המחזה פיאף נכתב על ידי פאם ג'מס והעיבוד והבימוי נעשה על ידי אלי ביזאווי. גלריית כוכבים מרשימה וקאסט משובח שמציג את סיפור חייה של הדיווה אדית פיאף זמרת השאנסון הצרפתי.

אדית פיאף שצמחה מאשפתות משכונות העוני של פריז הפכה לזמרת גדולה ונערצת בצרפת וברחבי העולם.

אדית פיאף נאבקה לשיר ולשרוד, לחיות ולאהוב.הרומנים המאהבים וקשרים מזדמנים  קולה הקסום,  והחברות עם גדולי השמות באותה תקופה, איב מונטאן, מרלין דיטריך ואחרים, סייעו לה להפוך לכוכבת בכל העולם.

ציפור הדרור החופשיה כפי שכונתה, נסקה לגבהים כאלו שאפילו ניסיונה החצוף לנתב את גורלה, לא יכלו למנוע את סופה הטרגי והבלתי נמנע.  

את אדית פיאף גילה לואי לפלה הבעלים של קברט לה ג'רני שבשדרות השאנז אליזה בפריז, כששמע אותה שרה ברחוב, הוא מצא לה שם בימתי "ציפור הדרור החופשיה" לה מום פיאף.  תקליטה הראשון של אדית פיאף זכה להצלחה כבירה אך רציחתו של לואי לפלה שנמצא בביתה בפריז העיב על ההצלחה. היא שבה להופיע באולמות קטנים וברחוב.

בתקופת מלחמת הועלם השניה בעת הכיבוש הנאצי של צרפת היא שרה שירים אנטי מלחמתים, הופיעה בפני שבויים צרפתים ואף סייעה לאומנים יהודים להימלט מהנאצים והמשטרה הצרפתית.  

כעבור מספר שנים במועדון המולן רוז' היא הכירה את איב מונטאן שהיה מאהבה, היא סייעה לו לקדם את קריירה.

 אדית פיאף הצליחה ברחבי עולם, בניו יורק היא זכתה להצלחה גדולה   והופיעה בקרנגי הול, שם פגשה מתאגרף צרפתי ממוצא מרוקני בשם מרסל סרדן, הם ניהלו רומן למרות שהיה נשוי ובעל משפחה, מרסל נהרג בתאונת מטוס, בהופעה שמתקיימת באותו יום היא מבקשת מהקהל לא למחוא כפיים מכיון שהופעה זו היא לזכרו של מרסל.

בהמשך היא ניהלה רומן עם שרל אזנבור הצעיר, ולאחר מכן עם ג'ורג' מוסטקי שכתב לה את אחד משיריה הנודעים "מילורד".

מצב בריאותה והרגלי השתיה החריפו את מצבה, ולאחר תאונת דרכים חלה החמרה במצבה. למרות חוליה וקשיי תפקודה היא נישאה בגיל 47 לתיאו טרפו בן ה-26 הם שרו יחד את השנסון "לשם מה נועדה האהבה".   

 אדית פיאף שרה והציגה את השירים  בדרמטיות שאפיינה אותה בתנועות ידיים. וקול מיוחד.

היא נהגה להופיע בשמלות שחורות עם מחשוף נדיב, הדבר הוצג במחזה באופן משעשע בסצינה של המלביש שהגיע אליה שתבחר פריטים מהגרדרובה.

בין השנסונים הנודעים ניתן למנותאת :

החיים בוורוד /la vie en rose.

מילורד/milord

פאדאם... פאדאם/padam padam

איני מתחרטת על דבר/non, je ne regrette rien

המנון לאהבה/hymne à l'amour

האקורדיוניסט/l'accordéoniste.

שלושה פעמונים /les trois cloches  

במהלך הקריירה היא הופעה יחד עם הקומפניון דה לה שנסון nons de la chanson" (ידידי השיר להקת זמרם גברים צרפתים שפעלו משנת 1941 במשך כמה עשורים.  

 את השירים לאורך ההצגה מלווה תזמורת של 4 נגנים: אסף דגן / תופים אלון עזיזי/קונטרבס יובל שפירא/פסנתר אתי תבל/אקורדיון 

תפאורה / ערן עצמון המוטיב העיקרי הוא הצבע השחור, שינויים קלים בהתאם למיקום האירועים בפריז או ניו יורק. 

פיאף / יונית טובי שחקנית מצויינת וזמרת נפלאה, בעלת מנעד קולי עשיר, סיגלה לה יכולת קולית מעולה בחיקוי מושלם של אדית פיאף.

לואי לה לפלה / רון ביטרמן בעל יכולת משחק טובה בתפקיד אותו גילם.  

מרסל סרדו / אוהד יהודאי זמר מצויין , שחקן נהדר שגילם את הדמות בכישרון רב.  

מדלן מזכירתה של פיאף/נילי צרויה שחקנית טובה שיצרה דמות טובה מאוד.  

סימון האחות חברה קרובה/מורן בן אבו  שחקנית מעולה שגילמה את תפקידה היטב  

שוטר / חוקר / גיא אלון שאינו רק שחקן מוכשר הוא רקדן מצויין  שעיצב את התנועה של ההצגה.

בין קהל הצופים כיבד בנוכחותו נשיא המדינה מר שמעון פרס, שנשא דברים בתום ההצגה ואמר שבישראל  יודעים לייצר הכל אבל הוא לא ידע שאפשר ליצר גם את אדית פיאף. הוא הוסיף ואמר שההצגה היתה מלאת רגש.

 ההצגה הסתיימה והצופים החלו לעזוב את האולם כאשר על כולם נראתה הבעה של עונג.

  ההצגה פיאף מהנה ומומלצת מאוד.