבל אמונות כאלה עלולות להביא עמן גם היסטריה, כמו בסאלם, ארה"ב, בה ב-1692 הוצאו להורג 20 גברים ונשים באשמת כישוף ועוד רבים אחרים נכלאו ונפטרו בבית הכלא.

מן הסתם, גם אני מאמין בכמה אמונות טפלות, כמו לדוגמה בכך, שאם אצא מביתי ללא העט החביב עליי תקוע בכיס חולצתי, יומי יהיה לא מוצלח. ישנם אנשים המאמינים בעין רע - בכפרי מולדתי, כאשר הפרה הפסיקה לתת חלב, האמינו, כי מישהו משכניהם שם עליה עין רע. מילא לשים שום, בצל, חמסה ודומיהם, כדי להיות מוגנים, אבל לשלם סכומים נכבדים לשרלטנים שכביכול מסירים אותה, זה כבר יותר מדי. אם תחפשו באינטרנט, תמצאו עשרות מאמרים `מלומדים`, הנעזרים בציטוטים מחז"ל, בהם מטפלים ומוכרי קמיעות, שמצאו דרך קלה להתעשרות וגזילת כספי המאמינים התמימים, מבטיחים, כי אחר הסרת העין הרע ממך ומבני משפחתך, יהיו לך חיים יפים יותר.

זאת היא רמאות לשמה וצריכה הייתה להיות חקיקה בעלת שיניים נגדה.

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר