מס' צפיות - 257
דירוג ממוצע -
רוחמה אברהם בלילא בכנס שדולת ביטחון תזונתי : " האוצר מכניס מקלות בגלגלי כרכרת הא
זהו עוד בוקר שבו יש הרבה ישראלים לא שמחים, וזה לא רק בגלל שזהו היום השני לשביתה צודקת, ראויה , נכונה וכואבת של העובדים הסוציאליים, שהם הופכים להיות עובדים עניים והם, הם המהווים את חיילי החזית במלחמה נגד העוני, הרעב והנזקקות בחברה הישראלית.
מאת: רוחמה אברהם 13/03/11 (09:28)

נאומה של רוחמה אברהם בלילא מתוך כינוס השדולה השני לביטחון תזונתי (7.3.11)

זהו עוד בוקר שבו יש הרבה ישראלים לא שמחים, וזה לא רק בגלל שזהו היום השני לשביתה צודקת, ראויה , נכונה וכואבת של העובדים הסוציאליים, שהם הופכים להיות עובדים עניים והם, הם המהווים את חיילי החזית במלחמה נגד העוני, הרעב והנזקקות בחברה הישראלית.

זהו עוד בוקר שבו יש הרבה ילדים וקשישים שהולכים לישון רעבים. זהו עוד יום שבו יש הרבה יותר אנשים מהמעמד הבינוני שקורסים ומצטרפים למעגל העוני. כי הם משלמים יותר: לדיור, לארנונה, יותר עבור המים, עבור החשמל, לדלק וכן, יותר גם על המזון.

החברה הישראלית היא חברה חולה. כי היא חברה שיש בה למעלה ממיליון ושש מאות אלף אזרחים עניים שמתוכם מעל 780 אלף ילדים.

לפני שנה בדיוק נפגשנו בכנסת בכינוס הראשון של השדולה לבטחון תזונתי, השדולה היא אחת מן השדולות הגדולות - למעלה מארבעים וחמישה חברי כנסת חברים בה. עסקנו אז בצרכי הביטחון התזונתי ובמיוחד בפרויקט ההזנה בבתי הספר.

מאז, לא שקטנו ולא הפסקנו לעבוד. המטרה היא שכל אחד מהתלמידים במערכת החינוך יזכה לארוחה במסגרת יום הלימודים שלו, שכל משפחה המקבלת סיוע מהממשלה תקבל גם ארוחה חמה לילדיה בחופשות

ולא פחות חשוב, שסוף סוף תקום המועצה הלאומית לביטחון תזונתי שתקבע את המדיניות לפתרון בעיות הביטחון התזונתי של ישראל ושתדאג גם לפקח על ביצוע הולם תוך שמירה על כבודם של הנזקקים לקבלת מזון כדי לקיים את עצמם בכבוד.

בדיון זה נעסוק בשני נושאים מרכזיים:

האחד, תזונת התלמידים בבית הספר.

פרויקט ארוחה חמה אותו חוקקתי בסיוע עמותת "ידיד" לפני כחמש שנים, מזין היום, באמצעות קרן רש"י וגורמים נוספים, למעלה מ- 130 אלף תלמידים ותלמידות.תוצאותיו עד כה מלמדות:
1) שהאלימות ירדה משמעותית
2) שההישגים של התלמידים עלו
3) הנתון המפתיע ביותר - הנוכחות של התלמידים בבתי הספר עלתה.

אבל זה לא מספיק. עבודה רבה לפנינו - השלב הראשון בתוכנית החקיקה המלאה בתחום ההזנה:
הרחבת מפעל הזנה גם לתלמידי חטיבות הביניים ובשלב האחרון גם לתלמידי בתי הספר התיכוניים.

שר החינוך תומך בחוק מיומו הראשון והוא פועל כדי לייצב ולהרחיב את מספר התלמידים.
למרות שהנתונים מדהימים ולצערי האוצר, שוב האוצר, מכניס מקלות בגלגלי כרכרת הארוחה החמה.
למעלה מעשרים אלף תלמידים הזכאים להזנה בבית הספר פשוט לא מקבלים אותה בגלל בירוקרטיה כזו או אחרת.
זהו נתון חמור ובלתי נתפס, מדובר בביזוי החוק, ובכוונתי, יחד עם חברי למשכן ובעזרת ועדת החינוך וגורמים נוספים לוודא כי כל ילד הזכאי לארוחה חמה יקבל אותה.

לפני חודשיים הנחתי על שולחן הכנסת, יחד עם חברי הכנסת אורי מקלב, ציון פיניאן ויצחק וקנין, השותפים לכלל הצעות ההזנה בבתי הספר, הצעת חוק הקובעת כי בכל בית ספר שבו לא ניתנת ארוחת צהריים חמה, יקבלו התלמידים ארוחת בוקר מלאה ומזינה.

וגם זה לא מספיק. בסה"כ מתפרש מפעל ההזנה בבתי הספר על 145 ימי לימודים לערך.
ומה עם שאר הימים בשנה? מה עושים ילדים ממשפחות מעוטות הכנסה בתקופות החופשות הארוכות, בפסח המתקרב, בחופש הגדול, בראש השנה, בחנוכה?

לטובת הילדים הללו הנחתי, יחד עם חברי הכנסת המלווים אותי באמונה וזה המקום להודות להם מקרב לב,
את הצעת חוק "ארוחה בחופשה", הקובעת כי כל משפחה הנעזרת בשרותי הרווחה, תקבל עבור ילדיה ארוחה חמה בכל יום של חופשה. לבחינת המודל הנכון להפעלת הצעת החוק, נפגשתי לאחרונה עם השר משה כחלון, ויחד סיכמנו כי כבר בשנת 2011, ככל הנראה במהלך החופש הגדול, נפעיל תוכנית פיילוט ב- 2-3 ישובים ברחבי הארץ, ותוצאות הפיילוט יסייעו לגיבוש המודל הנכון ביותר להפעלת התוכנית במסגרת החקיקה שהגשנו.

לפני כשנה התחלנו קמפיין גדול למען הרחבת חוק ארוחה חמה גם לתלמידים בחטיבות הביניים , בתיכונים ובבתי הספר שאינם מוכרים.יצאנו לסיורים ברחבי הארץ להחתים על עצומה הקוראת להרחבת החוקהגענו לבתי ספר בכל רחבי הארץנפגשנו עם תלמידים, הורים, ומנהלות, נמצא כאן ראש עריית קריית מלאכי והוא יספר לנו על השינוי שחל בתלמידים מאז הופעלה תכנית הארוחה החמה בבעיר.

מפעל ארוחה חמה הוא אחד המנופים המרכזיים לצמיחה תעסוקתית וחברתית במיוחד להפעלתם של עסקים קטנים ובינוניים.מבדיקת הנתונים שעשתה עמותת ידיד עולה ש 10,000 עובדים הצטרפו לתחום ההזנה והקייטרינג מיום הקמתו ו - 15,000 מקומות עבודה חדשים יתווספו כשיורחב מפעל ההזנה יהיו יותר עובדים בפריפריה, יהיו יותר מקומות עבודה ביצור הארוחות, מגשיות, בהובלה, בהגשה, בהנהלת חשבונות וחשבות שכר ועוד.

הנושא השני בו נעסוק, הוא הביטחון התזונתי.

ממשלת ישראל מתגאה כל יום מחדש בהצטרפות של מדינת ישראל לארגון ה - oecd.
אחוזי הצמיחה של המשק מאוד מרשימים מצד אחד ומצד שני, אחוז העניים הולך וגדל והיכולת לצמצם פערים הולכת ונהיית קשה יותר. אנחנו עדים לתמונות קורעות לב וזה כבר לא רק בחגים שבהם אנחנו רואים זקנים מחטטים ומחפשים מזון בפחים, אוספים ירקות רקובים ממדרכות השוק, ושאריות של אוכל כמו חתולי רחוב. אנחנו נמצאים במציאות שבה הזכות לבריאות כמעט כבר לא קיימת - החינוך הממלכתי מופלה לרעה, השירותים החברתיים מקוצצים, ולמרבית הנזקקים אין מי שיעזור. נושא הביטחון התזונתי הוא סוגיית מפתח במניעת הידרדרותה של ישראל אל קבוצת מדינות העולם השלישי.

בעשור האחרון יש את העזרה שמגיעה לנזקקים מהמגזר השלישי, מגזר שבו יש אלפי אנשים טובים מתנדבים שמסייעים לנזקקים והם עושים עבודת קודש ושליחות ציבורית ראויה. אני מוקירה ומעריכה את רוח ההתנדבות והנתינה אבל זה לא יכול להיות במקום הממשלה, וככל שהמגזר מסייע כך הוא מהווה אלטרנטיבה לשירותים החברתיים שעליהם צריכים להיות אמונים הממשלה ומשרדי הממשלה.

צריך שיהיה ברור במדינת ישראל , מהן המחויבויות של המדינה כלפי אזרחיה וכלפי אלה שידם אינה משגת לא ארוחה חמה וגם לא עבודה. זוהי האחריות של כל ממשלה וגם שלנו נבחרי הציבור. לכן, הקמת המועצה לביטחון תזונתי בחקיקה והכנת התוכנית הלאומית לפתרון בעיית חוסר בביטחון תזונתי של אזרחי ישראל מחויבת המציאות היום יותר מבעבר.כאן המקום להודות למי שעוזר לי מאוד לקדם את הצעת החוק שעברה בקריאה טרומית וכרגע נמצאת לקראת הכנתה לקריאה ראשונה, ח"כ חיים כץ, שועדת העבודה והרווחה נמצאת תחת ניהולו.

מדינת ישראל היא מדינה קטנה ומיוחדת, מדינה שבה כולם ערבים זה לזה, מדינה שהוקמה בעזרת חלוצים ואנשי חזון, מדינה ששרדה מלחמות ומשברים והיא מהווה דוגמא בתחומים רבים. יש לנו את המוח האנושי הכי טוב,
יש לנו את הכלכלנים המנהלים הרופאים הכי מבוקשים בעולם, אנחנו מובילים את תעשיית ההיי טק העולמית, אך

האם אפשר להתפאר בתעשיית ההייטק ובפיתוחים הביו טכנולוגיים, כשיש לנו למעלה ממיליון וחצי אנשים שחיים מתחת לרף התזונתי הנדרש?

פעם היינו מדברים על רעב. ראינו שלדי ילדים ואנשים שגוועים ברעב עם בטן נפוחה. היום אנחנו מדברים על חוסר בביטחון תזונתי, מילים אחרות, יפות יותר, אבל המשמעות היא אחת. היום יש ילדים שמנים בישראל שסובלים מתת תזונה, יש ילדים שניזונים אך ורק מפחמימות, לחם או רק מפטריות כפי שנראה בהמשך. אלפי בתי התמחוי לא יכולים לתת פיתרון לבעיה הזו גם לא העמותות שמחלקות מזון בצורה הפוגעת במקרים רבים בכבודם של האזרחים המסכנים, הזקוקים לסיוע.

מסקר שערך מרכז המידע של הכנסת, עולה ש 54% מהנשאלים סבורים שהממשלה בשיתוף עם העמותות צריכים לדאוג לנזקקים, 26% נוספים סבורים שהמדינה צריכה לדאוג לאספקת אוכל באמצעות משרדי הממשלה, ללא עמותות והמגזר ההתנדבותי. הפעלה נכונה של תוכניות לפיתרון הביטחון התזונתי, תוכל להביא לשינוי מהותי בדמותה של מדינת הרווחה ולהביא למצב בו לא נצטרך לראות תורים ארוכים של משפחות הממתינות בתור לקבלת חבילות מזון לחג.

יום האישה הבינלאומי חל השבוע ורק בשבוע שעבר, שמענו על עוד שני מעשי רצח של בעלים את נשותיהם
ועל עוד מקרים רבים של אלימות. כדאי שנודה על האמת בלי לטייח - ישראל הופכת לחברה אלימה יותר,
חברה שנחצים בה גבולות יום יום. אני מאמינה ויש חוקרים רבים שיתמכו בכך שבעיית הרעב והעוני בישראל הם אחד מהגורמים לאלימות. אני מאמינה בחשיבות נושא הביטחון התזונתי לעתיד ילדינו ולעתידה של מדינת ישראל. אני מאמינה שזהו תפקידה של הממשלה לדאוג לרווחת אזרחיה . מדינה שמפקירה את אזרחיה לעוני ורעב היא מדינה שבסופה אזרחיה יוותרו עליה. לכן כולי תקווה שכולנו נשתף פעולה - שיתוף פעולה שחוצה מפלגות בשילוב המגזר השלישי הוא השילוב שינצח את העוני והרעב.

הכותבת היא ח"כ רוחמה אברהם – סגנית יו"ר הכנסת לפרטים נוספים על פועלה כנסו לאתר : http://www.ruhama-avraham.co.il/

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר