17 יולי 2011

מאבק על הדיור?-חרטא ברטא

לגבי מאבקים כגון דא יש לפנות לפרפרזה על דברי אוסקר ווילד: "מה הנכם אנו כבר יודעים, כעת רק נותר לדון על המחיר ". המדובר כמובן במחאת הנדל"ן.  שיפטו בעצמכם.

המחאות הללו הפכו לנגועות ב"תסמונת הרועה והזאבים" דהיינו, גם אם אפשר והמחאה אוטנטית, אינך יכל לבטוח בה ככזו לאור מקרים דומים רבים מדי, אך השנה, אשר נימצאו מובלים על ידי כוחות רדיקלים-פוליטים המכוונים להפלת הממשלה על גבם של המוחים.  הנחתנו יש לה על מה לסמוך.  כפי שהכריז אמש אחד ממארגני מחאת הנדל"ן אפילו בלא שמיצמץ: "המאבק הזה הוא לא על הדיור בתל אביב - אלא על הפנים של החברה הישראלית".  גם הלעומתיות כנגד חברת הכנסת מירי רגב אשר באה להזדהות עם המוחים, באשר ידועה היא בפעילותה החברתית האיכפתית בכנסת למען המתקשים בדיור, מלמדת כי המחאה הינה בראש וראשונה פוליטית נטו, המובלת על ידי אלמנטים שמאלנים רדיקלים המכוונים במחאה זו לקעקע את הממשלה ולא לפתור בעיה.  כמובן שהינם רוכבים על כיתפי "אידיוטים מועילים" אשר בתמימות-להט-נעוריהם אינם עומדים על הנוכלים והנבזים המסתחררים סביבם.

בניגוד ליחס המביש בו התקבלה ח"כ מירי רגב ואולצה לעזוב בבושת פנים, התקבלו הח"כים דב חנין וניצן הורוביץ המזוהים הדוקות עם השמאל הרדיקלי הפנאטי, בברכה ובכבוד-שמאלנים (מלכים).  "מוחי הנדל"ן" בחוצפתם כי רבתה העזו לטעון לאחר מכן כי המחאה "אינה פוליטית", כן, וודאי.

המאבק יהפוך לצודק ולגופו של ענין רק משישכילו מארגני המאבק האוטנטים להתנער מהטפילים השמאלנים הרדיקלים הרוכבים על כתפיהם ויפנו למאבק צודק נטו.  עד אז אל לנו להאזין להם באשר מטרותיהם נלוזות ושלא ממין הענין.  עד אז הללו "טובלים ושרץ בידם".

.

ניכרת יד מכוונת עליונה בכל "מתווי הקריסה" לכאורה העוברים בשרשרת אין סופית על מדינת ישראל מאז שרפות הכרמל.  איננו יודעים דבר ממוסמך לאשורו, אך חשד מעל לסביר הוא כי במשרדי "הקרן לישראל חדשה" בשיתוף הדוק עם התקשורת, נחרשות מרבית המזימות המטלטלות לאחרונה את המדינה.

להלן אך דוגמית "מצגי קריסה" לכאורה שהופעלו במחצית השנה החולפת (החל מ2 דצמ' 2010 , תאריך פרוץ שרפת הכרמל הגדולה).  ישית הקורא ליבו לרצף "ארועי הקריסה" (לכאורה) במחצית השנה החולפת בלבד:

1. שרפות הכרמל- השמאל הרדיקלי רקד על דם קורבנות השרפה על מנת להכפיש את הממשלה.

2. שביתות המורים - מישהו מאמין כי בעיות החינוך אך הן שהידריכו ציבורים מסוימים בין המורים?

3. שביתת המועצות המקומיות - קן המושחתים הגדול במדינה מתפיח כיסיו ובא בטענות לממשלה על מנת לקעקעה פוליטית (ראה ערך בוחבוט).

4. הפגנות "שמעון הצדיק"- הפלשתינים אינם מענינים השובתים, קיעקוע הממשלה הוא הענין.

5. גזל אדמות הנגב על ידי הבדואים - שרלטנים פוליטים שמאלנים קיצונים רוקדים על פחוני הבדואים.

6. שביתת הנמלים - אינה מוצדקת לחלוטין העוד כי שימשה כלי ניגוח פוליטי כנגד הממשלה.

7. שביתת העובדים הסוציאלים - מוצדקת חלקית, אך היוותה קרדום פוליטי לחפור בו כנגד הממשלה.

8. מחאת הדלק - מוצדקת חלקית, אך נוצלה במלואה לניגוח הממשלה על ידי השמאל הרדיקלי.

9. שביתת האחיות - מאבק צודק, שולהב מעבר למידה לשם הכפשת הממשלה בידי גורמים טפילים.

10. שביתת הרופאים - מאבק צודק בחלקו, נכלולי בחלקו, משולהב מעל המידה במטרה להשחיר הממשלה.

המאבק להחזרת שליט - בכך שהסגירה המאבק לכוחות האופל בנינו במטרה לנגח ישירות את הממשלה, תרמה משפחת שליט להארכת שביו של חיילנו ובנם.

11. מחאת הקוטג' - אפשר והינה וולנטרית (אפשר, אך אשרי המאמין) באשר יוזמת פייסבוק אינה ניצרכת לאמצעים מפליגים על מנת להצליח, למרות שאפשר כי גם בה בחשו גורמי שמאל רדיקלי מבית מדרשה של "הקרן לישראל חדשה".

12. מחאת הדיור - נושא המאמר.  המחאה מוצדקת, אך הדרך שבה הינה מנוהלת, בשמשה פלטפורמה הנושאת את השמאל הרדיקלי להכפשת הממשלה מציבים המחאה באור שלילי ופסול.

יזכר הקורא בשני ארועים עוקבים אשר הקדימו את המאבק "מצגי הקריסה" השמאלני רדיקלי להפלת הממשלה אך כשלשה חדשים לפני פרוץ שרפות הכרמל.  המדובר הוא בהזמנתם של נשיא מדינת ישראל שימון (הבילתי נילאה) פרס ויו"ר האופוזיציה ציפק'ה ("הנפלאה") שפיצר (שניהם קשורים בטבורם עם מנגונוני "הקרן לישראל חדשה"), לשיחות תאום בבית הלבן ובמשרד החוץ האמריקני ברבע האחרון של 2010, לשם אירגון ותאום ההפיכה השלטונית (פוטש) כנגד ממשלתה הניבחרת של מדינת ישראל.  שיחות אלו תוזמנו במקביל  לשיחות ההכנה להפעלת "האביב המצרי", הפיכה שיוזמה, ניתמכה וכוונה על ידי הבית הלבן.

לחוסיין אובמה היה חזון. אנרכיה כוללת במזה"ת אשר מהשברים והאודים העשנים תעלה אומה איסלמיסטית חדשה וחזקה יותר אשר תוכל להוות משקל נגד למערב באורח מוצלח יותר.  ישראל, אשר נחשבת אבן נגף ליישום התוכנית "הגדולה" ובפרט ממשלת ישראל והעומד בראשה, חייבת היתה ליפול לקרשים דהיינו, להחליף השלטון בכזה אשר יסגיר את כל האינטרסים הקיומים שלנו לאומת האיסלם הסובבת אותנו.  ולצורך זה כאמור גויסו שימון פרס וציפק'ה שפיצר.  נציין כעובדה, ללא פרושים, כי גם אהוד ברק זומן לשיחות שיכנוע מספר פעמים לשם אותה מטרה לוושינגטון וסרב לשתף פעולה עם הקושרים להפלת נתניהו, עובדה שהפכתו באותה העת לצנינים שם.

לקבניטינו העכשווים.  חידלו מתמימותכם, חידלו מדיצתכם אחר "גיזת הזהב".   לא תוכלו לעולם להפיס את דעתם של "משנאי החינם בנינו" אלו מטורללי השמאל הרדיקלי.  הללו אינם רוצים בפתרון הבעיות החברתיות אצלנו, הללו רוצים במותכם וקבורתכם הפוליטית.  ברי גם מדוע חברו הזרזירים הללו לעורבים הפלשתינים, שתי הקבוצות חולקות אידאולוגיה סרבנית עד הקבר (קברנו שלנו).  הפלשתינים מחצרצים מדינה פלשתינית אך שואפים ומתכננים את קבורת מדינת ישראל והשמאל הרדיקלי "הישראלי" מהעבר השני מתכנן בדיוק את אותו המתווה דהיינו, בשם מצוקה חברתית אמיתית או מסוחררת, הרי לגבי דידם של מרביתם, שתישרף מדינת ישראל במדה ולא יוחלף בה השלטון והם יומלכו עלינו.

גם המחאה נטו הינה בעייתית.  הבה וניראה, כמה מוחים "צעירים" הגיעו לאוהלי המחאה שלהם עם מכוניותיהם הנוצצות.  כמה מוחים כבר חרשו את כל העולם בטיולים בזבזנים.  כמה מהמוחים מתעקשים ללמוד ולגור בתל אביב דווקא.

ובכן הבה ונשכילכם.  בעולם הרחב, כן כן גם במדינות עשירות מונים רבים מישראל, איש צעיר לא יעז לבזבז את כל חסכונותיו לפני שהבטיח לעצמו אפשרות למגורים לתקופת האוניברסיטה ולאחריה.  הוא יגור עם הוריו (מאד מקובל בצפון אמריקה בקרב המעמדות הבינונים ומטה) ויחסוך מספיק לכל חפצו, שהוא בעדיפות ראשונה לימודים ומקום מגורים.  איש צעיר שאינו יכל להרשות לעצמו מכונית באשר חייב לחסוך למגורים יסע בתחבורה צבורית, רק בתחבורה צבורית ולא יראה בכך כל פחיתות כבוד (נציין כי גם בעלי אמצעים רבים מעדיפים תחבורה ציבורית על נסיעה לעבודה במכונית).  איש צעיר בצפון אמריקה שאינו מסוגל לשכור או לרכוש דירה במרכזי הערים לא יראה פסול במגורים ובלימודים בפריפריה גם אם זו רחוקה מביתו המקורי אלפי מילין.

אבל...בישראל יצרה הדמוקרטיה הפרוצה והמתאבדת שלנו על "זכויות האזרח המעוקמות שלה" הלך רוח של "הכל מגיע לי", "המדינה חייבת לי", "זכותי האזרחית להיות שווה הכנסה עם שרי אריסון" (למה? ככה אני רוצה).

ובכן רבותי תפנימו, לדרישות-גחמות אלו אין אח ורע בכל רחבי העולם, בדוק.  דרישות תלושות והזויות אלו מיוחדות בעיקרן למקום אחד בחלד, למדינת ישראל.

למי ששואף לשוויון מוחלט בנוסח קומוניסטי בהכנסה, בהשתכרות, ברכוש, עליו להבין כי בכך נגיע למצב קריסה וודאי כזה שעבר על רוסיה הקומוניסטית-הסובייטית.  מי שחפץ בהזדמנויות התלויות בכישוריו ותיגמולו בהתאם, חייב לדעת כי המתווה הכלכלי הקפיטל-סוציאליסטי הינו השקול והמאוזן ביותר הקיים בעולמנו מבין האפשרויות הגרועות.  ו-כן, במשטר כלכלי מעין זה אין אפשרות להשיג שוויון כלכלי קומוניסטי לכל (מה עוד שגם במשטר הקומוניסטי היו הלכה ולמעשה מעמדות עילית עשירים והמוני פלוואים-"עמלים" קראו להם בניו-ספיק אורווליאני). ולכן, עלינו לגמור בנפשנו איזה קצה של המקל אנו חפצים לאחוז באשר אחיזה בשני קצוות המקל אינה אפשרית.

לשנות מצב דיור והפיכתו להיות בהשג יד למרבית הדורשים הינו תהליך ארך שנים.  יש להפנים כי גם במצב אידאלי בהם סופקו כל הפתרונות הנאותים, יהיו אנשים בעלי הכנסה גבוהה ואלו עם הכנסה פחותה, אלו עם ווילות מנקרות עינים ואלו עם דירות שיכון או חדר, זה עולמנו, תסתגלו.  כמובן, תמיד יהיו הסטליניסטים הבולשביקים בנינו אשר מיחלים לעולם "אמיץ חדש" ו"עולם ישן עדי היסוד נחריבה"....נו, אז שיהיו.

ברי כי יש לכל ממשלות ישראל יד באזלת היד הנדל"נית באזור גוש דן, המובילה לעליית מחירי הדיור באורח בלתי מדתי.  מאידך-גיסא, אין אפשרות להצביע על הממשלה כאחראית בלעדית, אפשר ורק חלקית.  גוש דן הפך צפוף במדה בלתי נסבלת, הוא הפך להיות אחד מהאזורים הצפופים ביותר בעולם ובאופן אובייקטיבי, עתודות הקרקע באזור זה בפשטות אזלו ולכן התיקרו ניכסי הנדל"ן מעבר לכל מידה בהתאמה לחוקי ההצע והביקוש.

כעת הוסף על נתון זה את הנטיה הגלותית היהודית אשר הפכה ישראלית שלא בטובתנו והיא הצטופפותם של בני ישראל בגטאות, במקרה זה "גטו גוש-דן".  שהרי, אנו אוהבים את הגטו שלנו "חם, צפוף ומסריח"

ניתן לקבוע כבר כעת בביטחון רב כי יהיה הפתרון שתמצא הממשלה אשר יהיה, הוא לא יפתור עד תומו את הביקוש העצום הבילתי מידתי למגורים בגוש-דן באשר הבעיה בסיומו של יום אינה פתירה בעבור כל החפצים לגור שם.  אובייקטיבית הפתרון אינו נעוץ במציאת קרקעות למגורים באזור גוש דן באשר אלו בפשטות אינן בנימצא, אלא במאמצים לאתר, להפשיר, להוזיל וליעל תהליכי הפשרת קרקעות ובנית דירות בערי וישובי הפריפריה, שיפור מתמיד של התשתית התחבורתית, תוך הענקת תמריצים לעוברים ומתחייבים להתגורר באזורים אלו למשך 5-10 שנים ומעלה.

ניראה כי בממשלה הבינו ענין זה לאשורו ופועלים בכיוון הנכון אלא מאי, גם אם אותר הפתרון הרי על מנת להוציאו מן הכח אל הפועל תחלופנה מספר שנים.  ולכן אל לצעירינו ניזקקי הדיור לעצור נשימתם ולצפות להעלאת פתרון קסם בטווח של מספר שבועות או חודשים, זה בפשטות לא יקרה ואינו יכל לקרות.  טווח האחריות הציבורית הממשלתית הינו רחב וכולל תחומים שאל לנו לפגוע בהם כמו ביטחון, חינוך, עזרה לזקן, תשתיות וכדומה.  ולכן הפתרונות הממשלתיים נימדדים ונעשים לאור האחריות הכוללת וטוב שכך.

כמובן, תמיד ניתן לנקוט באמצעים קיצונים לפתרון בעיית הדיור בגוש דן.  לדוגמא, להרוס אלפי בתים ישנים בני ארבע קומות עליהם מושתתת העיר תל-אביב ובנותיה באורח "בזבזני", זולל קרקע, לחסל את "העיר הלבנה" ולבנות במקומם מאות רבות של מגדלי מגורים.  היש מתנדב להוציא החלטה מעין זו אל הפועל?  לא סביר ואף פסול בראיה ארוכת טווח באשר לאיכות חיי תושבי גוש דן.

לחילופין, ראוי היה כי ערי הפריפריה הנחשבות לדרג השני לתל-אביב וירושלים כדוגמת באר שבע, חיפה, אשקלון, אשדוד, נתניה ואחרות ימצבו עצמן כאלטרנטיבה ראויה לחיים בגוש-דן וירושלים, באשר למדדים נחשבים כגון, תחבורה, דיור, השכלה על תיכונית ואוניברסיטאית, מקומות בילוי לצעירים, פרנסה וכדומה.

גם ערי הפריפריה הנתפסות כדרג השלישי כדוגמת חדרה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה, טבריה, גדרה, רחובות ואחרות, חייבות להכין תוכניות מתאר לקליטת גלי צעירים ומבוגרים.  קליטת העליה והריבוי הטיבעי המתעצם יציבו בטווח זמן קצר יחסית את טבריה וכרמיאל (כפרפרזה) כמקומות הנחשקים למגורים לדור הבא.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca