מס' צפיות - 310
דירוג ממוצע -
שבע שָׁנים לפטירתו של הסופר סמיר נקאש - עזרא מורד
שְׁנים ממכתביו שטרם פורסמו
מאת: עזרא מורד 20/10/11 (17:50)

שבע שָׁנים לפטירתו של הסופר סמיר נקאש - עזרא מורד

שְׁנים ממכתביו שטרם פורסמו

 

שֶׁבע שנים חלפו לפטירתו, של הסופר הגדול סמיר נקאש, במאמרי זה אדון בקצרה:

1-  אודותיו 

2. בְשְׁנַים מִמּכתביו אלַי

 

1. א ו ד ו ת י ו:

הסופר סמיר נקאש שזו השנה השביעית לפטירתו, נולד בשנת 1938. הוא בילה את ילדותו בשכונת אֶל בַּתָּאוִיִּין בבגדאד. הגיע לישראל עם העלייה ההמונית מעיראק בשנת 1951 והוא אז בן 13 .הוא נפטר בשנת 2004 בגיל 66. את שֵׁם משפחתו יָרַש מִסַּבּוֹ הצורֵף בבגדאד שהתְמחה בְּחריתה, בקישוט ובגילוף.

סמיר נקאש היה סופר פורה, כתב בערבית 13 ספרים, עלילותיהם מתרחשות בארץ הולדתו.הוא כתב מתוך זיכרון חד ופורה, בלהגים:עממיים יהודיים, נוצריים ואסלאמיים לצד השפה התקנית "אל פוצחה".

כתיבתו סוריאליסטית, פילוסופית, אנושית שדרך אגב גם מתעֶדֶת הווי חיים.ולרוב אודות שנות השלושים והארבעים של המאה שעברה. גדולתו שהצליח לדובב יהודים עיראקים, מוסלמים ונוצרים ביצירותיו כאישים ספרותיים. גיבוריו מתגלים לקורא כאמתיים ואותנטיים.

רבים כתבו אודותיו בהערצה ויצירותיו נלמדות באוניברסיטאות ישראל ומצרים ובארצות אחרות  סמיר נקאש הצטיין לא רק ביצירותיו הגדולות, אלא גם בצניעותו ובְענַוְתָנוּתוֹ. נג'יב מחפוז גדול סופרי מצרים וזוכה פרס נובל לספרות אָמר עליו שהוא אחד הסופרים הגדולים של המאה העשרים .

סמיר נקאש סָבַל לא רק בגלל בריאותו הלקויה, אלא גם מקשיי הסתגלות בארץ .הוא נֶאֱסר לְּחצי שנה בלבנון והוחזר לארץ וגם כאן נאסר לעוד חמישה חודשים כַּנִּראה על יציאה בלתי חוקית מן הארץ. על אירוע זה כתב מחזה בשם " אֶל רַגְ'ס" - "מעשה תועֵבָה".הוא ניסה לְהַגֵּר מן הארץ שלא מָצָא בָּהּ את מקוֹמוֹ. תקופת מה בילה בהודו, באיראן ובאנגליה.

בשנת 1971 החל לפרְסם את יצירותיו הראשונות. אגודת האקדמאים יוצאי עיראק בישראל תמכה בשנת 1986 בפרסום ספרו "נְזוּלָה וּכֵיט אִשִּׁיטָאן"- "דַּיּרֵי מִשְׁנה וְקוּרֵי עַכּבִישׁ " ובשנת 1990 בשיתוף עם דָּאר אֶל שָׁרְק ביצירתו " מקרורון "   

 

סמיר נקאש זכה בשנת 1981 בפרס ראש הממשלה לספרות ערבית על סִפְרוֹ "היום שֶׁתּבל הָרְתָה והפילָה בוֹ" שתורגם לעברית על ידי אחותו של הסופר: רוּת נקאש. ויצא לאור בספריית פועלים. כן זכה באותו הפרס בשנת 1985 על יצירתו " בנפול צלעות המשולש "

סמיר נקאש מעיד על עצמו שהערבית היא שפתו ואינו מַכּיר שפה אחרת מבלעדיהָ שהרי לא יוכל אדם לצאת מעורו וזאת הסיבה מדוע לא עָבר לכתוב בעברית או בכל שפה אחרת אף כי יצירותיו תורגמו
 
אישית, כמי שקרא את יצירותיו ונהנָה מהם ואפילו ניסה לתרגם אך חדלתי מכך מפאת הקושי של תרגום משפטים ארוכים ולהגים שונים של עלילות לא קלות  ומסובכת, לכן לא קל להעביר תחושות כותב ערבית לשפה אחרת.
 .      . 
אני יודע שזַהרוּרֵי יצירותיו של סמיר נקאש, נִתְכַּסּוּ בְּמַעטה אבק, מִפני מיעוט קוראי הערבית בארצנו. וגם הקוראים שפה זו, לא תמיד בקיאים דַּיּים בַּלְהגים השונים של שָׁפה זו בהם משׁתַּמֵּש היוֹצֵר ביצירותיו, לכן, שמחתי בזמנו שמוסף הארץ האיר את עיני הרבים לגדולַת יצירותיו של האיש הנחבא אל הכֵּלים  שיצירותיו שָׁבוּ לבבות אף כי נכתבו לא בעברית.


2.  שְׁ נַ יִ ם   מִ מִ כְ תָ בָ י ו   אֵ לַ י :
.
במשך השנים הייתי בקֶשׁר עם סמיר נקאש. במכתבו אלַי בעברית מה- 15 באוגוסט 1994 מעיד, על אחד מסְפָריו " פּוּוָה יָא דַּם " בזו הלשון: ".. לפעמים המשפט (ביצירה) נמשךְ כחצי עמוּד תוך כדי הרבה הרבה משפטי הסתייגות " ג'וּמַל  אִעְתִּירָאצִ'יִּה "جُمل إعْتِراضِيََّة לכן, התּרגוּם יותר קשה " ובהמשך הוא כותב: " .. גם הסִפור עצמו מסוּבך, ויותר אלִִגוֹרי והוא מבוסס על מאוֹרעות על טבעיים ש"קָרוּ" ושאספתי תוך כדי עבודת השָׂדה שעָרֶכתי לעבודת הדוקטורט שלי בנוסף למאורעות היסטוריים שכנראה התרחשו זמן רב לפני שנולדתי."

במכתב אחֵר בערבית מה- 9 באוקטובר 1994 אבִיאוֹ כאן לפרסום ראשון, מפני חשיבותו בתרגומי כלשונו:

ידידי החבר המשורר עזרא מורד,
 
אָלף תודות למכתבך וּלמַתּנתךָ היפה שקבלתי היום בדואר, כן, מודה להתייחסותך אלַי, אני מבטיח לך שאֶשמור את מַתְנַתְךָ בַּמּקוֹם הכִי יקר וְכן אקרא שיריך בתשׂוּמת לב .

אני מקווה שקראת את ספרַי "נְזוּלָה וּכֵיט אִשִׁיטָן" וּ"פּוָּה יָא דַּם". בְּקרוב אשלח לך קובץ נוסף מסְפרַי העיראקים ושאינם עיראקים .

 לָבטח, אתה יודע שהוצאתי לאור עד כה שְׁנים עשר ספרים של סִפורים ומחזות ועתה ספרִי השלושה עשר בדפוס והוא כולֵל סדרה של שבעה ספורים, שנים מהם אודות צַדּאם חוסֵין והַמִּשְׁטר בעיראק.


אֶחד משני הסיפורים פרסמתי ב" פרדיס "- ביטאון המשוררים והסופרים העיראקים בגולה והגעתי עד לאזור הַבּטוּח בצפון עיראק, שם זָכו סְפרַי לְשֶׁבח מפי סופרים כורדים ואפילו הסופר והמשורר העיראקי שָׁרִיף אל רוּבֵיעי שֶׁגַּר כּעֵת בלונדון עָרַך עִמּי שני ראיונות שאחד מהם פורסם בביטאון "אֶל קוּדְס אֶל ערָבִי" היוצא לָאור בְּלונדון והשני פורסם בביטאון העיראקי "אֶל תָ'קָאפָה אֶל גָ'דיִדָה"- (הַתּרבּות החדשה)  היוצא לאור גם כן בלונדון.

גם המשורר העיראקי כָ'אלִד אֶל מָעָאלִי פרסם בגרמנייה בהוצאה לאור שלו את המחזה שלי " עוְרַת אֶל מָלָאִיכָּה " ואת הקובץ האחרון של שיריו הגיש לי כְּשַׁי. 

לעומתו המשורר העיראקי הגדול עַבְד אֶל קָאדִר אֶל מָגָ'אלִי אף הוא העניק לי מִשּׁירָתוֹ כְּשֵׁם שהמשוררת הלבנונית צָבָח זָוִיין התייחסה באחד משיריהָ אלַי בקובץ שיריה האחרון. היא אף כתבה מאמר בקורת.

 גם יוצרים אחרים בַּגוֹלָה כתבו אודותַי. ועוד, אני מְקַיֵּם גם קשרי התכתבוּת עם רַבים מגדולי היוצרים העיראקים ואחרים בגולה.

לאחרונה the literary revuiew   היוצא לאור באחת האוניברסיטאות בארה"ב פִּרסֵם סיפור מתורגם לאנגלית שָׁטרם פורסם בערבית עם ראיון שלי עם הפרופסור האמריקאי עַמִיאל אֶלְקָלָאעִי שמתכוון גם לתרגם את הספור " יוֹם שֶׁתבל הָרתָה וְהִפִילה בוֹ" המופיע בְּספר הנושׂא שם זה ושיצא לאור בעברית באותו שם. הספור הרביעי באותה סדרה "לֵיל עָרָבָה" תורגם לאנגלית על ידי החוקרת האמריקאית נאנסי ברג. גם הסיפור השלישי בסדרה תורגם על ידי חוקרת אנגלית מִמנצ'סטר שבאנגלייה.  אך הספור השני בסדרה מתכוונת חוקרת ישראלית לתרגם.        

יש לזכור שאת ספרַי פרסמתי בתנאים קשים ובמימוּן אישי מִבלי שיהא להם שוּק (בישראל ) אך הצלחְתי להַבקיע את חומות העולם הערבי בגולה ובמספר מדינות ערב כמו: מצרים ומדינות המפרץ והִנּה אני עומד לשְׁבּור גם את המחיצות באירופה על ידי תּרגום ספרַי לַשָּׁפות המערביות וכל זה במאמצים עצמיים ובתנאים קשים מאד.

במספר מדינות נֶערכוּ אודות יצירותַי מחקרים אקדמיים לתוארי דוקטור ומג'סטר מהם חוקרים עיראקים ואנגלים ואחֵרים באיטליה, בארה"ב, במצרים, בלבנון, בגדה המערבית ועוד.

 אך המוזר שלא יכולתי להפיץ את התרגום העברי למחזה "נְזוּלָה וּכֵיט אִשִיטָאן" שהיה מוכן שָׁנִים עם ספרים אחרים, בגלל קשיי המחייה והעְדר התנאים לקידום.
 
רצוני לְהַגֵּר מהארץ וברגע שיתאפשר לי אֶעזוב עם משפחתי לאנגלייה שם נמצאת קהילה יהודית גדולה.

יתכן שעוד אגיע כמו כל שנה למצרים, לפני חנוכה, להיפגש עם ידידים ועם הגדול בהם נָגִ'יב מַחְפוּז.
 
 אשמח לשמוע ממך אך טוב ואני מבַקּשׁ ממך לקרוא את סְפָרַי ששלחתי לך ושעוד אשלח לך בקרוב . 
     
 קבל נא איחוליי הלבביים,

אחיך סמיר נקאש

 

הכותב הוא איש חינוך, משורר, סופר ועורך ספרות. למידע נוסף: "עזרא מורד" בוויקיפדיה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר