מס' צפיות - 195
דירוג ממוצע -
צרצורים קצרצרים
מאת: אברי שחם 04/08/11 (07:28)

מפעל הפיס הכריז על תחרות הצרצור שנמשכה במשך שבועיים בפייסבוק. "ב-140 תווים, לסקרן, להצחיק ואפילו לרגש". שלוש מאות הצרצורים הנבחרים (על-ידי הצבעה בפייסבוק) עלו לשלב חצי הגמר, שלושים נבחרים מתוכם לרבע גמר ומתוכם ייבחרו שלושת הכי טובים. הפרס הראשון הוא 15,000 ₪, השני 10,000 ₪ והשלישי 5,000 ₪. סיכויי הזכייה תלויים במספר החברים בפייסבוק. קיים גם חבר שופטים, שהחלטתו בשלב הגמר בלבד, מהווה 50% מהניקוד בבחירת שלושת הראשונים.

כאן מובא מבחר מה 39-הצרצורים שהגשתי לתחרות:

 

*****

ממצא: אובדן מוחלט של היכולת הקוגניטיבית.

נפרד ממשפחתו, עשה סדר בניירותיו, אמר שלום בפייסבוק, צפה בשקיעה.

קרתה תקלה בתוכנה, קבל את התנצלותנו.

*****

אשתי אוהבת אותי ומתקיים לגביי הכלל, כי מי שיש לו מזל באהבה, אין לו מזל בהגרלות.

האם גם ההיפך נכון? 

אם אזכה בלוטו, אשתי תפסיק לאהוב אותי?

*****

תייר-הזמן עיין במחקר המדעי, שלא תיתכן נסיעה בזמן.

"אולי אני עדיין במאה ה-30?"

אחר-כך ראה את זיהום האוויר, הריח את הצחנה וידע: הוא במאה ה-21.

*****

מה מרעיש יותר מיריית תותח, ממנוע סילון? הסרת עטיפת סוכריה בקונצרט!

סברתי, שאני שקט, אך שכניי זקפו אוזניים ונדמה, כי גם המנצח זע בעצבנות. 

*****

בחברה שפויה היו הרופאים והאחיות שיאני המתוגמלים. שיהיו נינוחים, חייכנים, מבסוטים. מי לידכם יתקע שמחר לא אתם תהיו המנותחים, המטופלים?                         

*****

משבר הדיור החל כשהאדם הקדמון תפס שתי מערות והשכיר את השנייה. חובת המדינה לדאוג לתושביה: עבודה, דיור במחיר עלות, תנאי-קיום, מערכת בריאות.

*****

הסיפור הקצר ביותר, שמופיעים בו מין, מסתורין, אלוהים והחברה הגבוהה: "הנסיכה נכנסה להריון ואלוהים בלבד יודע ממי". 

*****

ארסמוס אמר: נשרים אינם צדים זבובים. ז.א. אנשים חשובים אינם עוסקים במה בכך. ביבי מחשיב את עצמו כנראה לאדם חשוב ואינו מתערב בשביתת הרופאים.

*****

עיקרון תקשורתי: עשית ולא דיווחת - לא עשית.

עשית ודיווחת - עשית.

ספין תקשורתי: לא עשית ודיווחת - עשית.

*****

אתם מאמינים בניסים? גם אני לא, אך אני מאמין בדברים טובים שעשויים לקרות לך אם אתה פתוח ומקבל את החיים כהווייתם, כקופסת מתנות מלאת הפתעות. 

 

*****

כל העת קורים לי דברים, קטנים ונעימים, לא גדולים ומרעישים. לא זכיתי במפעל הפיס, אך יצאתי מהשואה ללא פגע ומאז מזמנים לי החיים הפתעות צנועות.

*****

סבי מת ב-1939, סבתי לפני הולדתי, אימי ב-1996, אחותה נרצחה בשואה. כעת מצאה אותי  עוזרתם לשעבר, החיה בצ'כיה ורוצה לפגוש אותי. האין זה מופלא?

*****

אני שרוף על צירופי מקרים. מילא, פגשתי שכנה בפאריז, אבל בעיר בת שני מיליון תושבים, חברי קנה דירה באותו בית בו גרתי פעם, זאת מקריות נדירה!

*****

לביבי נפל האסימון: לאשר יבוא גבינות לארץ! אך אין טעם ביבוא, אם לא תשתנה שיטת המיסוי והמכסים ולא יוטל פיקוח על רווחי רשתות המזון.

*****

חילוני, הבונה את ביתו בארץ, מגן על בטחונה, לא מבקר בבית כנסת, אוכל טריפה, הוא יהודי טוב יותר מתלמיד חכם העושה ימים כלילות בלימוד תורה.

*****

באזכרת אימו, קרא הבן את ה'קדיש' מצג הטלפון החכם שלו. הנה כי כן, הטכנולוגיה הדיגיטאלית מסייעת לאדם גם בשעתו הקשה ביותר.

*****

קשה לחיות בארץ הזאת, אך מהיותי ניצול שואה, אני מרגיש, שישראל מגשימה חלומות של דורות של יהודים, שהושפלו, נרדפו ונרצחו רק בגלל היותם שונים.

*****

מדוע ההומו-לסבים ניכסו לעצמם את שם התואר 'גאה'? מה יש להם להתגאות בו? האם זה תעתיק של הכינוי האנגלי gay? האם לא ניתן למצוא כינוי הולם אחר?

*****

המחאה החברתית המתגברת מיום ליום, היא מרי אזרחי, פעולה ציבורית מצפונית בלתי אלימה במסגרת החוק ולדעתי היא עשוייה להפיל את הממשלה.

*****

יש חובה לשים שלטים מוארים עם שם הרחוב ומספר הבית בכל כניסה. לעזרת הנהגים, האין עיריית ת"א יכולה להציב שלטי רחובות מוארים בכניסה לכל רחוב?

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר