מס' צפיות - 8139
דירוג ממוצע -
בעל למופת / הקאמרי - ביקורת
מאת: אלעד נעים 04/04/11 (23:21)

לאחרונה מועלות בתיאטראות הרפרטואריים השונים לא מעט מחזות שזכו לעיבוד עכשווי, אשר לכאורה יכול להפוך את המחזה לרלוונטי יותר. לצד הצגות כמו "מבקר המדינה" שהועלתה בתיאטרון הקאמרי בשנות התשעים והיוותה בעיניי עיבוד נפלא למחזהו של ניקולאי גוגול או כמו "מנדרגולה" שמוצגת בימים אלו בתיאטרון בית ליסין, נדמה שגם מועלות לא מעט הצגות שזוכות לעיבודים מוצלחים פחות, כדוגמת ההצגה "זהב טורקי" בתיאטרון הקאמרי, "החותנת" בתיאטרון הבימה ואחרות. נראה כי לרוב הסיבה לעיבוד מחזה היא הפיכתו לרלוונטי יותר עבור הקהל, אולם במקביל חלק מהמעבדים מפרים את האיזון שבין הקומדיה לבין הביקורת החברתית, ולכן נוצרת הצגה שבעיקר מושתתת על בידור זול ולא אינטלגנטי, שבסופו של דבר אינו מביא את הקהל להעלאת שאלות ותהיות, אלא חלק מהצופים יוצאים בתחושה של החמצה, ואילו חלק אחר יוצאים עם מבט מחויך.

 

בימים אלו מעלה התיאטרון הקאמרי את המחזה "בעל למופת", אשר מתבסס על מחזהו הנודע של אוסקר וויילד "בעל אידיאלי", אשר נכתב בשלהי המאה ה- 19, ובתקופה זו נכתבו לא מעט מחזות בעלי אופי בידורי, אשר גם נשאו ביקורת חברתית נוקבת, אשר הייתה ברורה לחלוטין לצופים עם סיומה של ההצגה. לא בכדי בחר וויילד את גיבוריו מבני המעמד הגבוה, אשר מסוגלים לנהל דו-שיח ברמה גבוהה, ודווקא מסיבה זו המרכיב המוסרי מובא לידי ביטוי ביתר שאת, מה גם שבסופו של דבר וויילד היה מעוניין לשים ללעג את החברה שבני המעמד הגבוה מייצגים ולקשור אותם בקלון, בשערורויות ובחוסר מוסריות. "בעל אידיאלי" הוא מחזה שמתייחס לתקופה שבה הוא נכתב, אולם הביקורת החברתית והמוסרית הטמונה בו הינה אוניברסלית, ומתייחסת למעשיו של אדם בעברו הרחוק שמטלטלים את חייו בהווה ועשויים להשפיע על עתידו באופן מרחיק לכת.

 

לא חולף יום שבו התקשורת אינה מדווחת על מעשה שחיתות המתייחס לפוליטיקאים אשר מובילים את המדינה, ואמורים להוות דוגמה לניקיון כפיים, ולעתים קרובות ישנה תחושה שהקשר בין הון לבין שלטון הינו הדוק במיוחד. יחד עם זאת, הדרך לצמרת ככל הנראה אינה פשוטה, וכמעט כל פוליטיקאי בימינו היה נגוע בעבר ובהווה במעשה לא כשר כלשהו, ועם חשיפת המעשה הדבר הביא להשלכות מרחיקות לכת, בין אם ריצוי עונש במאסר ובין אם בהתפטרות ואיבוד אמון הציבור. בנוסף לכך, בת הזוג של בעל תפקיד מפתח בפוליטיקה מוצאת את עצמה בעמדה בעלת השפעה גדולה, ונשים אלו הופכות לרוב למנהיגות בזכות עצמן ומתמקדות בעיקר בעשייה פילנטרופית ובקידום נושאים חברתיים אחרים.

 

נראה כי סובול בחר לעבד את המחזה לימינו, ובראייה כוללת לטעמי הוא עשה עבודה טובה בחלק ממרכיבי המחזה, ואילו בחלקים אחרים לא עשה כן. סובול בחר להעמיד את הדילמה המוסרית ברוח עכשווית וקשר באופן סמלי בין ניקיון כפיים ויושר לבין איכות הסביבה, ובעיניי בחירה זו הייתה טובה מאוד, שכן הוא מצליח להעמיד ניגוד בולט בין ההצהרות לבין המעשים. כמו כן, הוא ממקד היטב את היחסים בין בני זוג שעשויים להיות בעייתיים במיוחד, קל וחומר כאשר ישנם סודות מן העבר אשר אחד מהם מעוניין להסתיר. יחד עם זאת, לצד התחכום בעיבוד ישנם גם משפטים שמטרתם לסחוט צחוק מהצופים בקהל בכל מחיר.

 

העיבוד העכשווי מעמיד במרכז העלילה את רובי קור, שמכהן כסגן שר התשתיות, ואת אישתו, יפית. רובי חוגג את ההחלטה להניע פרויקט שיביא להפקת אנרגיה ירוקה, אולם דמות מעברו של רובי מאיימת לחשוף פרשייה הנוגעת למתן שוחד ולשחיתות. רובי נאלץ לחשב את צעדיו, ומנסה להציל את הקריירה שלו ואת נישואיו, ולשם כך הוא נעזר בחברו הטוב, גורי, במטרה לסכל את המזימה להפילו.

 

הבמאית איה קפלן יצרה הצגה שמתבססת על מודל מינימלי יחסית, שממקד את תשומת הלב בחילופי הדברים בין הדמויות השונות, אולם נראה כי הבימוי אינו נועץ את הסכין המחודדת עד הסוף, אלא נצמד יותר לתכנים הקומיים והבידוריים שבמחזה, ורק לקראת סיומו מגיעה הביקורת החברתית שמתייחסת למוסריות. מסיבה זו שאלתי את עצמי בסיומה של ההצגה האם מרבית הצופים יוצאים מההצגה עם מחשבות לגבי החברה שבה הם חיים כיום, או לחילופין יוצאים בתחושה שצפו באוטופיה שנבראה על במת התיאטרון, ואין להם כל קשר מציאותי אליה. קשה לומר שבסיומה של ההצגה הקהל יוצא נסער, אלא מדובר בהצגה מהנה ומשעשעת לפרקים בעיקר בזכות השחקנים, ולא יותר מכך. כנרת קיש יצרה תפאורה שהתבססה על שולחן מרכזי גדול שהופך בהתאם לצורך לשולחן אוכל, לשולחן בחדר ישיבות, למזח, ונעשה בו שימוש טוב לאורך ההצגה, והשינויים התבצעו כשברגע המוסיקה של טל בלכרוביץ' שהותאמה להצגה באופן מוצלח. יהודית אהרון עיצבה תלבושות שהתאימו לדמויות השונות באופן מיטבי, ורמזו על סטריאוטיפים שמשוייכים אל כל אחת ואחת מהן. כמו כן, קרן גרנק עיצבה תאורה טובה שסייעה גם במעברים בין התמונות השונות, ועמית זמיר היה אחראי על עיצוב התנועה.

 

יפתח קליין בתפקיד רובי קור מגלם דמות אשר מזוהה מאוד עם דמויות אחרות שגילם בעבר, ובעיניי הוא לא הצליח להביא לידי ביטוי את יכולותיו כשחקן על הצד הטוב ביותר. אף על פי כן, קשה שלא לאהוב את קליין כשהוא על הבמה, וגם אם לעתים האינטונציה שלו בעייתית, הוא עדיין מצליח לעורר הזדהות בחן רב. לצדו, תמר קינן בתפקיד יפית, אישתו, עשתה עבודה טובה מאוד, והמחישה את תמימותה של יפית לצד הרצון שלה להיות דומיננטית ומעורבת בעשייה של בעלה. בעקבות הגילוי על עברו של רובי היא מטיבה להמחיש את הסלידה ממנו, אולם עד מהרה מביאה לידי ביטוי צביעות.

 

אקי אבני בתפקיד גורי קברון עשה עבודה מצוינת, והוא מתזמן את שורות המחץ הקומיות והעוקצניות באופן ראוי לציון, וגם אם לא מדובר בתפקיד חייו, הוא עדיין עושה זאת במקצועיות ובכריזמטיות רבה. מיכל ינאי בתפקיד טינה שבלי הייתה טובה מאוד, ומצליחה להיות מפתה, מושכת ומניפולטיבית גם חודשים ספורים לאחר שילדה.

 

שלמה וישינסקי בתפקיד שרגא קיברון, אביו הפוליטיקאי של גורי, מביא לידי ביטוי את ניסיונו העשיר בבמה, והוא יודע את המלאכה באופן מדוקדק, כך שכל מילה שלו מתוזמנת בצורה הטובה ביותר ומתאימה לשפת הגוף ולאינטונציה. אסתי קוסוביצקי בתפקיד ציקי, הרל"שית של רובי, הפגינה את כישוריה כאישה שמנהלת את העניינים מאחורי הקלעים, ומחלקת את הפקודות לכל הסובבים ומוודאת ביצוע, והעלתה באופן מוצלח את התהיות המוסריות לגבי עברו של רובי. אסף גולדשטיין בתפקיד תום מגור, המאבטח האישי של רובי, ויואב לוי בתפקיד יובב לביד, העיתונאי, היו בעיניי ליהוק מצוין לתפקידים הן בשל הופעתם החיצונית שהתאימה במיוחד לדמויות והן בזכות משחקם שהיה מזוהה עם הסטריאוטיפים המתקשרים עם מאבטח ועם עיתונאי. כמו כן, שניהם הביאו לידי ביטוי את הסיאוב במערכת הפוליטית שמגיעה גם לדרגים הנמוכים יותר וגם לסביבה שמטרתה לבקר את הפוליטיקה ולשמור על הדמוקרטיה.

 

 

סיכום : דרמה קומית מהנה ומשעשעת, לא יותר.

הכותב הוא יועץ תיירות ויועץ עסקי.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה התקבלו 11 תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
1.
מסכימה עם כל מילה
הדר 15.06.11 (14:32)
2.
הצגה נוראית!
שי שטרן 01.12.11 (23:26)
3.
תודה, חיפשתי חוות דעת
אילנה 04.01.12 (18:24)
4.
מודיעין
יפה 05.02.12 (09:27)
5.
בעל למופת
09.02.12 (11:55)
6.
בעל למופת
רותי דה יוהנס 06.06.12 (22:50)
7.
בעל למופת
רותי דה יוהנס 06.06.12 (22:50)
8.
בעל למופת
רותי דה יוהנס 06.06.12 (22:50)
9.
לא שווה צפייה
ליאור חיפה 11.07.12 (23:47)
10.
מסכימה חלקית עם ליאור מחיפה
א.ב. 13.07.12 (14:29)
11.
חבל שלא ראיתי תגובות האלה לפני
משה 09.09.12 (01:04)