בארצנו, כאשר במדיה מתפרסמת ידיעה, כתבה, בנושא מנהגי העדות, הכוונה בדרך-כלל לעדות המזרח (פרסים, כורדים, מרוקאים, בוכרים, תימנים), אך גם דוברי ההונגרית, על ארצות מוצאם השונות (הכוללות מלבד הונגריה, גם את רומניה, סרביה, קרואטיה, סלובקיה, אוסטריה ואוקראינה), מהווים עדה בעלת מסורת מפוארת, תרבות עשירה ומנהגים הייחודיים להם.

בשבוע שעבר ציינה עדה זאת את השקת המילון העברי-הונגרי-עברי המודרני (עד עתה יכלו הנזקקים להיעזר רק במילון המיתולוגי של אליעזר גרוס, שיצא לאור ב-1958). בהזדמנות זאת התכנסו בבית ציוני אמריקה בתל אביב, כ-120 איש (מספר המקומות באולם צוין על הדלת), לדיון משועשע קמעה על השפה ההונגרית כשפה שנייה והקשיים בתרגומה.

את הדיון קיים צוות מגוון, בהנחייתה המקצועית של מיודעתנו כרמית גיא, בת להורים ממוצא הונגרי, שהחלה לדבר בשפה זאת רק כאשר הסבתא שלה ירדה מכבש האונייה (אחד מחברי הצוות העיר: "זה הרי חוק שעם הסבתא מדברים הונגרית, לא כן?").

גם חלק מיתר חברי הצוות למדו הונגרית כשפה שנייה. עבור העורכת והמתרגמת הפורייה, מרים אלגזי, למרות היותה ילידת בלגרד, זאת היא שפת אימה. אלגזי, שהמבקרים יוצאים מכליהם, כדי לשבח את איכות תרגומיה, פרסמה שורה של ספרים שזכו להצלחה גם מחוץ לארצם, כמו "הנרות בערו עד כלות" ו"האמיתית", "הירושה", "גירושין בבודה" של שאנדור מאראי ו"ללא גורל" של חתן פרס נובל אימרה קרטס ואחרים. המתרגמת סיפרה על הקשיים בהעברה לעברית עכשווית של ביטויים יחודיים, כמו כינוי החיבה ‘egyetlenem', שמשמעו 'היחיד שלי'. כל עוד אישה מכנה כך את אהובה, ניתן אולי להשתמש בתרגום זה, אך מה אם הגבר פונה כך אל אהבת חייו? (בהונגרית לא קיים הבדל בין זכר לנקבה). הרי אינך יכול לכתוב 'יחידתי', נכון?

מילה עוד יותר בעייתית היא ה-fiam'' שתרגומו המילוני הוא 'בני'. הבעייה כרוכה בכך, שבעגה ההונגרית, פונים בכינוי זה לא רק אבות, או אימהות אל צאצאיהם ממין זכר, כי אם גם זוגות נשואים זה אל זה, זאת אומרת אישה לבעלה, אבל גם בעל לאשתו! כיצד מתרגמים כינוי זה? נראה, כי לא חלה חובה על המתרגם למצוא (או להמציא) מילה מתאימה לתרגומו. כפי שאמר בתשובה לשאלה אחרת דוד טרבאי (סופר ומתרגם בזכות עצמו), התרגום צריך לשקף את המשמעות העמוקה יותר, את המנגינה, את המצלול של המשפט כולו.

כאמור, השתתף בצוות גם דוד טרבאי, יליד הונגריה, שעלה ארצה ולמד עברית בגיל 14, פרסם מספר ספרים בעברית ובהונגרית ואף תרגם ספרים אחדים לעברית.  המפורסם ביניהם הוא 'ספר האבות' של מיקלוש ואמוש, ספר עב כרס, בן 410 עמודים.

חבר נוסף בצוות היה הפרופסור גבריאל מ. רוזנבאום, מהחוג לספרות ולשפה הערבית באוניברסיטה העברית בירושליים ומנהל המרכז האקדמי הישראלי בקהיר. הוא סיפר, כי הוריו הקפידו על כך, כי שפת הדיבור בביתם תהיה עברית, אבל כשרצו לדבר ביניהם על נושאים שאינם יאים לאוזני הילדים, השתמשו בהונגרית. אף רוב האורחים בביתם היו דוברי השפה זאת. לבסוף הוא "נקם" בהוריו ובזמן לימודיו האקדמיים באנגליה, נסע לחודש להונגריה ובקורס מרוכז רכש את יסודות השפה. הפרופסור סיפר גם על מספר מילים שחדרו באמצעות הטורקית הן להונגרית והן לערבית, כגון ‘balta' שמשמעותה בשלוש השפות 'גרזן'.

הדמות המעניינת ביותר לדעתי, הייתה זאת של הכלכלן אורן שפיר, שהשפה 'הסודית' בבית הוריו הייתה בכלל ערבית. אורן הגיע לשפה ההונגרית בגלל אהבתו למוסיקה ובפרט לבלה ברטוק. מורתו תרגמה עבורו חלק משירי העם שקומפוזיטור זה הצטיין באיסופם ושילובם ביצירותיו. בעקבות כך, התעורר עניינו של שפיר בהונגרית, הוא למד אותה על בורייה ועתה קורא באופן שוטף עיתונות הונגרית במקצועו. הנוכחים הופתעו לשמוע, כל לדעת שפיר, הונגרית היא שפה קלה ללימוד. הדקדוק שלה למשל פשוט יותר מזה של רוב השפות.

על המילון עצמו, ספרה אחת העורכות הראשיות שלו, הד"ר אנה סלאי - אמו של דוד טרבאי - שהייתה בשעתו עורכת ראשית בהוצאת ספרים הונגרית ידועה ואחר עלייתה ארצה "לימדה בתכנית ללימודי הונגריה באוניברסיטה העברית בירושלים וערכה ספרים בתחום הספרות ההונגרית. מחקריה עוסקים בפעילותם של סופרים יהודים ובייצוג היהודים בספרות ההונגרית מתחילת המאה התשע עשרה ועד תקופת השואה" (ציטוט מדף המחבר, אוניברסיטת בר-אילן).

ד"ר סלאי הביעה את תודתה בדבריה לשורת האנשים שהשתתפו וסייעו בידה בעבודה רבת שנים בהכנת המילון וציינה, כי זה אחת העבודות המעצבנות ביותר, באשר חרף המאמצים הרבים, נפלו בו שגיאות מצערות. נוסף לכך, השפה משתנה כל העת ואף מילון אינו יכול לשקף שינויים שהתחוללו בשפה אחר גמר הדפסתו.

אישית, אני מודה ומתוודה, כי לא רכשתי את המילון החדש - שנמכר לבאי האירוע בהנחה ניכרת. גם זהו ספר עב כרס ואני סמוך ובטוח, כי נעשתה בו עבודה מקצועית ומהימנה, אבל לעניות דעתי, יש צורך באומץ רב, כדי להוציא בימינו אלה ספר מודפס מסוג זה. כאדם העוסק מזה עשרות שנים בבניית בסיסי נתונים, אני מודע לעובדה, כי כל נתון נכון רק עד רגע פרסומו. כעבור שנייה, שעה, יום, או שנה, עלולים להתגלות נתונים חדשים, המשנים את העובדות הכלולות בבסיס הנתונים מן הקצה אל הקצה. הד"ר סלאי הביאה בעצמה דוגמה מצויינת לתהליך זה: את הביטוי 'חבל על הזמן', ששינה בשנים האחרונות את משמעותו בשפה המדוברת ובמקום לציין שלילה, משמעותו עתה חיובית.

בשעת שעקבתי אחר הדיון שניהל הצוות הנכבד על הבמה, הרהרתי בעתידה של השפה ההונגרית בארץ. ילדיי וילדי רוב חבריי דוברי ההונגרית, הסבורים כמוני "כי בהונגרית זה נשמע יותר טוב", לא למדו את שפת הוריהם ועתיד אוסף ספריי ההונגריים, לוטה בערפל. מה שבכל זאת העניק לי תקווה מחודשת הוא מקרהו של אורן שפיר.

בסיום האירוע נאספו סביב הכלכלן, (הנחשב כדברי ביטוי הונגרי נוסף שמרים אלגזי, או דוד טרבאי יתקשו לתרגמו ל-csodabogár - בתרגום מילולי חיפושית-פלא -  שמשמעו טיפוס מוזר, יוצא-דופן, אבל בתרגום פשטני כזה מאבדת כמובן המילה את המוסיקה הייחודית שלה. מספר דוברי הונגרית חקרו את שפיר בהתפעלות, על החלטתו ללמוד דווקא הונגרית. כאשר הוא נעתר להפצרות גברת אחת ודקלם במבטא מושלם, ללא שמץ של מבטא זר, שתי שורות משירו של המשורר הלאומי ההונגרי האהוד פטופי, היא התרגשה כל-כך, כי בו במקום העניקה לאיש המופתע נשיקה מצלצלת על לחיו.