מס' צפיות - 432
דירוג ממוצע -
הישרדות פרק 23 - הכל עניין של קלאסה
מאת: עדית- יועצת ארגונית 03/03/08 (12:08)

בואו נדבר קצת על הבודד, הדחוי, השונה. בדרך כלל, בבתי ספר אף אחד לא רוצה להתחבר עם הדחוי, כי הוא פוחד שזה ידבק גם בו, והתוקפנות תגיע עד אליו. אבל זה לא אומר שהוא באמת חושב על הדחוי את הדברים שמנסים לטפול עליו.

 

כאן יש יותר אומץ- יש את משה, שלא אכפת לו מה יחשבו. גם הוא היה בודד בג'יבארו (בטאינו פחות), והוא לא חושש ליצור קשר עם מישהו דחוי. הוא לא חושש מזה שעלולים לחשוב שהוא דחוי. משה דחוי גם בביתו, הוא לא מפחד מזה. שחר, לעומתו, לא דחויה בביתה, אינה דחויה באשראם שלה, וחשוב שהיא תזכור את זה. בשבט ג'יבארו היא, למעשה, דחויה רק על ידי 3 אנשים. ליה נגררת.

 

שוב, כמו במקרה של סיון, גם פה יש אדם, ששומר על עצמיותו, לא מנסה להתבלט, לא מתחנף, ולא פועל על פי הנורמות המקובלות (היינו, לנסות ליצור אסטרטגיה). בקיצור, הוא לא מראה פחד!! הוא מראה אדישות! אצל טיפוסים כמו דן, מרינה ונעמה אדישות כלפיהם היא קריאת מלחמה!

 

שחר יכולה לעשות את כל הדברים שהוזכרו, אבל בוחרת שלא. מן הסתם, כי היא מרגישה שזה מאד לא מתאים לה, שזה כמו לעשות הצגה. בעצם, המהלך הזה של לא להתייחס לשונה, הוא מהלך "מנער". הוא סנקציה חברתית- אם לא תתנהג בהתאם לנורמות, אתה תחטוף חיצי לעג. על שחר זה עובד מצוין, והיא מתחילה לפתח אסטרטגיה.

 

שימו לב שהשלישייה גם תופסת את שחר כיותר אינטליגנטית או אליטיסטית מהם. בעצם, הם חשים שכל ה"שאנטי" הזה הוא התנשאות שלה עליהם (כשהם רוצים לדבר אליה הם שולחים את יעל, כי היא יותר אינטליגנטית מהם, ולכן מתאימה לה). שחר חושבת שהם בזים לה, אבל זה לא נכון. אלמנט נוסף, שחשוב לשים לב אליו, הוא שכל תוקפן מסוגל לרדת לרמה נמוכה, שהמותקף לא מרשה לעצמו לרדת אליה. כאן, בעצם, כוחו. לדוגמא: הפצת שמועה שהבגדים של שחר מסריחים, או אפילו לצחוק על זה ביחד, זו רמה נמוכה מאד של התנהגות. היא מתאימה לגיל הגן, ופה מדובר בבני 20 ומעלה.

שחר לא מסוגלת להתנהג כך (גם עידן ויעל לא, אגב), ולכן קשה לה להשיב מלחמה.

 

נעמה, דן ומרינה רוצים יחס, והם רוצים להרגיש חזקים. זו הסיבה שהם מתגרים בעידן עם קוריצה. שימו לב, שיעל לא משתתפת איתם בהתגרויות הללו. נעמה, דן ומרינה לא סומכים על עידן, לא חשוב מה יעשה. לכן אין טעם במחמאותיו. הנורמות שלהם שונות משל שאר בני השבט (אולי למעט משה). כשהם נותנים מחמאה, הם עושים את זה מתוך אסטרטגיה. לכן כשעידן נותן להם מחמאה, מבחינתם זה לא באמת מהלב. מבחינתם, אין תמימות בעולם. שימו לב לכך, כשאתם נמצאים במקום עבודה או בבית הספר. אם אתם כמו עידן, תבדקו אם הצד השני הוא כמו עידן, או כמו מישהו מחברי הרביעייה הנדונה.

 

בטאינו יש את השכבה השלטת- נעמה, דן ומרינה. יש את התלויים בהם- יעל ומשה, ובמידה מסוימת עידן. יש את האופוזיציה- ליה והשונה- שחר. שתי האחרונות לא מראות פחד, לכן קשה יותר לשלוט בהן, והן מאיימות (בעיקר ליה).

 

נעמה, דן ומרינה שולטים בכולם על ידי משאב ההישארות במשחק. הם יצרו את זה על ידי ההצלחה במשימות, והחברות ביניהם. אבל גם הם חיים בפחד מתמיד, לכן הם מנסים להראות את האחדות שלהם כל הזמן. נקודת התורפה שלהם נמצאת באינטרסנטיות של החברים! נעמה מתחילה להבין, שאי אפשר לסמוך עליהם לנצח. אמנם היא חשה זאת תמיד בסתר לבה, אבל היא, יחסית, בן אדם שנאמן לחבריו, יותר מאשר דן ומרינה. והראיה היא שלה יש חברות ולמרינה אין בכלל.

 

לנעמה אין בטחון במרינה. יש לה בטחון מסוים בדן, אבל פחות מזה במרינה. מרינה לא שקלה אפילו להציע לה את שיחת הטלפון. יעל היתה מציעה זאת במקומה. שימו לב, שנעמה פתחה את זה בפני דן, אבל לא בפני מרינה. כך גם נוהגת האליטה במקומות העבודה או בכתה- אף אחד מהם לא ממש סומך האחד על השני, אבל הם נמצאים ביחד, כדי להגיע לפרס- לשלוט, להרוויח כסף וכו'. הם נמצאים יחד, כי הם לא בטוחים שהם יכולים לסמוך על אחרים בשביל קואליציה, וכי החברים שהם בחרו מביאים חסינויות! החברות היא אינטרסנטית לגמרי. אם יהיה מישהו אחר שיקח חסינויות, הם יעברו ישר אליו! עכשיו תעשו את האנאלוגיה למקום העבודה שלכם! בהצלחה!

הכותבת היא עדית ג'אנה- יועצת ארגונית בעלת 2 M.A. בתחומי מדעי ההתנהגות. מייעצת למתמודדים עם בריונות נפשית בעבודה ובבית הספר, וכן תומכת במתמודדים עם בן/בת זוג מתעתעים רגשית. 050-7220126.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
ממש לא מסכים איתך
ס 03.03.08 (16:50)